פרארה, בריזיגלה, מאראדי, דוצה, בולוניה ופורטה-טרמה, אוק' 19

תודה. מגיל צעיר אהבתי להיות לבד וגם היום אני שמחה שבחרתי

שלא להקים משפחה. אני אוהבת את החופש. אני גם אוהבת יחד אבל במידה, עם אפשרויות להתאוור וכך גם עשינו עכשיו, היו ערבים שיצאתי לבד כשאמא שלי העדיפה להישאר במלון ואני עוד רציתי לחוות את הערבים בשני מרחבים עירוניים עילאיים שהם פרארה ובולוניה.

זה לא אותו הדבר, יש פשרות לעשות, לא בדיוק אכלנו תמיד היכן שרציתי או מתי שרציתי, פעם אחת ויתרתי על מסעדה שרציתי כי חשבתי שלא תתאים לה. כאמור, גם ביקור באתרים שונים הייתי צריכה להתאים לא רק לעצמי.

אבל היה מעולה בסך הכל. לא ללא קונפליקטים, אבל מינוריים. וראיתי מאיפה באתי. קווי אופי שלי, מאיפה הם. וגם הערכתי מאוד את האישה שמאוד מאוד אוהבת אותי ודואגת לי.
 
אני קוראת בשקיקה. אני גם מחפשת רעיונות לטיול חורף באיטליה

ומה שאת מתארת נשמע מקסים.
אני משהו לאמצע-סוף נובמבר ומקווה שאמצא יעד מעניין, מוזר, שלא יהיה קפוא מדי, לא המוני מדי ועדיף עם הרבה הסטוריה וחפירות ובניינים מעניינים וגם אוכל מוזר ומעניין.
ודרך אגב, אני מסכימה איתך מאוד באהבת החופש. אני הכי אוהבת לבחור יעד ולטייל לבד. יש לי כמה מקומות שאני רוצה לנסוע שנה הבאה לבד.
אבך הטיול הקרוב זה עם המשפחה.
&nbsp
 
יש כמה ערים שיכולות להתאים לזה. חפירות זה רומא

אבל היא המונית ויקרה. יש מעט שרידים עתיקים ממש בבולוניה, יש בטורינו. יש בוורונה. בולוניה היא מקום טוב, גם טורינו, בשתיהן יש קשתות שמגנות מפני הגשם/שלג. בטורינו עד ה-17.11 יש פסטיבל השוקולד.

אוכל מוזר זה עניין של הגדרה, אכן לכל אזור, וגם לכל עיר, המנות המיוחדות. בסביבה של כל אחת יש גם טבע.
 
הבחירה נפלה על איטליה. קניתי כרטיסים אבל לצערי נפספס את

פסטיבל השוקולד. הגעה ביום שישי 22.11 לשבוע וחצי.
אני עובדת על תוכנית...
 
ניראה נהדר!!!! אבל רחוק מדיי מרומא. טוב שלא הראתי לחצי את

היריד, כי הוא היה מתלהב נורא ואז מתאכזב שזה לא באזור. אבל הילדים רוצים להגיע לפומפיי. אז כניראה שהכיוון הוא להדרים מרומא ולא לעלות צפונה. אולי אפילו עדיף בגלל מזג האוויר.
דרך אגב, אני קוראת שיש המון גנבות וכיוסים ואנשים שמתחזים לשוטרים וגונבים ארנקים וכו'. נתקלת בבעייה? או שבגדול את מרגישה בטוחה שם?
 
לא נתקלתי אבל קראתי על תרגילי הסחת דעת ברכבות, לי זה לא קרה

אני מרגישה בטוחה שם.

מזג האוויר אולי יהיה קריר פחות אבל לא בהכרח גשום פחות. גל של גשם וסערות לא בהכרח עוטף את כל המדינה, זה אזורים-אזורים אז יכול להיות מצב שבדרום גשום ובצפון לא.
 
בעצם כשאני חושבת על זה, כשכנסענו עכשיו מבולוניה למילנו

אז בחור אחד התעקש שאנחנו יושבות במקומות שלו. לא הבנתי למה, ישבנו במקומות הנכונים, האיטלקית שלי מספיק טובה כדי לדבר על זה, אחר כך הוא דיבר במעבר בין הקרונות עם הכרטיסן. אבל לא הבנתי, נניח שזה היה נכון, עדיין היה לו מקום לשבת בקרון, ועוד עם כיוון הנסיעה, לא נגד. אז אולי זו לא היתה הסחת דעת.

קראתי אבל שזה קרה פעם ויותר מפעם, במילנו. נכנסים אנשים, עושים רעש, מסבים את תשומת לבך לאלמנט כלשהו, והארנק נעלם. צריך להיות עירניות לדברים האלה ולשים כסף ביותר ממקום אחד. בכלל, להיות עירניות בירידה ובעליה.

פעם הציקו לי בסוף מסע רכבת שבו הייתי צריכה לרדת בעיר לא גדולה ולגמרי לא מתויירת. זה לא היה נעים. אבל קורה. עברתי את זה. המסר שאני מעבירה הוא עדינות ולעיתים רחוקות נתפסים על זה ומנסים. למעשה מנסות, המציקה היתה אישה. שמחתי לראות משטרה בתחנה כשירדתי, ומייד נכנסתי למונית.
 
היסטוריה זה גם נפולי. יש את פומפיי והרקולניום ממש ליד

ואת המוזיאון ההיסטורי המצוין בנפולי, לא חושב תשקר דם מדי בנובמר. האוכל אמנם לא מוזר, זאת איטליה אבל יש להם כמה מאכלים שמיוחדים לנפולי, כמובן הפיצה הנפוליטנית קודם כל אבל גם קינוחים כמו בבה וספוליאטלה.
 
אני חושבת שמסלול ההליכה הזה, שמצאתי בברושור במשרד התיירות

וכאן הקישור לו, הוא הזדמנות טובה לראות משהו מהאזור הכה יפה והענק הזה, אם מחפשים משהו לעשות בין צפון ודרום או הפוך. במיוחד ברכב פרטי יהיה קל להגיע לראש המסלול אבל הם אומרים שהוא גם נגיש בתחבורה ציבורית (אוטובוס מפורטה) אבל זה יותר מורכב, כמובן, כי מדובר באמת במקום מבודד.

5.5 ק"מ שהם מגדירים קלים ומותאמים לכולם. אם רוצים לנסוע בין ונציה ופירנצה, למשל, או הפוך, לא דרך האוטוסטרדה, וגם לעצור באזור יפהפה ולעשות קצת הליכות בהרים, זה מקום טוב. כאמור, אפילו בתחבורה ציבורית. יותר מורכב כי צריך לקחת את הרכבת מבולוניה, אבל אפשרי. במכונית אפשר ללון בחוות בסביבה, לא רק בפורטה עצמה.

בכלל יש יותר מודעות היום למה שנקרא טבע עירוני, רכיבות אופניים סביב העיר, פיתוח השטחים הירוקים שנמצאים ממש במרחק יריקה מבולוניה, וגם טרקינג של ימים בין בולוניה ופירנצה ("דרך האלים", על שם הרים בדרך שקיבלו שמות אלילים יווניים, גם באמלפי יש מסלול הליכה יותר מפורסם שנקרא כמעט באותו שם, אפשר לתרגם אותו כ"שביל האלים") או בולוניה ופארטו ("דרך המשי והצמר", על שם התעשיות המפורסמות בעבר של שתי הערים האלה. פראטו עד היום היא מרכז טקסטיל).
 

מיקהפ

New member
תודה רבה.

כף לך שאת מסוגלת לדבר איטלקית,
והידע וההתענינות שלך, מעוררים קנאה.
אעתיק ואעביר לתיקיה, לפעם הבאה, ושוב תודה.
 

מיקהפ

New member
ואחרי קריאת תוכניותיך העתידיות,

השארי כאן בבקשה, כלומר בפורום אם ישרוד או ספרי לנו לאן (פורטל, פורום) את עוברת, כי 2020 מעבר לפינה.
המון תודה.
אשמח לשלוח לך דוא"ל לתיבת המסרים.
 
תודה. אני נשארת כאן כל עוד המקום הזה קיים. מעניין שאני יכולה

לכתוב את כל זה בפייסבוק ולקהל יותר גדול, אבל יש לי רתיעה עצומה מהחשיפה הזאת. מאז 2016 לא שלחתי שם תמונות מטיולים.
אבל כל המחשבות האלה הן חלק ממחשבות יותר גדולות על ייעוד, עתיד.
 
מגיע רגע אצל חלקנו שהבטוח בטוח אבל משמים ורובץ ומשעמם עד זרא

ויש רצון לפרוץ ולהפסיק לחיות על בטוח ולתת לדברים לעשות את שלהם ואולי לגלות בעצמך יכולות חדשות, עם ההעזה. במיוחד שיש לך איזושהי תמונה על מה את רוצה לעשות, והתמונה הזאת היא קודם כל תמונה של כיף, לא של לעשות כסף.
ולעומת זאת הפחדים ממה יהיה אחר כך. והאם אפשר יהיה למצוא עבודה אחרת, ואיזו ואיפה.

זה קשור להתקרבות לגיל המעבר, עם השינויים הפיזיים והנפשיים שהוא מביא, והרצון להמציא עצמך מחדש. ולא לדעת.
לעומת, שוב, הפחדים.

מה שבטוח זה, איטלקית זה תיק. הר. זלזלתי קצת בהתחלה, חשבתי שעם הידע שלי בצרפתית זה יהיה פיס אוף קייק. זה רחוק מזה. אמנם הקריאה כבר זורמת ובטוח שהידע בצרפתית עוזר כי השפות קרובות, אבל מילות יחס ובכלל לכתוב, לדבר נכון, בוי או בוי, בזה צריך להתנסות. אבל, אתגר!
 


 

מיקהפ

New member
העיקר לשמור ולא קישור בלבד.

כמי שנכוותה מפורומים שנעלמו יום אחד, לפני שנים,
אני מעתיקה וגם מוסיפה קישור, חוכמת הבדיעבד,
אז יש לי קצת שמורים מהפורומים של ynet ז"ל, ויש מעט קישורים שלא מוליכים לכלום, ולא הלהזכיר את אורט,
אז לשמור ממש, וכמו שאתם יודעים, רצוי עם גיבוי,
לא יודעת מה צופן העתיד לתפוז, אבל קרסו כבר פורטלים ללא סימנים מוקדמים, קל וחומר.
 
למעלה