פעם בשנות התיכון בשעות אחר הצהריים ובעיקר בחגים הייתי מוביל זרי פרחים ליעדם ברחובות גבעתיים,חוויה.בעיקר אנתרופולוגית. המון אנשים מפספסים את העיקר והיופי בפרטים הקטנים,שרידים של הטבע הפראי,אם בעלי כנף או פרחים ברחובות עמוסי האדם,אני בטוח שעם המצלמה אתה נהנה מכל רגע.
גינת פרפרים היא מיזם נהדר שמוסיף המון לסביבה, ולא משהו שקשה או יקר במיוחד ליצור ולתחזק. מדהים איך שטח קטן משנה ממש את המארג האקולוגי של סביבה הרבה יותר רחבה. הנה תמונה מאותה הדרכה, מבט כללי על המתחם.
לא חושבת שלאה גולדברג חשבה מראש על כל הרבדים והמשמעויות, והסירנות ונרקיס וכו וכו. לא הצלחתי לקרוא מעבר. ככ הרבה ספרי ילדים שזוכים לדפוס, כתובים בצורה טרחנית ומשעממת. הייתי עורכת ומקצרת הרבה פעמים תוך כדי הקראה. או משנה כדי לבדוק ערנות . מזל שאני כבר לא צריכה להקריא, כי אף פעם לא היתה לי יותר מדי סבלנות. ואם כבר להקריא, אז לא לפני השינה.
לי אין ספק שכן. הסיפור כתוב בשני רבדים מאוד מובחנים,
האחד - סיפור לילדים, השני - עיבוד המוטיבים המיתולוגיים, לכלל מסר חברתי למבוגרים. אפשר לנהל על זה דיון אם רוצים... אגב, בהרצאה הוסיף הירשפלד עוד כמה מוטיבים, שבמאמר אין.