מאותה סיבה
שאני אכין אוכל לצמחונים או טבעונים, שזו גם בחירה. מאותה סיבה שחברה שלי שיש לה ציליאק ואין לה בחירה בנושא מרגישה נוח לאכול אצלי, כי היא יודעת שאני אעשה הכל למנוע זהום משני, מאותה סיבה שאני אנסה לתת לכל אדם שמכבד אותי להרגיש נוח בבית שלי. כי אני זו אני.
 
ואוכל כשר זה לא אותו אוכל בתוספת מלח ומים, כי הבית שלי מאד לא כשר. אני לא קונה בשר כשר, מבשת בייקון מדי פעם (בגלל הכולסטרול והריח זה רק קורה פעם בכמה שנים), שלא נדבר על שרימפ, וערבוב חלב ובשר (עדיין לא מבינה איך אפשר לעשות פירה טוב בלי חמאה ושמנת).
 
לא מרגישה צורך להיות מיליטנטית בנושא. ולהתלבש אחרת, אומר ללבוש מכנסיים מתחת לברך. לא משהו קריטי. בדיוק כמו כשאני באה לבית של חברים אחרים אני אוריד נעליים בכניסה. אם כי נעליים בכניסה זה משהו שאני גם דורשת בבית שלי, אבל זה ספור אחר.
 
בדיוק כמו שאקפיד יותר על נמוסי שולחן בבית אירופאי מאשר בבית אמריקאי, ולא אגיש אוכל עם פלפלים למי שלא אוהב פלפלים.
 
אני גם מקבלת את אותה התחשבות. אחרת לא הייתי קוראת להם חברים.