אז מה היה לנו? אחת ספרד (טוב, בעיקר דרום - אנדלוסיה),

סתם מבקרת

Active member
אז מה היה לנו? אחת ספרד (טוב, בעיקר דרום - אנדלוסיה),

שבועיים טיול, כ2000 ק"מ נסיעה, 7 בתי מלון, רגליים דואבות וצוואר תפוס ובעיקר המון חוויות והנאה.
הופתענו לטובה בכל הערים, בחלקים העתיקים בהם ביקרנו, הרחובות והמדרכות נקיים להפליא ללא בדל ליכלוך, אפילו לא עלה שנשר.
הספרדים אדיבים להפליא, נחמדים וששים לעזור. אין בעיה להסתדר עם אנגלית ובשעת הצורך אפשר להסתייע בידיים לצורך הבהרות.
ברוב המקומות התיירותיים יש תפריטים באנגלית במסעדות.
לקחת בחשבון שאין אתר בו לא נדרשים לשלם עבור כניסה אבל הנקיון באתרים, גם בשירותים שבהם והסדר המופתי שנשמר - מצדיקים את התשלום.
בכל בתי המלון התשלום לחניה היה בנוסף לעלות השהיה ועמד בין 13 ל19 אירו ללילה, לא זול.
גשם ירד רק בחלקו של יום טיול אחד. בכל הימים האחרים היה קר בבוקר והתחמם במהלך היום. בצהרים עד השקיעה ממש חם, בעיקר בשמש. בצל נעים.
כשהתחלתי לתכנן את הטיול התלבטתי אם להתחיל את הטיול במדריד ומשם לשכור רכב ולהמשיך או לשכור רכב בשדה התעופה, להתחיל בטיול ולהשאיר את מדריד לסוף.
החלטנו להשאיר את מדריד לסוף.
מכיוון שהטיסה שלנו למדריד היתה טיסת בוקר, שמשמעותה לילה לבן עם יום פעיל לפניו, היה ברור שנסיעה ארוכה לא באה בחשבון.
טולדו היתה בתוכנית, היא רחוקה כ 70 ק"מ ממדריד והיא נבחרה לעיר הראשונה במסלול הטיול.
מיד לאחר סיום ענייני הנחיתה ואיסוף הכבודה ניגשנו לאסוף את הרכב. הזמנו גולף אבל לא היה בשדה גולף. הציעו לנו כמה אופציות שבסופו של דבר הסתבר שהאופציה היחידה שיש בקבוצת הגולף היא מרצדס. אנחנו לא אומרים לא למרצדס וכך יצאנו לדרכנו ברכב נוח, משוכלל עם גג נפתח (הוא כמובן נשאר סגור לאורך כל הטיול - לא תענוג לנסוע כשהשמש קופחת על הראש בשעות החמות) ושמנו פעמנו לטולדו.
אומנם הצטיידנו במפה אבל הכי נוח לנסוע בעזרת "וייז". כאן הסתבר ששכחנו להביא את המתקן המחזיק לסלולארי.
הבן הבכור סידר לנו עצירה בדרך כי "ממש על הכביש שבו עליכם להגיע לטולדו יש סניף דקטלון ואתם רק צריכים לאסוף חבילה שהזמנתי ומחכה לכם שם". אז חיפשנו דקטלון, אספנו החבילה ומכיוון שזה איזור קניות גדול גם מצאנו מחזיק לסלולאר והצטיידנו בשישיית בקבוקי מים. ממשיכים לטולדו, נכנסים לעיר ו"ווייז" מפנה ימינה, שמאלה, ימינה, הרחובות צרים, הסיבובים כמעט בלתי אפשריים ואנחנו שמים לב שכבר עברנו במקום הזה ושוב...
מבינים ש"ווייז" קצת הסתבך ומסבך אותנו, עוצרים, שואלים, מקבלים הכוונה, מסתובבים עוד קצת ומוצאים את המלון אבל אנחנו בצד ההפוך. אני יורדת מהרכב, נכנסת, מודיעה שיש הזמנה לחדר והיכן מחנים את הרכב. מקבלת הסבר, חוזרת ומנחה את הבעל לכניסה לחניה, מחנים ועולים לקבלה.
כאן המקום להגיד שאכן רצוי מאד להסתובב במקומות הללו ברכב קטן הן בגלל הרחובות הצרים והן בגלל החניונים ה"חסכניים" שלא משאירים הרבה מרווח בין הרכב לקירות.
אחרי שהתמקמנו בחדר ירדנו לקבלה, לקחנו מפה של העיר עליה סימנו לנו את מיקום המלון ומסלול הטיול בעיר ויצאנו לתור את העיר.
השמש בתקופה הזו שוקעת בסביבות תשע וחצי בלילה מה שמותיר הרבה שעות אור לטייל.
המלון נמצא ליד הרובע היהודי ובית הכנסת/מוזיאון שבשעה זו כבר סגור. מאחר ובתכנון לילה אחד בטולדו ויציאה ממנה בשעות הצהריים למחרת, אנחנו לא ממהרים. מטיילים בעיר, להכרת השטח.
העיר מקושטת להפליא בעציצים וורודים עם פרחים ורודים על כל בניין ועובדי העיריה טורחים על תליית שרשראות ירק בכל הרחובות. השבוע האחרון של מאי מלא פסטיבלים וחג נוצרי, כנראה מקביל לשבועות (אולי הפנטקוס).
אחרי טיול מקיף בעיר אנחנו חוזרים למלון להתרענן, מבקשים בקבלה המלצה על מסעדה, מקבלים מספר המלצות, בוחרים אחת ויוצאים לדרך. המסעדה אכן מוצלחת, האוכל טעים המחיר לא זול במיוחד. בדרך חזרה למלון כבר חושך בחוץ ובהתקרבנו לרובע היהודי אנחנו רואים על הכביש הקרנה של מגן דוד עם כיתוב בעברית, ספרדית ואנגלית "רובע יהודי של טולדו" והמילה "חי". מאד מרגש.
אחרי ארוחת הבוקר במלון אנחנו שמים פעמינו לבית הכנסת טרנסיטו שמשמש כמוזיאון. אחריו מבקרים בבית הכנסת השני. שניהם נשמרו מכיוון שהפכו לכנסיות, לאחר גירוש ספרד. אין יהודים בטולדו אבל פגשנו בכנסיית סנטה מריה לה בלנקה, שהיתה בעבר בית כנסת, יהודיה אחת שסיפרה שהיא היחידה בעיר ושפגשה בכפרים שבסביבה אנשים שבסוד מספרים על מנהגי הדלקת נרות ביום שישי ולדעתה הם כנראה מצאצאי האנוסים ששומרים על מנהגים יהודיים ולא יודעים למה. מעניין מאד.
ביקור בקתדרלה. אגב, כל המסגדים הפכו לקתדרלות עם כיבוש ספרד ע"י הנוצרים מידי המוסלמים.
מודה שעדיין הכל "מבולגן" בראש וצריכה לעבד את הדברים כדי לזכור מה ראינו היכן. בכל מקום קתדרלות מדהימות, אלקאזרים מרהיבים, מבנים יפיפיים. זו הסיבה שהצוואר נתפס. להסתובב שבועיים עם הראש למעלה כדי לקלוט את כל המראות המרהיבים הללו...הצוואר שלנו לא תוכנן לכך, שלא לדבר שמסוכן ללכת בלי לראות בדיוק לאן, נו, הראש והעיניים הרי למעלה.
המלון שהתאכסנו בו בטולדו
Sercotel San Juan de los Reyes

Reyes Católicos, 5, Toledo, 45002, Spain
בהחלט מומלץ
את פרטי המסעדה אכתוב בהמשך כי כרגע לא זוכרת איזו מן ההמלצות המצויינות במפה בחרנו.
בשעת צהרים, אחרי ששתינו קפה בגינונת הנחמדה במלון, יצאנו בדרכנו לקורדובה.
בדרך יצאנו מהעיר טולדו לכיוון הגבעות, להשקיף על העיר משם - מראה מרהיב ומשם המשכנו למצודת גואדאמור. מקום נחמד, שווה ביקור לטעמי.
משם המשכנו לקורדובה, מרחק של כ 350 ק"מ מטולדו.
על קורדובה אכתוב מחר.
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
נפלא. תמשיכי ואשמח לשים במאמרי הפורום
האיש שלי ביקש לדעת איזה מרצדס קיבלתם. ומי זו חברת ההשכרה.
חשוב מאד אם תזכרי מחירים, כתובות, זה תמיד עוזר בתכנון
 

סתם מבקרת

Active member
שכרנו מאויס דרך האתר הישראלי. קיבלנו מרצדס B 180D . נראה לי

שהD מציינת שהוא דיזל (כך הזמנו וכך קיבלנו) אבל לא בטוחה שאני צודקת בהנחה שלי.
את הרכב הזמנו לפני שתכננו את סדר הטיול ולכן הוזמן מיום הנחיתה, יום שני בצהרים, עד יום שישי, בשבוע שלאחר מכן - 11 יום.
לקחנו בשדה התעופה והחזרנו במרכז העיר. ללא הגבלת ק"מ, נהג נוסף, ביטוח תאונה וגניבה וביטול השתתפות עצמית במקרים הנ"ל עלה 585 אירו.
בעלי, שנהג רוב הזמן, היה מאד מרוצה מנוחות הישיבה והנהיגה (כסא גבוה, שדה ראיה מצוין, חיישני מרחק מקדימה ומאחורה ומסתבר שהרכב גם נותן חיווי על מגרשי חניה באיזור הקרוב אליך).
לגבי מחירים - אני אשתדל אם כי הממונה על הפיננסים הוא בעלי :). השתדלתי לשמור "ניירות" ככל האפשר אבל זה לא תמיד הצליח ועל הזכרון שלי לא ממש כדאי להסתמך.
בתי מלון הזמנו דרך בוקינג, חלק מהארץ וחלק במהלך הטיול. בהתחלה לא היה ברור לנו איך תהיה חלוקת הימים בין הערים ולכן הזמנו ללילה הראשון בטולדו. זאת מאחר ולאחר "חריש עמוק" באינטרנט הבנתי שיום אחד מספיק לטולדו (היו המלצות לטיול של יום ממדריד).
אח"כ למדתי שלקורדובה, סביליה וגרנדה יספיקו יומיים לכל אחת. נשארה התלבטות כמה להקדיש לקאדיס ולמעשה גם לדרך מסיביליה לקאדיס, לטיול מקאדיס למלגה דרך הכפרים הלבנים ולמדריד.
פתחתי מפות של גוגל, בדקתי מרחקים, בדקתי עם בעלי, שהוא זה שנהג, איזה מרחק הגיוני בעיניו לעבור ביום ואז נזכרתי שקראתי ברשת שלאלהמברה כדאי להזמין כרטיסים מראש. מיד נכנסתי למצוא היכן להזמין כרטיסים. התכנון ההתחלתי היה לראות את האלהמברה ב31 למאי אחה"צ ולמחרת בבוקר לצאת למדריד.
אבל התכנונים לא מסתדרים תמיד עם המציאות. באתר יש אפשרות להזמין לאלהמברה ביקור בוקר 08:30-14:00 וביקור ערב 14:00-20:00 ובמסגרת הזו לבחור שעת ביקור בארמון עצמו, שזה כל חצי שעה במהלך הזמן הכללי של הביקור. אין אפשרות להכנס לארמון שלא בשעה הרשומה בכרטיס.
לא היו שעות ביקור בארמון ב31 במאי ולמזלנו מצאנו מקומות פנויים ב1 ביוני בשעה 13:30 מה שהגדיר לנו את מסגרת הזמן לגרנדה ולמדריד.
עם כרטיס האשראי איתו שולמו הכרטיסים ברשת, ניגשנו לקופה שכתובתה היתה רשומה בטופס שקיבלנו עם ההזמנה והיתה קרובה למלון שלנו ובכלום זמן הוצאנו את הכרטיסים עצמם מהמכונה, בעזרת נציגה נחמדה שגם הסבירה מה הדרך הנוחה, הזולה והמהירה להגיע לאלהמברה והיא גם הבהירה שלמעשה אפשר להסתובב בגנים בכל זמן בין 8:30 ל20:00 ורק הכניסה לארמון חייבת להיות בזמן הרשום.
באופן מפתיע הסתבר שהספרדים מאד מסודרים, מאורגנים ובכלל לא חפיפניקים, כמו שהתרשמנו, פחות או יותר, בביקורינו בברצלונה בעבר.
עם סגירת נושא הביקור באלהמברה כבר ידענו מתי נגיע למדריד וגם את המלון שם הזמנו עוד מהבית.
לגבי המלונות - אנחנו לא מהמפונקים והמלון משמש בעיקר לשינה אבל בגילנו המופלג גם לא מתפשרים על כל דבר. דרישות היסוד היו: קרוב לאיזורים שהתכוונו לטייל בהם, חניה, ויי פיי (שלא באמת היה הכרחי כשבידינו סימים לחו"ל של גולן, אבל טוב שיהיה) וכמובן ביקורות טובות על נקיון ויחס. מיטה כפולה ביקשנו תמיד אבל לרוב נתקלנו בחריץ בין המיטות. שני דברים שאף פעם לא הצלחתי להבין אותם הם המיטות הנפרדות הללו והתאורה המסכנה בחדרי מלון. מה עוזרת לי מראה מגדילה באמבטיה (מאושרת בכל פעם שמוצאת כזו) אם אין מעליה תאורה נאותה? טוב, זו אני והדרישות שלי.
עם המלון בטולדו, שהיה טוב מאד ובהחלט מומלץ, נפלנו קצת ולגמרי באשמתי. כשהזמנתי ראיתי בזוית העין הערה שיש נגישות לנכים. לא ממש התיחסתי לזה וגם לא הבנתי את המשמעות עד שהגענו לחדר. הוא היה מאד נוח אבל חדר האמבטיה היה הרבה פחות נוח (מקלחון רחב וברובו פתוח, כיור נמוך ואסלה גבוהה). הצלחנו לשרוד את השהות אבל מציינת את זה כדי שאחרים ידעו לא להתעלם מהערות שנראות לכאורה שוליות ולא משמעותיות.
המחירים משתנים בהתאם ליום בשבוע, תפוסה, מבצעים וכד' כך שהמחיר ששילמנו לא בהכרח יהיה רלוונטי לנוסעים במועד אחר. לדעתי המחירים היו גבוהים יותר מהרגיל כי היינו בתקופה שחגגו ובכל מקום היו דוברי ספרדית שניכר שאינם בני אותה עיר כי אם מטיילים בה.
&nbsp
המסעדה שהומלצה לנו בטולדו ובה אכלנו היא
La Abadia
Plaza de San Nicolás, 3, 45001 Toledo, ספרד
טלפון:+34 925 25 11 40
תהרגו אותי אם אני זוכרת מה אכלנו שם אבל אכלנו טוב, יצאנו שבעים והיה טעים ונעים.
נפרדנו שם מ63 אירו - לא זול.
נראה שבטיולים הבאים אצטרך לצלם את המנות, החשבונות, שמות המקומות אחרת אין סיכוי שאזכור.
המשך החוויות יגיע בהמשך.
 

יוקי20

New member
יפה


אהבתי. מחכה להמשך
כמה עלה לכם הטיול כולל הכל?
 

סתם מבקרת

Active member
קורדובה - אנחנו בדרך. עזבנו את טולדו וגם את מצודת גואדאמור

ואנחנו בדרכנו לקורדובה. אומנם 350 ק"מ אבל הכבישים טובים, בעיקר אחרי שאנחנו מתחברים לA4 שהוא הכביש המהיר ממדריד לקאדיז ועליו נסענו לקורדובה ובהמשך לסביליה, חרס וקאדיז.
בדרך עוצרים במסעדה בתחנת דלק כדי לתדלק את עצמנו בקצת מזון ושתיה. מי טוניק (טוניקה בשפת המקום) הפכו לשתיה החביבה עלי במשך הטיול וכמובן צריך גם קפה להשלמת התדלוק.
ממשיכים בדרכנו מתודלקים ומרוצים. בהמשך הבעל אומר שהוא מרגיש מן עייפות. הפצרתי בו להתחלף בנהיגה שינוח קצת. הוא מתרצה ואנחנו מחפשים תחנת דלק כדי לרדת לכביש שרות ולהתחלף.
אתם צריכים להבין שזה אירוע נדיר. בכלל מופלא בעיני שבעלי הציע שאוציא רשיון בינלאומי כי מעולם לא קרה שנהגתי בחו"ל ובעצם גם בארץ, כשאנחנו נוסעים יחד, הוא הנוהג.
אחרי תדרוך קצר בהפעלת המכונית (אין מוט הילוכים, המעבר מחניה לנסיעה מתבצע באמצעות לחיצה על מתג שנמצא משמאל להגה, בעצירה ממושכת המנוע מפסיק לפעול) והתאמת הכסא והמראות למידותי יוצאים לדרך. כביש שרות צר, יוצא לכביש שרות אחר בצומת T, אני נוהגת על רכב לא מוכר והבעל פתאום צועק מה את נוסעת מהר, כמעט נכנסת בגדר, כמעט הבאת לי התקף לב. אני צוחקת ולא מבינה על מה מדבר. גם הילדים בבית, כשהוא מספר להם, מפקפקים בתאוריו ומודיעים לו "כמו שאנחנו מכירים את אמא בטח זקנה בקלנועית היתה עוקפת אותה ומשאירה אותה הרחק מאחור".
אני משועשעת ומציעה לו להפנים איך אני חווה את הנסיעה לצידו כשהוא נוהג.
ממשיכים לנסוע, אין יותר הערות מצד הבעל אבל הוא גם לא נרדם

אחלה כביש, אחלה מכונית אבל האמת שאני לא ממש אוהבת לנהוג (גם בארץ) ומעדיפה להנות ממראה הנוף מסביב ממושב הנוסע שליד הנהג.
בחלק מהמקומות, אני חושבת שבעיקר על גשרים, יש סימונים על הכביש, המראים על המרחק שיש לשמור בין המכוניות.
אחרי שאנחנו גומעים מרחק של כמאה ק"מ הבעל מתאושש (מהעייפות ומהתקף הלב) ומבקש לחזור להגה. מחפשים כביש שרות להתחלף ואני מוותרת על הנהיגה ברצון ובשמחה. מודה ומתוודה שאני לא הייתי מסוגלת לנהוג ברחובות הצרים ובחניונים בערים. ליבי לא היה עומד בכך בעיקר שהרכב לא שלי.
מגיעים לקורדובה.
כאן המקום להגיד שהדבר הראשון שעשיתי בתחילת תכנון הטיול היה חיפוש בפורום ומצאתי את תיאורו של faria על טיולו באנדלוסיה. תודה faria על התיאור וההמלצות, עליהן הסתמכתי בתכנון הקטע שתיארת.
מכיוון שfaria המליץ בחום על המלון בו שהה בקורדובה, חיפשתיו בבוקינג, קצת בדקתי חוות דעת והזמנתי בו חדר ליומיים. מצאנו אותו (נכון יותר ווייז מצאו) בקלות וירדנו ישירות לחניה. הקומה הראשונה היתה מלאה ונאלצנו לרדת לקומה השניה. כבר אמרתי שבחניונים עוברים "על הקשקש"? התבאסנו שנאלצנו לרדת קומה ואני כבר גיגלתי במחשבתי איך נעשה את הדרך למעלה ביציאה. אחרי יומיים הסתבר שבכל מקרה היה צורך לרדת לקומה השניה כי היציאה משם כך שהקטע הקשה כבר היה מאחורינו.
זכרתי שfaria סיפר על הפיאט 600 (אם אני לא טועה) שהיתה לו שם והרהרתי שוודאי החניה שם היתה לו קלה הרבה יותר.
המינוס היחיד היה שיש לעלות קומה אחת ברגל עם המזוודות (וגם לרדת בתום השהיה) ומשם במעלית לקבלה ולחדר.
מלון בהחלט נחמד ונעים. לא נמצא בחלק העתיק אבל נמצא ממש לא הרחק ממנו. הפלוס הוא שלא צריך להסתובב עם רכב ברחובות הצרים המינוס - שזה מוסיף קצת להליכה אבל ממש בקטנה.
אחרי התארגנות, כדרכנו, יצאנו לסיבוב הכרות עם המקום. טיילנו בסימטאות העיר העתיקה, הגענו עד לקתדרלה/מסגד שהיתה כמובן סגורה, המשכנו לכיוון הגשר. ברחובות הסתובבו נשים בשמלות ספרדיות מסורתיות עם שאל התחרה על הכתפיים ופרח גדול בשיער. הסתבר שהגענו לתקופת היריד בעיר.
למחרת בבוקר שמנו פעמנו לקתדרלה/המסגד הגדול - המסקיטה. אם תשאלו לדעתי, זהו אחד המקומות המפעימים ביותר שראינו בטיול. נכנסים פנימה והנשימה נעתקת מהגודל, ממספר העמודים הגדולים והקשתות, ציורי התקרות הגבוהות - מדהים.
אחרי שמיצינו שמנו פעמינו לרובע היהודי, לראות את פסלו של הרמב"ם ובית הכנסת ואת האיזור כולו. ביקרנו במרחצאות ובאלקאזאר, שנמצאים מעברו השני של הנהר.
אחה"צ הלכנו ל palacio de Viana. היה סגור והחלטנו שנלך לבקר למחרת בבוקר לפני היציאה מקורדובה.
אחרי ארוחת הבוקר וצ'ק אאוט, השארנו את הדברים במלון והלכנו לפלסיו.. קשה לתאר כמה חדרים וכמה גינות יפיפיות במקום. שווה ביקור בהחלט.
זה האתר של המקום
http://www.palaciodeviana.com/en/information/
&nbsp
המלון Maciá Alfaros
Calle Alfaros, 18, 14001 Córdoba
&nbsp
לקראת צהרים עזבנו את קורדובה לכיוון סביליה.
המרחק ביניהן הוא כ140 ק"מ, אנחנו לא ממהרים ולכן החלטנו לא לנסוע על הכביש המהיר ואנחנו יוצאים על כביש A431 לכיוון אלמודובאר דל ריו, מצודה ערבית שמשקיפה על האיזור. משם ממשיכים לסביליה, אליה מגיעים בשעות אחה"צ המוקדמות.
הווייז שוב מתעתע בנו ומסובב אותנו ברחובות הלא ממש רחבים ומתעקש על פניה ימינה כשאין אפשרות כזו. נעזרים גם במפות גוגל, מזהים היכן המלון אבל איך לעזאזל מגיעים אליו? אני יורדת מהאוטו והולכת לעשות חיפוש רגלי. מגיעה למלון, מסבירה היכן האוטו ופקיד הקבלה מסביר איך להגיע למלון. חוזרת לאוטו וסוף סוף מגיעים. מחנים את האוטו מול המלון, מוציאים הציוד ועושים קבלה. פקיד הקבלה מסביר לבעלי היכן החניון בו יש להחנות את הרכב (החניה מול המלון מוגבלת מאד בזמן רק לפריקה והעמסה), אני ממתינה והבעל הולך, בעצם נוסע, להחנות את הרכב בחניון שממול.
המלון ממוקם ממש מול אל קורט אינגלז. לא, לא נכנסתי לשם ביומיים ששהינו בעיר. שופינג לא עושה לנו את זה בטיולים אלא אם יודעים מה בדיוק רוצים והיכן או רואים באקראי משהו שמאד מוצא חן והמחיר שפוי. המחירים בספרד לא שפויים לטעמי. הכל יקר וגם אם היה לי הרהור למצוא בספרד נעליים או סנדלים יפים (זה הפטיש שלי) התאכזבתי. לא יפה ולא זול.
יצאנו לשוטט בעיר. הופס, אני רואה חנות ספורה (למי שלא בקי - רשת למוצרי איפור) והבת הגדולה ציידה אותי ברשימת מאוויים שאולי אמצא אחד מהם בספרד במחיר שפוי. נכנסתי, לא מצאתי בכלל וגם לא בחנויות האחרות שנקרו בדרכי במהלך הטיול אז נאלצתי לאכזב אותה.
הולכים ברחוב ומול בית העיריה רואים במה גדולה עם כל פסלי וסממני הדת, מקושטת להפליא. גם כאן חגיגות.
עוד לפני שיצאנו מהמלון דיברנו עם פקיד הקבלה ושאלנו אותו על מופעי פלמנקו כי איך אפשר להיות באנדלוסיה ולא לחזות במופע פלמנקו. הוא המליץ על מקום ועשה לנו הזמנה כך שהיינו מוגבלים בזמן הסיור המקדים. מכיוון שהזמנו מופע ללא ארוחה סעדנו את ליבנו לפני.
חזרנו למלון, התארגנו ליציאה למופע ויצאנו לדרך. קצת התקשינו למצוא את המקום אבל בעזרת ווייז, מפות גוגל ואנשים ששאלנו הצלחנו להגיע בזמן.
גם כאן האירגון למופת ואנחנו נהנים מההופעה.
למחרת מבקרים בקתדרלה, באלקאזאר, רובע סנטה קרוז, פלסה דה אספניה הגדולה והיפה (כאן אנחנו נתקלים לראשונה בדוברי עברית ואגב באמת לא פגשנו כמעט ישראלים באנדלוסיה), הרגלים כבר דואבות ואנחנו עושים דרכנו למלון לנוח קצת.
בערב מבקשים המלצה מפקיד הקבלה החביב על מקום לאכול בו ברובע טריאנה. הוא ממליץ על טברנה מיאמי, מתמחית במאכלי ים ונמצאת על הרחוב הראשי מצד שמאל אחרי שיורדים מהגשר. צלחת פירות הים היתה עמוסה והתוצרת טעימה עד מאד. לא זוכרת מחיר אבל לדעתי לא זול. אנחנו עושים דרכנו חזרה למלון עם עצירה בדרך לקפה ועוגה.
יומיים בסביליה מסתיימים להם.
המלון Hotel America
Pl. del Duque de la Victoria, 9, 41002 Sevilla
faria סיפר שנסעו מסביליה לקאדיס ובדרכם חזרה לסביליה עברו דרך חרס במטרה לבקר ביקבים, שהיו סגורים כבר. לכן החלטתי שקודם נעבור בחרס ומשם נמשיך לקאדיס ונישן במלון בסביבת קאדיס.
הגענו לחרס, החנינו את הרכב בחניון ויצאנו לחפש את משרד המידע לתיירים. קיבלנו מפה והנחיות איך להגיע ליקב שהיה פתוח באותה עת לביקורים.
הביקור היה מאד מעניין ומהנה. במהלכו התחיל גשם וברור שהמטריה נשארה ברכב ולא היתה איתנו. לא נורא, קצת נרטבנו במעברים בין מרתף למרתף ועד שהסיור וטעימות השרי הסתיימו הגשם פסק.
משם המשכנו לקאדיס. עיירה נעימה עם סמטאות נחמדות וגנים יפים ומטופחים בהחלט שווה ביקור. כשחיפשנו מלון בקאדיס לא מצאנו אלא בעיירה אחרת. לא כל כך היה חשוב כי ממילא למחרת תכננו לצאת משם לכיוון ארקוס דה לה פרונטרה.זו היתה הנפילה היחידה שלנו במלון. הם אכן הודיעו שיש להם רק חדר עם שתי מיטות ובמקום הסתבר שאין אפשרות להצמיד אותן. המלון מרוחק מהמרכז והמסעדות, ריח של חדר לא מאוורר. לא משהו אבל ללילה אחד ועוד שמצאנו חניה ברחוב ולא נ
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
אני מבינה שיש המשך?
בשבוע הבא אי״ה, אכניס הכל למאמרי הפורום. תודה רבהעל התאור המפורט.
 

Faria

New member
מאד נהנה לקרוא


שמח שסקירת הטיול שלי עזרה קצת.
&nbsp
לגבי החניון במלון בקורדובה. לא היינו עם פיאט 600, אלא עם פיאט 500X שזה סוג של טנק שהקשר היחיד שלו לפיאט 500 זה העיצוב של הפרונט. אז חייב לציין שסבלתי מאד בחניון זה. כל החניונים התת קרקעיים בהם חנינו באנדלוסיה לא נועדו למכוניות גדולות, אבל ההוא מתחת לאלפרוס בהחלט היה הקשה ביותר. זכורה לי בעיקר הפעם השניה (מתוך פעמיים שחנינו שם) בה ניסיתי לצאת מהחניה, נאלץ לעשות רוורס/קדימה מספר רב של פעמים, בעוד מאחורי אישה מבוגרת בסיאט איביזה צופרת שכבר נעוף משם.
הרגיש לי שקצת פספסנו בקורדובה כי היינו שם רק ביום שני, ורוב המקומות בהם אתם ביקרתם סגורים ביום זה (אלקאסאר, בית הכנסת, ארמון ויאנה).
&nbsp
מאד נהנה לקרוא על הטיול שלכם. נראה שהוא מאד דומה לשלנו, רק בסדר שונה
את כותבת נהדר.
 

סתם מבקרת

Active member
אופס, ואני חשבתי שלך החניה היתה פשוטה יותר. אכן, קצת טריקי

שם להתיישר מול היציאה. אבל זה כלום לעומת הנסיון שהיה לנו לפני כ21 שנים באמסטרדם.
היינו עם רכב די גדול, מאחר ונסענו עם ארבעת ילדינו ומילא להגיע למלון במעבר צר להפליא אבל החניה היחידה הקרובה היתה החניה של מלון קרסנפולסקי, שהמלון שלנו היה ממש מאחוריו. שם לא היה מרחב לתמרון בכלל. סיבוב על המקום, בלי קדימה ואחורה אז עם כל נסיעה משתפרים ומתרגלים
.
לגבי יום שני בקורדובה, אין מה לעשות. בטיולים כאלו זה חייב ליפול על אחת הערים ולא חשוב איך תתכנן יש סיכוי שמשהו יתפספס.
אבל זה משאיר מה לראות בביקור הבא.
 

Faria

New member
כבר הייתי במצב הרבה הרבה יותר קשה מקורדובה

לפני קצת פחות משנתיים נסיעה מסטרזה (חוף מערבי של אגם מאג'יורה) לאורטה סן ג'וליו.
אני עם פיאט 500L (האחות היותר גדולה של ה500X) והג'י פי אס אומר לי לפנות ימינה. ממשיך ולא רואה שום פניה, GPS אומר לי לעשות פרסה, עושה פרסה ושוב אומר לי לפנות שמאלה, הפעם אני קולט סמטה מאד צרה ושואל את האשה למה הוא חושב שאני עובר שם? דווקא היא אומרת "נראה לי שאם נקפל את המראות, אתה עובר". הלכנו על זה, ואכן עברנו מאד לאט 10 מטר מאד צרים. חשבנו שסיימנו אבל היה עיקול קצת בסוף החלק הזה, ורק כשהגענו אליו הבנו שההמשך אפילו יותר צר ואין סיכוי לעבור.
משם זה היה מאד מתיש. על כל 20 ס"מ אחורה, הייתי צריך לקחת 10 ס"מ קדימה להתיישר, בדיעבד, חוויה מעניינת

&nbsp
מצורפות התמונות של פו הדוב תקוע במערה בלי אפשרות לזוז לשום כיוון



 

סתם מבקרת

Active member
אאוצ'. קרה לנו דבר דומה לפני שנה בסיציליה במרסלה. נכנסנו

לרחוב שדווקא התחיל בסדר והלך ונעשה צר עד שהיה ברור שאי אפשר להמשיך בלי לגרד את הקיר ולהתקע וצריך לחזור ברוורס, אז אני ממש מבינה על מה אתה מדבר. לגמרי לא נעים. במקרה ההוא זו לא היתה אשמת הGPS אבל בהחלט יש בעיה עם GPSים למיניהם ולכן יש לי ויכוח מתמיד איתם
 

the travel life

New member
ספרד היא אחת המדינות האהובות עליי והמדינה

שיצא לי לטייל בה הכי הרבה, ומסכים איתך בהכל :) אין על ספרד :)
 

סתם מבקרת

Active member
המשך לתיאור. בבוקר היום השביעי לטיול יוצאים לכיוון ארקוס דה

לה פרונטרה. כפר לבן חביב מאד. בעוד אנחנו משוטטים להנאתנו בסמטאות, בין הבתים הלבנים ומביטים ממרומי הכפר אל הנוף למטה, שומעים קולות תזמורת. הולכם בכיוון הנגינה ופוגשים המון רב, מי בתהלוכה ומי בצופים מהצד. תהלוכה של אנשי דת, אנשים מכל הסביב כנראה שמחלזיקים בידיהם נרות ארוכים, במרכז התהלוכה במה מקושטת עם דמויות וסמלי דת נישאת על כתפי אנשים ובסוף תזמורת מנגנת. היה ממש נחמד, השתרכנו קצת עם הקהל בעקבות התהלוכה אח"כ עקפנו את התהלוכה ועזבנו את ארקוס לכיוון רונדה. יש מספר דרכים להגיע מארקוס לרונדה ואנחנו החלטנו לנסוע על A372.
כביש עם נוף יפה, למעשה עובר דרך פארק לאומי.
ברונדה נדהמים מהגשר המחבר בין החלק העתיק לחלק החדש של העיר. מראה עוצר נשימה. מטיילים מצד אחד של הגשר לצידו השני, ממשיכים על הרחוב בין חנויות המזכרות, מתפעלים מהנוף ומכל מה שרואות עינינו.
אחרי שמיצינו חוזרים לרכב וממשיכים בנסיעה לכיוון מלגה. הנוף בדרך משגע, על קצה זה או אחר של צוק/הר רואים ישובים, אחרי אחד העיקולים של הדרך ניגלים בתים בצבעים מרהיבים אבל אין היכן לעצור כדי לצלם וחבל.
החלטנו בדרך לעבור דרך הכפר מיחאס, עוד אחד מהכפרים הלבנים. אולי לא השקענו בחיפוש, אולי פיספסנו או סתם התעצלנו אבל לא ראינו שם שום דבר מעניין כך שאפילו לא ירדנו מהרכב והמשכנו למלגה.
מגיעים למלון, עוצרים ליד הכניסה ואני נכנסת לשאול היכן להחנות את הרכב. פקידת הקבלה מעיפה מבט אל החלון ואומרת לי הנה, אם תוכלו לחנות ממול, במקום הפנוי, זה אפילו לא יעלה לכם כסף. אז החננו ממול, במקום הפנוי במרחק אצבע מהרכב מקדימה וכנ"ל מהרכב מאחור.
מתארגנים במלון ויוצאים לעיר העתיקה שנמצאת ממש מעבר לגשר, מרחק שתי דקות הליכה מהמלון.
הרחוב מקושט, המוני אנשים ו...צלילי תזמורת. מתחילה תהלוכה ואנחנו אומרים שמאד יפה מצידם שחיכו שנגיע כדי להתחיל בתהלוכה.
לאורך כל הרחוב במות מקושטות עם פסלי מריה וכנראה קדושים אחרים, ריח קטורת באויר ואגב, בכל התהלוכות האלו הם מפזרים רוזמרין על הדרך ומציעים לעוברים ושבים. לא ידעתי איך להסביר להם בספרדית שיש לנו כזה בגינה ולא צריך, תודה
.
המשכנו לאורך הרחוב קצת ואח"כ נכנסנו אל בין הסמטאות, נהנים מהסביבה, גם אוכלים משהו, מגיעים עד האלקזאבה, חוזרים בדרך אחרת ועינינו קולטות איזה מבנה ועליו שלט גדול בספרדית בית שלמה גבירול. היה סגור ולמחרת בבוקר כשחזרנו לשם לא ממש הבנו מה פשר המקום כי אומנם היה פתוח אבל מלבד כל מיני עלונים בספרדית לא היה את מי לשאול. הבנו שזה קשור לשלמה איבן גבירול שנולד במלגה.
בבוקר הלכנו לסייר באלקזאבה, הסתובבנו עוד קצת בעיר, ביקרנו במוזיאון פיקאסו וחזרנו למלון לקחת את חפצינו ולהמשיך בדרכנו לגרנדה, דרך נרחה - "הבלקון של אירופה", כפר נופש על הקוסטה דל סול. הלכנו על הטיילת, החופים והים מראה יפה, שתינו קפה באחד מבתי הקפה שניתן להשקיף ממנו על הים והמשכנו בדרכנו.
יש בנרחה מערת נטיפים אבל השעה כבר שעת צהרים מאוחרת, אנחנו רוצים להגיע לגרנדה והחלטנו לוותר.
אין מה לעשות, בטיול מהסוג הזה לא ניתן לראות את כל מה שתכננו, ראינו בהמלצות וקראנו בספרים. צריך לדעת לוותר אם מעוניינים בטיול נעים ולא במסע טירונות.
גם בכנסיות וקתדרלות הפסקנו לבקר כי הרגשנו עומס מהשפע שלהן באיזור.
מגיעים לגרנדה למלון. שם לוקחים מאיתנו את מפתחות האוטו, אחרי שפרקנו מזוודות, ולוקחים אותו לחניה.
כמו שכתבתי בחלק הראשון בשרשור הזה, דבר ראשון אנחנו הולכים להוציא את כרטיסי הכניסה לאלהמברה - מה שבטוח בטוח.. זה בדרך לרובע אלבאיסין, הרובע המוסלמי, ואנחנו מטיילים לכיוון הרובע, משם רואים את האלהמברה על הרכס ממול, שותים קפה בבית קפה שממוקם בגן, מטיילים בסמטאות לאיטנו ומתרשמים ממראה הבתים, החלונות עם עציצי הפרחים, חוזרים לכיוון המלון. נחים ומתארגנים לצאת בערב לאכול. הפעם בעלי נסמך על המלצה בספר שהלך איתנו לאורך כל הדרך אלא שאת המסעדה המומלצת לא מצאנו ואכלנו במסעדה אחרת בקרבת מקום. היה מוצלח מאד אבל ממש לא זוכרת את שם המסעדה. אם אזכר בכתובת אעדכן.
בבוקר הלכנו לטייל אל הרובע היהודי, לפי המלצה שמצאתי באינטרנט. על פי ההמלצה, כיכר Campo Del Principe היא מרכז הרובע היהודי. אולי, אבל לא היה שם שום דבר שהצביע על כך. אבל בדרכנו לשם אנחנו נתקלים בשלט שניצב על המדרכה ועליו המילה שלום בעברית ובספרדית Centro de la Memoria Sefaradi. אנחנו הולכים בכיוון החץ שעל השלט, מטפסים בסימטה. מגיעים לדלת סגורה.מצלצלים בפעמון והדלת נפתחת. בחור ספרדי שמדבר אנגלית עילגת מקבל את פנינו. מחיר כניסה 5 אירו לנפש. אנחנו משלמים. הוא מספר לנו שאת המוזיאון הזה הקימה אישה ספרדיה בשם בת שבע, שהתחתנה בישראל (הכתובה נמצאת שם על הקיר), היא גרה בקומה מעל. בגרנדה יש 6 משפחות יהודיות. הוא מסתובב איתנו במוזיאון והמקום מאד מעניין. חדר ובו תמונות של יהודים מפורסמים ותרומתם לאנושות כמו איינשטיין, תמונות והסברים על דמויות כמו טורקמדה, קולומבוס וסרבנטס שנטען שהם צאצאי יהודים.
הבחור יצא מגידרו להסתובב איתנו במוזיאון הקטן ולהסביר לנו על כל מה שנמצא שם, בעיקר כי הבענו התעניינות. סיפר על שמואל הנגיד שמונה ע"י החליף כוזיר ותכנן אמת מים שהביאה מים לגרנדה. גרנדה נקראה בפי הערבים גרנדה אל יהוד כי הם היוו את רוב האוכלוסיה בעיר. בנו של שמואל הנגיד עשה צרות והוא שעורר את חמתם של הערבים על היהודים וגרם לרצח רבים מהם והמלאכה הושלמה ע"י הנוצרים.
בקיצור, מעניין ושווה. אסרוק את הפרטים ואצרף.
משם אנחנו חוזרים לכיוון רחוב Colon שם הקתדרלה, אליה לא נכנסנו, מסתובבים בסמטאות. עיר מהנה ונעימה.
בבוקר משכימים קום, עושים צ'ק אאוט, משאירים את המזוודות במלון ויוצאים לתחנת האוטובוס לאלהמברה. מגיעים לשם קצת לפני עשר וחצי והכניסה שלנו לארמון באחת וחצי. מסתובבים בגני החנרליפה. יפה, קריר ונעים אבל ברור שזה לא אוטנטי וכבר ראינו גנים מרהיבים. שימו לב ללכת לפי ההכוונה ולא לצאת בטעות מאיזור מסוים כי הם לא נותנים לחזור (אלא אחרי ויכוח איתנו). אח"כ שמים פעמינו לכיוון הארמון והאלקזאבה, מטיילים באלקזאבה, כבר מתחיל להיות חם ואנחנו מרוצים שהגענו מוקדם והספקנו לטייללפני החום הגדול.
עכשיו נותר לחכות לשעת הכניסה לארמון ובינתיים שותים קפה. נעמדים בתור לכניסה לארמון. הם מקפידים ומתחילים להכניס את הקבוצה בדיוק בזמן שנועד לה.
וואווווו הארמון הזה שומט את הלסתות, מרהיב מרהיב ומיוחד. זה בדיוק המקום ששווה את כל הביקור באלהמברה.
מסיימים את הביקור, חוזרים באוטובוס לכיוון המלון ויוצאים לדרך הארוכה למדריד.
אנחנו מגיעים למדריד ביום רביעי בערב ואת האוטו צריכים להחזיר ביום שישי בוקר.
מחליטים להמשיך לפי התוכנית המקורית וביום חמישי לנסוע לעמק הנופלים וסגוביה.
עמק הנופלים הוא אנדרטה עצומת ממדים לנופלים במלחמת האזרחים ושם קבורים עשרות אלפי נופלים. מרשים מאד ובמקום עולה בליבי הרהור שיש מי שכדאי שיגיע לשם כדי להבין מה התוצאות של מלחמה אזרחים כזו.
בכלל בספרד אני מהרהרת לאן נעלמה הגאונות המוסלמית בתכנון אדריכלי מדהים, יצירתיות, עידוד המחשבה והלוא הם היו גם מתמטיקאים, אסטרונומים. תרבות אדירה שהקימה והיום מחריבה.
בסגוביה אנחנו עומדים משתאים מול אמת המים כפולת הקומה, בגובה עצום שהאבנים ממנה היא בנויה מונחות אחת על השניה ללא כל מלט או חומר מחבר ביניהם וכך היא עומדת מאז בנו אותה הרומאים. מטיילים בסמטאות העיר, מבקרים באלקזאר, נהנים מהמראות וחוזרים למדריד.
המלון בגרנדה Hotel Carmen
Calle Acera del Darro, 62
&nbsp
המלון במלגה Sallés Hotel Málaga Centro
Calle Mármoles, 6, 29007 Málaga
&nbsp
כל המלונות שאת פרטיהם נתתי היו מצויינים אבל על המלון במדריד יש לי מילים חמות במיוחד. מפקיד הקבלה שקיבל את פנינו בערב שהגענו, פקיד הקבלה שפגש אותנו בחיוך כל בוקר ומיד כשאמרנו שנצטרך את הרכב הציע להוציא לנו אותו מהחניה והרכב אכן חיכה בזמן מול המלון וכשעזבנו ואמרנו שטוב לחזור הביתה אמר שזה יהיה הבית השני שלנו. הכניסה לחניה היא באמצעות מעלית שפקידי הקבלה מפעילים ולכן מפתח הרכב נשאר אצלם. זה הקל מאד שלא היינו צריכים להוציא את הרכב בעצמנו עד שהחזרנו אותו. המלצר שדאג למלא לנו את כוסות הקפה ולברר איך נרצה את הביצה.
Hotel Amador de los Ríos
C/ Amador de los Ríos, 3, 28010 Madrid
ברחוב שקט, ליד משרדי הממשלה - משרד הפנים ולכן ניצבים שוטרים משני צידי הרחוב 24 שעות ואסורה חניית מכוניות לא מורשות ברחוב.
ביומיים הראשונים אכלנו בבוקר בבית הקפה בפינת הרחוב כי כשהזמנו את המלון לא היתה אופציה לארוחת בוקר. אח"כ ראינו שיש וביומיים האחרונים אכלנו במלון.
&nbsp
&nbsp</
 
למעלה