אז מה היה לנו? אחת ספרד (טוב, בעיקר דרום - אנדלוסיה),
שבועיים טיול, כ2000 ק"מ נסיעה, 7 בתי מלון, רגליים דואבות וצוואר תפוס ובעיקר המון חוויות והנאה.
הופתענו לטובה בכל הערים, בחלקים העתיקים בהם ביקרנו, הרחובות והמדרכות נקיים להפליא ללא בדל ליכלוך, אפילו לא עלה שנשר.
הספרדים אדיבים להפליא, נחמדים וששים לעזור. אין בעיה להסתדר עם אנגלית ובשעת הצורך אפשר להסתייע בידיים לצורך הבהרות.
ברוב המקומות התיירותיים יש תפריטים באנגלית במסעדות.
לקחת בחשבון שאין אתר בו לא נדרשים לשלם עבור כניסה אבל הנקיון באתרים, גם בשירותים שבהם והסדר המופתי שנשמר - מצדיקים את התשלום.
בכל בתי המלון התשלום לחניה היה בנוסף לעלות השהיה ועמד בין 13 ל19 אירו ללילה, לא זול.
גשם ירד רק בחלקו של יום טיול אחד. בכל הימים האחרים היה קר בבוקר והתחמם במהלך היום. בצהרים עד השקיעה ממש חם, בעיקר בשמש. בצל נעים.
כשהתחלתי לתכנן את הטיול התלבטתי אם להתחיל את הטיול במדריד ומשם לשכור רכב ולהמשיך או לשכור רכב בשדה התעופה, להתחיל בטיול ולהשאיר את מדריד לסוף.
החלטנו להשאיר את מדריד לסוף.
מכיוון שהטיסה שלנו למדריד היתה טיסת בוקר, שמשמעותה לילה לבן עם יום פעיל לפניו, היה ברור שנסיעה ארוכה לא באה בחשבון.
טולדו היתה בתוכנית, היא רחוקה כ 70 ק"מ ממדריד והיא נבחרה לעיר הראשונה במסלול הטיול.
מיד לאחר סיום ענייני הנחיתה ואיסוף הכבודה ניגשנו לאסוף את הרכב. הזמנו גולף אבל לא היה בשדה גולף. הציעו לנו כמה אופציות שבסופו של דבר הסתבר שהאופציה היחידה שיש בקבוצת הגולף היא מרצדס. אנחנו לא אומרים לא למרצדס וכך יצאנו לדרכנו ברכב נוח, משוכלל עם גג נפתח (הוא כמובן נשאר סגור לאורך כל הטיול - לא תענוג לנסוע כשהשמש קופחת על הראש בשעות החמות) ושמנו פעמנו לטולדו.
אומנם הצטיידנו במפה אבל הכי נוח לנסוע בעזרת "וייז". כאן הסתבר ששכחנו להביא את המתקן המחזיק לסלולארי.
הבן הבכור סידר לנו עצירה בדרך כי "ממש על הכביש שבו עליכם להגיע לטולדו יש סניף דקטלון ואתם רק צריכים לאסוף חבילה שהזמנתי ומחכה לכם שם". אז חיפשנו דקטלון, אספנו החבילה ומכיוון שזה איזור קניות גדול גם מצאנו מחזיק לסלולאר והצטיידנו בשישיית בקבוקי מים. ממשיכים לטולדו, נכנסים לעיר ו"ווייז" מפנה ימינה, שמאלה, ימינה, הרחובות צרים, הסיבובים כמעט בלתי אפשריים ואנחנו שמים לב שכבר עברנו במקום הזה ושוב...
מבינים ש"ווייז" קצת הסתבך ומסבך אותנו, עוצרים, שואלים, מקבלים הכוונה, מסתובבים עוד קצת ומוצאים את המלון אבל אנחנו בצד ההפוך. אני יורדת מהרכב, נכנסת, מודיעה שיש הזמנה לחדר והיכן מחנים את הרכב. מקבלת הסבר, חוזרת ומנחה את הבעל לכניסה לחניה, מחנים ועולים לקבלה.
כאן המקום להגיד שאכן רצוי מאד להסתובב במקומות הללו ברכב קטן הן בגלל הרחובות הצרים והן בגלל החניונים ה"חסכניים" שלא משאירים הרבה מרווח בין הרכב לקירות.
אחרי שהתמקמנו בחדר ירדנו לקבלה, לקחנו מפה של העיר עליה סימנו לנו את מיקום המלון ומסלול הטיול בעיר ויצאנו לתור את העיר.
השמש בתקופה הזו שוקעת בסביבות תשע וחצי בלילה מה שמותיר הרבה שעות אור לטייל.
המלון נמצא ליד הרובע היהודי ובית הכנסת/מוזיאון שבשעה זו כבר סגור. מאחר ובתכנון לילה אחד בטולדו ויציאה ממנה בשעות הצהריים למחרת, אנחנו לא ממהרים. מטיילים בעיר, להכרת השטח.
העיר מקושטת להפליא בעציצים וורודים עם פרחים ורודים על כל בניין ועובדי העיריה טורחים על תליית שרשראות ירק בכל הרחובות. השבוע האחרון של מאי מלא פסטיבלים וחג נוצרי, כנראה מקביל לשבועות (אולי הפנטקוס).
אחרי טיול מקיף בעיר אנחנו חוזרים למלון להתרענן, מבקשים בקבלה המלצה על מסעדה, מקבלים מספר המלצות, בוחרים אחת ויוצאים לדרך. המסעדה אכן מוצלחת, האוכל טעים המחיר לא זול במיוחד. בדרך חזרה למלון כבר חושך בחוץ ובהתקרבנו לרובע היהודי אנחנו רואים על הכביש הקרנה של מגן דוד עם כיתוב בעברית, ספרדית ואנגלית "רובע יהודי של טולדו" והמילה "חי". מאד מרגש.
אחרי ארוחת הבוקר במלון אנחנו שמים פעמינו לבית הכנסת טרנסיטו שמשמש כמוזיאון. אחריו מבקרים בבית הכנסת השני. שניהם נשמרו מכיוון שהפכו לכנסיות, לאחר גירוש ספרד. אין יהודים בטולדו אבל פגשנו בכנסיית סנטה מריה לה בלנקה, שהיתה בעבר בית כנסת, יהודיה אחת שסיפרה שהיא היחידה בעיר ושפגשה בכפרים שבסביבה אנשים שבסוד מספרים על מנהגי הדלקת נרות ביום שישי ולדעתה הם כנראה מצאצאי האנוסים ששומרים על מנהגים יהודיים ולא יודעים למה. מעניין מאד.
ביקור בקתדרלה. אגב, כל המסגדים הפכו לקתדרלות עם כיבוש ספרד ע"י הנוצרים מידי המוסלמים.
מודה שעדיין הכל "מבולגן" בראש וצריכה לעבד את הדברים כדי לזכור מה ראינו היכן. בכל מקום קתדרלות מדהימות, אלקאזרים מרהיבים, מבנים יפיפיים. זו הסיבה שהצוואר נתפס. להסתובב שבועיים עם הראש למעלה כדי לקלוט את כל המראות המרהיבים הללו...הצוואר שלנו לא תוכנן לכך, שלא לדבר שמסוכן ללכת בלי לראות בדיוק לאן, נו, הראש והעיניים הרי למעלה.
המלון שהתאכסנו בו בטולדו
Sercotel San Juan de los Reyes
Reyes Católicos, 5, Toledo, 45002, Spain
בהחלט מומלץ
את פרטי המסעדה אכתוב בהמשך כי כרגע לא זוכרת איזו מן ההמלצות המצויינות במפה בחרנו.
בשעת צהרים, אחרי ששתינו קפה בגינונת הנחמדה במלון, יצאנו בדרכנו לקורדובה.
בדרך יצאנו מהעיר טולדו לכיוון הגבעות, להשקיף על העיר משם - מראה מרהיב ומשם המשכנו למצודת גואדאמור. מקום נחמד, שווה ביקור לטעמי.
משם המשכנו לקורדובה, מרחק של כ 350 ק"מ מטולדו.
על קורדובה אכתוב מחר.
שבועיים טיול, כ2000 ק"מ נסיעה, 7 בתי מלון, רגליים דואבות וצוואר תפוס ובעיקר המון חוויות והנאה.
הופתענו לטובה בכל הערים, בחלקים העתיקים בהם ביקרנו, הרחובות והמדרכות נקיים להפליא ללא בדל ליכלוך, אפילו לא עלה שנשר.
הספרדים אדיבים להפליא, נחמדים וששים לעזור. אין בעיה להסתדר עם אנגלית ובשעת הצורך אפשר להסתייע בידיים לצורך הבהרות.
ברוב המקומות התיירותיים יש תפריטים באנגלית במסעדות.
לקחת בחשבון שאין אתר בו לא נדרשים לשלם עבור כניסה אבל הנקיון באתרים, גם בשירותים שבהם והסדר המופתי שנשמר - מצדיקים את התשלום.
בכל בתי המלון התשלום לחניה היה בנוסף לעלות השהיה ועמד בין 13 ל19 אירו ללילה, לא זול.
גשם ירד רק בחלקו של יום טיול אחד. בכל הימים האחרים היה קר בבוקר והתחמם במהלך היום. בצהרים עד השקיעה ממש חם, בעיקר בשמש. בצל נעים.
כשהתחלתי לתכנן את הטיול התלבטתי אם להתחיל את הטיול במדריד ומשם לשכור רכב ולהמשיך או לשכור רכב בשדה התעופה, להתחיל בטיול ולהשאיר את מדריד לסוף.
החלטנו להשאיר את מדריד לסוף.
מכיוון שהטיסה שלנו למדריד היתה טיסת בוקר, שמשמעותה לילה לבן עם יום פעיל לפניו, היה ברור שנסיעה ארוכה לא באה בחשבון.
טולדו היתה בתוכנית, היא רחוקה כ 70 ק"מ ממדריד והיא נבחרה לעיר הראשונה במסלול הטיול.
מיד לאחר סיום ענייני הנחיתה ואיסוף הכבודה ניגשנו לאסוף את הרכב. הזמנו גולף אבל לא היה בשדה גולף. הציעו לנו כמה אופציות שבסופו של דבר הסתבר שהאופציה היחידה שיש בקבוצת הגולף היא מרצדס. אנחנו לא אומרים לא למרצדס וכך יצאנו לדרכנו ברכב נוח, משוכלל עם גג נפתח (הוא כמובן נשאר סגור לאורך כל הטיול - לא תענוג לנסוע כשהשמש קופחת על הראש בשעות החמות) ושמנו פעמנו לטולדו.
אומנם הצטיידנו במפה אבל הכי נוח לנסוע בעזרת "וייז". כאן הסתבר ששכחנו להביא את המתקן המחזיק לסלולארי.
הבן הבכור סידר לנו עצירה בדרך כי "ממש על הכביש שבו עליכם להגיע לטולדו יש סניף דקטלון ואתם רק צריכים לאסוף חבילה שהזמנתי ומחכה לכם שם". אז חיפשנו דקטלון, אספנו החבילה ומכיוון שזה איזור קניות גדול גם מצאנו מחזיק לסלולאר והצטיידנו בשישיית בקבוקי מים. ממשיכים לטולדו, נכנסים לעיר ו"ווייז" מפנה ימינה, שמאלה, ימינה, הרחובות צרים, הסיבובים כמעט בלתי אפשריים ואנחנו שמים לב שכבר עברנו במקום הזה ושוב...
מבינים ש"ווייז" קצת הסתבך ומסבך אותנו, עוצרים, שואלים, מקבלים הכוונה, מסתובבים עוד קצת ומוצאים את המלון אבל אנחנו בצד ההפוך. אני יורדת מהרכב, נכנסת, מודיעה שיש הזמנה לחדר והיכן מחנים את הרכב. מקבלת הסבר, חוזרת ומנחה את הבעל לכניסה לחניה, מחנים ועולים לקבלה.
כאן המקום להגיד שאכן רצוי מאד להסתובב במקומות הללו ברכב קטן הן בגלל הרחובות הצרים והן בגלל החניונים ה"חסכניים" שלא משאירים הרבה מרווח בין הרכב לקירות.
אחרי שהתמקמנו בחדר ירדנו לקבלה, לקחנו מפה של העיר עליה סימנו לנו את מיקום המלון ומסלול הטיול בעיר ויצאנו לתור את העיר.
השמש בתקופה הזו שוקעת בסביבות תשע וחצי בלילה מה שמותיר הרבה שעות אור לטייל.
המלון נמצא ליד הרובע היהודי ובית הכנסת/מוזיאון שבשעה זו כבר סגור. מאחר ובתכנון לילה אחד בטולדו ויציאה ממנה בשעות הצהריים למחרת, אנחנו לא ממהרים. מטיילים בעיר, להכרת השטח.
העיר מקושטת להפליא בעציצים וורודים עם פרחים ורודים על כל בניין ועובדי העיריה טורחים על תליית שרשראות ירק בכל הרחובות. השבוע האחרון של מאי מלא פסטיבלים וחג נוצרי, כנראה מקביל לשבועות (אולי הפנטקוס).
אחרי טיול מקיף בעיר אנחנו חוזרים למלון להתרענן, מבקשים בקבלה המלצה על מסעדה, מקבלים מספר המלצות, בוחרים אחת ויוצאים לדרך. המסעדה אכן מוצלחת, האוכל טעים המחיר לא זול במיוחד. בדרך חזרה למלון כבר חושך בחוץ ובהתקרבנו לרובע היהודי אנחנו רואים על הכביש הקרנה של מגן דוד עם כיתוב בעברית, ספרדית ואנגלית "רובע יהודי של טולדו" והמילה "חי". מאד מרגש.
אחרי ארוחת הבוקר במלון אנחנו שמים פעמינו לבית הכנסת טרנסיטו שמשמש כמוזיאון. אחריו מבקרים בבית הכנסת השני. שניהם נשמרו מכיוון שהפכו לכנסיות, לאחר גירוש ספרד. אין יהודים בטולדו אבל פגשנו בכנסיית סנטה מריה לה בלנקה, שהיתה בעבר בית כנסת, יהודיה אחת שסיפרה שהיא היחידה בעיר ושפגשה בכפרים שבסביבה אנשים שבסוד מספרים על מנהגי הדלקת נרות ביום שישי ולדעתה הם כנראה מצאצאי האנוסים ששומרים על מנהגים יהודיים ולא יודעים למה. מעניין מאד.
ביקור בקתדרלה. אגב, כל המסגדים הפכו לקתדרלות עם כיבוש ספרד ע"י הנוצרים מידי המוסלמים.
מודה שעדיין הכל "מבולגן" בראש וצריכה לעבד את הדברים כדי לזכור מה ראינו היכן. בכל מקום קתדרלות מדהימות, אלקאזרים מרהיבים, מבנים יפיפיים. זו הסיבה שהצוואר נתפס. להסתובב שבועיים עם הראש למעלה כדי לקלוט את כל המראות המרהיבים הללו...הצוואר שלנו לא תוכנן לכך, שלא לדבר שמסוכן ללכת בלי לראות בדיוק לאן, נו, הראש והעיניים הרי למעלה.
המלון שהתאכסנו בו בטולדו
Sercotel San Juan de los Reyes
Reyes Católicos, 5, Toledo, 45002, Spain
בהחלט מומלץ
את פרטי המסעדה אכתוב בהמשך כי כרגע לא זוכרת איזו מן ההמלצות המצויינות במפה בחרנו.
בשעת צהרים, אחרי ששתינו קפה בגינונת הנחמדה במלון, יצאנו בדרכנו לקורדובה.
בדרך יצאנו מהעיר טולדו לכיוון הגבעות, להשקיף על העיר משם - מראה מרהיב ומשם המשכנו למצודת גואדאמור. מקום נחמד, שווה ביקור לטעמי.
משם המשכנו לקורדובה, מרחק של כ 350 ק"מ מטולדו.
על קורדובה אכתוב מחר.