נאפולי

נאפולי

בשבוע שעבר היינו שלושה ימים (3 לילות, נחתנו ביום שני ב9:30 והמראנו בחמישי ב13:30 כך שבחמישי לא באמת עשינו משהו) בנאפולי, וחזרתי עם רשמים.
קנינו את הכרטיס יומיים לפני הטיסה דרך "חוליו", הטיסה היא של ישראייר, המטוסים מוחכרים מחברות זרות וטוב שכך- יחסית נוחים ומרווחים. יש לפחות דייל אחד דובר עברית (נציג ישראייר) על כל טיסה.
זו הפעם השנייה שלנו עם חוליו ואנחנו ממליצים לגמרי.

לנו במלון Correra 241, כולל ארוחת בוקר, קצת יקר יחסית לאיטליה אבל אני משווה למחירי ת"א אז מחיר מצויין. המלון במיקום נהדר, החדר היה גדול ומרווח, כל הצוות דובר אנגלית והם מאד נחמדים, נקי, לא יודעת מה עוד צריך. יש וויי פיי, כספת, מיניבר במחירים הוגנים שזה משהו שראיתי פעם ראשונה בחיים (יורו לבקבוק מים- בדיוק כמו שזה עולה בחוץ- אני עבדתי במלון בת"א פעם ומכרנו בקבוק מים חצי ליטר ב12 ש"ח).

תראו, גיחות קצרות לחו"ל זה עניין של תיאום ציפיות עם עצמכם. אפשר לרדוף אחרי הזנב ולהתבאס שב3 ימים לא מיציתי את כל איזור קמפניה, אבל אני מעדיפה גישה של "יש לי 3 ימי חופשה אז אני אהנה מהם, ואם אני לא אראה את אמלפי ותהיה לי תחושת החמצה איומה אז אני אחזור לראות את אמלפי".
מיד עם הגיענו למלון הנחנו את המזוודות וביקשנו המלצה לארוחת צהריים. האישה המנוסה שקיבלה את פנינו מיד שאלה "פיצה?" וכשהנהנו בהתלהבות כתבה לנו על המפה 4 פיצריות ותיקות וידועות. אכלנו בכולן לאט לאט. היה טעים. הפיצה בנאפולי שונה מבאיזורים אחרים באיטליה! לא יודעת לגבי כל איטליה כמובן, אבל מהאיזורים שאני הייתי בהם בטיולים אחרים. הבצק עבה יותר, מעין לאפה. בכל אופן טעים מאד והרוטב היה מדהים בכל מקום שאכלנו בו.
מה יש לראות בנאפולי?
אין סוף כנסיות, קתדרלות, בזיליקות- לא נכנסנו לאף אחד- לא יודעת למה בד"כ אני נכנסת לכולן, אני מתה על זה, הפעם נהניתי יותר מהשיטוט ברחוב.
כמה וכמה טירות. אנחנו טיילנו בCastel San'Elmo שנכנסנו אליה בעצם כדי לראות את התצפית על העיר- היא נמצאת בראש גבעה. כמובן שיש נקודות לתצפת מהן גם בלי להיכנס לקסטל.
אין סוף ארמונות- נאפולי הייתה עיר של דוכסים ואצילים ויש ארמונות רבים.
מדריכי הטיולים ממליצים על שוטטות בעיקר באיזור העיר העתיקה, ואנחנו אכן ממליצים. יש גם רחוב שידוע בשם SpaccaNapoli למרות שזה לא שמו האמיתי, וגם עליו אני ממליצה.
אבל נהננו מאד לטייל גם באיזורים אחרים. ביום שבו היינו בטירה הסתובבנו כל היום באותה השכונה- על גבעת וומרו- והיא יפה ומהנה. יש בה מדרחוב חנויות שמזכיר את המדרחוב בירושלים בווייב שלו, ובחלקים אחרים היא ממש סוהו-אית כזאת, לא יודעת להסביר מה בה הזכיר את ניו יורק אבל היא הזכירה לשנינו את ניו יורק. ולכן ההמלצה שלי: תשוטטו.
גם בימים אחרים הלכנו והלכנו והלכנו והלכנו. מה שכיף באירופה זה הפיאצות ה"סתמיות" עם מזרקות ופסלים, נכנסנו לאיזה בניין שהיה מרהיב ביופיו כדי להסתכל על רצפת הפסיפס שקרצה אלינו מהרחוב וגילינו שאנחנו ב"סתם קניון". זה היה תענוג.
ממליצה לקפוץ רגע ולראות את תחנת המטרו "טולדו", ואם נוסעים איתכם מתמטיקאים או אנשי מחשבים אז גם את תחנת האוניברסיטה.
* דבר אחד שרציתי לעשות ולא עשינו כי הגענו כל פעם בשעות לא מתאימות- סיור בתאטרון. לא תכננתי את זה מראש אבל כשהגענו להסתכל זה נראה מרשים והייתי שמחה לסיור.

אני מאד רציתי לראות את פומפיי, ואכן עשינו זאת. קל להגיע לשם (לקחנו רכבת מהתחנה המרכזית שבפיאצה גריבלדי) ומאד מאד מעניין. לא לחסוך ולקחת סיור מודרך- אחרת פשוט מסתכלים על אבנים ואומרים "היי הנה אבן עתיקה". עם הסיור הכל מתבהר וזה פשוט אתר מרתק ומרשים מאד. לדעתי אם לא רוצה לעשות את הסיור אז עדיף כבר לוותר לגמרי על פומפיי.
מפומפיי המשכנו ברכבת לסורנטו, שהיא יפה ונעימה ואכלנו בה ג'לטו נהדרת.
תכננו לחזור במעבורת מסורנטו לנאפולי, אך גילינו בהגיענו למרינה שזו נסגרה ב2013 (כשקונים כרטיס ברגע האחרון לא עושים בירורים), אז חזרנו ברכבת.

עוד נקודה מומלצת לגבי נאפולי היא האוכל. יש שם אוכל מעניין שלא ראינו במקומות אחרים באיטליה. קינוח שנקרא באבא, שהוא מאפה ששופכים עליו מלא רום, ולעתים גם נוטלה וקרם פטיסייר.
מכירים ארנצ'יני, כדורי הריזוטו המטוגנים? אז שם יש ארנצ'ה (זה סיציליאני במקור אבל בכל נאפולי ניכרות השפעות סיציליאניות רבות כי הן היו באותה ממלכה), שזאת הגרסה הגדולה, וממלאים בדברים נהדרים- סלמון, פיסטוקים, עגבניות, בשר.
הספוליאטלה המפורסם היה פחות לטעמי אבל לא הייתי מוותרת על לטעום משהו מקומי כזה ;)
בקיצור היו שתי ארוחות שויתרנו על ארוחה מסודרת ובמקומה טעמנו מפה וטעמנו משם וזה פשוט כיף וטעים ומעניין.

נאפולי היא עיר נמל והיא תלולה יחסית, פחות מג'נובה למשל, אבל זה נותן לה קסם וחן. האם היא עיר יפה? לא. היא לא רומא, היא בטח לא ורונה, או פראג, או פריז. אבל יש לה קסם משלה, בשווקים, בסמטאות, ברצפת הבזלת, ואנחנו נהננו ממנה מאד.

זמינה לשאלות אם יש :)
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
הכתבה שלך הוספה למאמרים
יש בעיה ב"תרגום" הוורד שלך לוורד שלי ומשם למאמרים. יש כמה שורות שהן ממש מבולבלות ואחרי שעתיים של נסיונות בלתי פוסקים הרמתי ידיים. אין לי שום רצון להדפיס הכל מחדש אז זה ישאר כך. יש גם בעיה של שילוב אנגלית בטקסט עברי. בקיצור לא תמיד זה הולך כמו שאני רוצה
http://www.tapuz.co.il/forums/articles/article/229/113720/טיולים_ופנאי/טיולים_וחופשות_בחול
 


 
איזה כיף. עושה חשק, כמובן, לקחת את המטוס הראשון

זה עוד יקרה, אולי בפברואר בשנה הבאה, אולי בשנה אחריה (יש לי כמה רעיונות לטיולים בשנה הבאה שנאבקים זה עם זה ואי אפשר יהיה לממש את כולם).
זה נהדר ממש לאכול אוכל מקומי ולגלות שלא בכל מקום זה רק פיצה ופסטה. במקרה כאן זו אכן מולדת הפיצה, אבל הנה מסתבר שלא רק.

וגם זו פעם שניה שאני קוראת על הבאבא כקינוח נפוליטני, או כזה שלפחות מוגש שם, אני לא זוכרת את זה ממסעדות באזורים אחרים באיטליה. אז באבא-או-רום זה קינוח פריזאי נפוץ. מעניין אם כאן היה המקור, בנאפולי.
 
אהה מעניין לגבי הבאבא! לא הכרתי מפריז. תודה.

כן לא ראיתי כזה בשום מקום אחר באיטליה... אבל מודה שעוד לא סיימתי לחרוש אותה ;)
 
שמתי לב בנושא הקינוחים, שיש יותר אחידות במסעדות באזורים

שונים, מאשר במנות אחרות. כשאת נכנסת לזה לעומק, תפריט בליגוריה לעומת תפריט בטורינו לעומת תפריט ונציאני אותנטי, אלה 3 דברים שונים. אבל בקינוחים ישנה אחידות מסוימת. כמעט תמיד מציעים טירמיסו, למרות שבמקור הוא בא מטרוויזו, לא רחוק מוונציה.

בפיימונטה פנה קוטה זה הקינוח המקומי אבל אני לא זוכרת אם הוא הוציע במסעדה שאכלתי בה פעמיים בטורינו. אהיה בפיימונטה עוד כמה חודשים ואז אבדוק את הסוגיה. נראה לי גם שמסעדות מציעות קינוח-שניים שלהן עצמן, יוזמה אישית, שלאו דווקא הולכת יחד עם מזון מסורתי אזורי.

העניין הזה מרתק. גם בתוך ונטו או בתוך לומברדיה, למשל, יש שוני. בוורונה יש מאכלים רק שלה, ששונים מאלה של ויצ'נצה, כמה עשרות קילומטרים מזרחה. או מנטובה לעומת קרמונה. זה יכול להיות רק מנה אחת, אבל היא מסורתית לזו ולשניה יש מנה אחרת מסורתית שלה.
 

אספרסו2

New member
בקשר לקינוח הנאפוליטני

זה כלכך מתוק ברמה שזה כבר לא טעים.גם הבאבא וגם הקסטה הסיציליאנית בסיציליה
מתוקים להחריד.נראה לי שאת יותר בכיוון של איכות קולינארית מהכרותי הוירטואלית איתך
 
אני לא אוהבת רום, לכן לא ניסיתי את הבאבא עד היום. אבל אולי

זה כיוון שעד היום לא טעמתי רום אמיתי. וגם עם מתוק מדי, יש איזה תהליך שקורה לי כשאני באיטליה, שנראה לי שאני יכולה לאכול משהו שכאן הייתי חושבת שהוא מתוק מדי.
למשל במאפים מתוקים, אני שמה בערך רבע סוכר ממה שכתוב במתכון, אחרת זה לא אכיל לי.
שם, ג'לטו כלשהי טעימה לי תמיד. או קינוח, במקרים המעטים שיש לי עוד תיאבון במסעדה, לאחר ארוחה של שתי מנות, בדרך כלל עם כוס יין נלווה.

אז זה גם עניין פסיכולוגי, אני משוכנעת.
 

אספרסו2

New member
זה לא רק הרום

מה שעושה אותו מבחיל מרוב מתיקות.המאפה עצמו עשוי מכמות שווה של קמח וחמאה בתוספת שמנת וסוכר.ואז הוא מוטבל בכוס מים שהורתחו עם מאה גרם סוכר וארבע כוסיות רום.
לקרדיולוגים בנאפולי אין סיכוי מול הדבר הזה.
&nbsp
 
מה שאומר שעוד יותר, זה לא בשבילי. חמאה, שמנת - מייד עושות לי

לא טוב. כל חלב ניגר מייד עושה לי ליחה. אני סובלת אחרי קרואסון. וגם אחרי נגיסה בגוש הגון של גבינת עזים. זה האחרון, אללי, אך זו המציאות.

ואתה צודק, אני גם מתרחקת ממתיקות יתר. אבל חשבתי אתמול שאפילו בווניליה, שזו ג'לטריה לא רעה קרובה לביתי, כשאני כבר מגיעה למאורע החגיגי של קניית גלידה - לשמחתי זה לא קורה הרבה, לא כי אני שומרת על משקל במיוחד אלא כי כדאי מאוד לצמצם צריכת סוכר - זה באמת מאורע ולכן אני מתמסרת. וכנראה מתעלמת ממתיקות הייתר.
 
מצד שני, אחרי קאפודימונטה, המוזיאון הארכיאולוגי, קאפלה סן

סוורו, צ'רטוזה סן מרטינו, הקומפלקס של סנטה קיארה, הקטקטמבות (זה רק מקריא של הימים האחרונים) הלב כל כך מרתחב וכולו בריאות, שמה תעשה לו באבא אחת הא?
זה כמו שעוגת גבינה טובה באמת, פעם ב..., אבל באמת באמת טובה, לדעתי עושה טוב לבריאות. למרות הסוכר.
 
אני לא חושבת שאנחנו מדברים על אותו המאפה

מה שאני אכלתי לא היה מתוק (החלק הבצקי, הנוטלה והקרם פטיסייר היו מתוקים בהחלט אבל יש גם באבות בלי).
 

אספרסו2

New member
אז טעית בשם.

מכיוון שאני דובר את השפה וגרתי בנאפולי הרי שאני מכיר היטב את הנושא.
 

אספרסו2

New member
תהליך הכנת הבצק הוא מסורת קולינארית שאינה משתנה

יש סוגי מילוי שכולם מתוקים.
נראה יותר שאת רגילה למתוק על בסיס קבוע
כך שאת לא מבחינה בדרגות המתיקות.
 
קראתי בענין :) תודה!! אני מאוד מאוד רוצה

לבקר בנפולי ובפומפיי, לא יודעת מתי אני אצליח לעשות את זה אבל נהניתי לקרוא על הטיול שלכם. :)
 
למעלה