סופ"ש מקסים לכן.ם

חיא2

New member
סופ"ש מקסים לכן.ם

כידוע, או לא, אני פנסיונר של מערכת החינוך, שעדיין עובד שליש משרה באותו ביה"ס שעבדתי בו. [ אינני עובד משרה"ח, לכן לא נאלצתי לקחת שנתיים צינון ]. אני מלמד את הבגרות הפנימית בספרות, שעיקרהּ נסיון להנגיש ספרות לילדים בדרכים רבות ומגוונות.
אני מעדיף את הדרך של ה"מנטור" או "חכם השבט" או "רופא אליל" [ כלומר, הכריזמה ] על פני דרכי המרה למדיה אחרות. עם זאת, אני בהחלט נותן סדנאות כתיבת שירים, סדנאות כתיבת סיפורים וכל פעם אני מתרגש מתוצרים מפתיעים מבני הנוער.
כשיטה אני עובד רק עם הכיתות הכי מאתגרות בביה"ס. לשמחתי ולמזלי אין לי בעיות משמעת, כי יתכן ומה שאני משדר, אסרטיביות ורכות, קבלה וגבולות והכרה בהיותם סובייקטים עצמאיים עושה את העבודה . או אני תוהה אם גילי [ 65 ] גורם להם להתנהג מעט אחרת. על כל פנים, דרך העבודה שלי חסרת תוקפנות באופן קיצוני. אני מכיל אך גם שם גבול באותה נשימה. זה לא קשה, אגב.
סיימתי את השבוע הראשוןעם חיוך על הפנים.
מקווה שזה סימן לכל השנה שתבוא.
 

סופהו1

New member
לך אין בעיות משמעת ולהם?


כבר בתיכון הבנתי שחלק גדול באהבת תלמידים את הספרות, נובעת מהמורה המלמד (לא מעביר) את הנושא.
אז לא, זה לא הגיל.
זה, כנראה, איך שאתה מתיחס ומלמד (מבחינתי-לא משעמם, לא מכתיב, מאפשר לחשוב ומקבל גם תשובה מקורית ולא רק מצטט/מדקלם את (דודבני?), מכבד את התלמיד..עוד?).
מאחלת המשך שנה מחוייכת.

ספשבוע רגוע
 

צליליתה

New member
מספיק אחת טובה

והיתה לי, אחת, טובה מאוד
אני ממש לא זוכרת את האחרים
 

חיא2

New member
לי היתה אמא נהדרת

ורעב בלתי פוסק לסיפורים, אגדות ושירים. אני מאלה שהשאילו ספרים, סיימו אותם בדרך הביתה וחזרו לספרייה לקחת עוד

שום מורה לא הצליחה להשניא עליי את הספרות. היו לי טובות יותר וטובות פחות. אף לא אחת היתה "מאור הגולה", אבל בכיתה שבה אני למדתי, זה היה חסר משמעות, כי זו היתה כיתה מובהקת של "הומניסטים" שהתעניינו בתחומי הרוח ופחות במדע הקשה או במתמטיקה..
 

יוסי ר1

Active member
נהדר. פשוט נהדר.

זכורתני שבכיתה ט' הייתה לנו מורה לספרות - קטסטרופה. פשו זוועה.
אבל בכיתה יוד - הפתעה. הגיע מורה גוץ, קטנטן ושמנמן, שמסתבר שהיה לא רק מורה, אלא גם מפקח. והבנדם העלה אותנו לרמות מדהימות באהבת הספרות, כולל הקשה.
אהבנו כל דקה, בעיקר מהפרוזה, אבל גם שירה הוא לימד אותנו לאהוב.
ספרות בעיני אחד המקצועות החשובים. יכולת התקשורת הבינאישית, יכולת הכניסה למחשבות האחר, יכולת ההעמקה ברעיונות, היכולת להוביל מהלך שמחזיק אותך עירני לכל אורך הדפים המדופדפים.
 

סופהו1

New member
ואלינו הגיע בכתה יוד מורה גוץ, קטנטן ושמנמן

שהיה בטוח שהוא אלוף המורים לספרות.
לימים הסתבר שהנ"ל מתפרנס גם מכתיבת מאמרים/ביקורות וספרים בנושא ספרות.
אותנו, להבדיל מהתלמידים (23 בנות ובן אחד!) במגמה הספרותית, שריירו למשמע מוצא פיו, הוא שיעמם.
הדרישה היתה להקשיב לו, לרשום כל מילה היוצאת מפיו ואח"כ לצטט אותו במבחן.
&nbsp
לעומתו, זכורה לטוב המורה מהשביעית-שמינית. השמועה היתה שהיא משוגעת עם קבלות.
לנו זה לא כך שינה. מה שלימדה היה מעניין והיתה מוכנה להקשיב לניתוחים ותהיות שלא חשבה עליהם.
&nbsp
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני לא אהבתי את המורים לספרות

דעתי היתה שאין להם התחלה של מושג בתחום שהם מלמדים. במיוחד אותה מורה שהודיעה ש"פגישה לאין קץ" הוא שיר אהבה לשירה. שמעתי את זה והחלטתי שלמורה הזו אני לא מקשיב יותר. כבר כילד הבנתי שזו שטות גמורה. היום ברור לי שמדובר היה בילדה בת עשרים ומשהו שדיקלמה את מה שלימדו אותה איפה שמורים לספרות לומדים, אם בכלל הם לומדים באיזה מקום, אז היום אני לא מאשים אותה יותר.
 

חיא2

New member
סיבה טובה בהחלט

שעור ספרות, כמו כל שעור בהומניסטיקה יכול להפוך למשעמם די מהר, אם אין ענין אישי קודם שעור.
השעורים היחידים בהם לשעמום אין אישור למנוע למידה הינם שיעורי שפה: עברית, אנגלית, מתמטיקה, מחשב - ולכן המינימליסטים הגדולים בחקר החינוך והתיאוריה רואים את ארבעת המקצועות האלו כמקצועות ליבה-חובה. כל השאר חייב להיות מוקדש למיומנויות חיים עתידיות.
דעתך על ידיעתם אי ידיעתם את תחום ההוראה שלהם מוטלת בספק גדול, והרשה לי לתקן את המעוות עם מורתך ושירת אלתרמן.
כזכור לך, רבים משירי ביאליק האישיים ביותר זכו לפרשנות לאומית מגוחכת, כדי לאפשר "התקבלות" שלהם. לקח שנות 2 דורות, עד אשר חוקרים ומורי מורים החליטו לומר את האמת: ביאליק כתב לכוס'ית, להרבה כוס'יות. היו לו מאהבות חוץ מבת זוגו הרשמית [ אותה אהב אני בטוח בכך ], ולכן שירו "לנתיבך הנעלם" מוקדש לאירה יאן ולא לאומה הישראלית המתחדשת.
חלק מהפרשנות הרשמית והמקובלת של ספר שיריו הראשון של אלתרמן, "כוכבים בחוץ", בהחלט תופס את שיריו כשירה ארס-פואטית, כלומר כזו העוסקת בשירה עצמה. השיר הפותח, שזכה לפחות לשני לחנים, "עוד חוזר הניגון" הוא שיר ארס-פואטי מובהק העוסק בדמות האמן כנווד [ מעין טרובדור של ימי הביניים ] שעיקר חייו ראיית תופעות החיים ו"תרגומם" לשפת השירה.
אשר על כן, לדעתי, לפי עקרון מנחה זה המורה לימדה את "פגישה לאין קץ" כשיר ארס-פואטי ולא כשיר אהבה. זה שאתה כקורא צעיר, חסר נסיון, הלום הורמונים חשבת שהנמענת בשיר היא אשה [ ועוד איזו אשה, MY GOD ] והגבר השר מחזר לפתחֶיהָ או מצהיר על אינאונותו [ בטח לא חשבת כך, נכון.. ] לא אומר שהמורה טועה, אלא רק שלא הסבירה כמו שצריך,
או שאתה כבר היית עמוק בתוך ההתנגדות והבוז למורה שלך.
חבל
 

קלייטון.ש

Well-known member
"פגישה לאין קץ" נכתב לאשה בשר ודם, וגם ידוע מי זו

לא ל"שירה" ולא למדינה ולא לאומנות. לא רק אני הלום הורמונים אלא במיוחד המשורר בן ה-26. מה יש לילד בגילו להתעסק באהבה למושגים מופשטים? היתה לו אהובה שהיה מטורף עליה והיא דחתה אותו, ולה הוא כתב את שירי האהבה שלו.
כשאני הגעתי לכיתה אלף כבר קראתי וכתבתי עברית וגם אנגלית, שוטף. נדמה לי שזה היה בכיתה ב' או ג' מורה אחת שאלה אותנו איזה ספר קראנו לאחרונה. לא זוכר מה הילדים האחרים ענו אבל אני אמרתי "הקץ לנשק". אפשר להבין שהיא הופתעה. מה שלא אמרתי לה הוא שקראתי אותו באנגלית. אז במקרה שלי תודה לבית הספר אבל לא תודה.
מחשבים לא לימדו אותנו אז, מה שבהחלט לא הפריע לי ללמוד לבד, ומתמטיקה - ואני אומר זאת באחריות מלאה - היא מיותרת לחלוטין. לבטל לימודי מתמטיקה בבית הספר. בזבוז זמן ועוד יותר בזבוז של עצבים ותסכול ודימוי עצמי הרוס לשווא של מליוני ילדים.
 

חיא2

New member
וואווו, גם ידוע

מה אתה יודע על ההכשרה של אלתרמן כמשורר? מה אתה יודע על הספר "כוכבים בחוץ"? מה אתה יודע על "ארס פואטיקה" ?
צר לי לאכזב אותך, על אף שגם אתה צודק, ודוק - גם
הצדק שלך חלקי לגמרי, לא מדויק ומעוות לגמרי את השיר על מורכבותו האדירה.
והבוז שלך למורה לטעמי לפחות אינו במקום, אפילו אתה תופס מעצמך גאון הדור.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אי אפשר שגם אני צודק, וגם המורה צודקת

או הפרשנות הארס פואטית צודקת. צריך לבחור. או שאלתרמן בן ה-26-27, האוהב הנכזב, כותב שיר אהבה לוהט לאמנות, או שהוא כותב אותו לאשה שדחתה אותו.
מלבד זאת גם "עוד חוזר הניגון" הוא לא שיר על השירה. למה הוא מתייחס לשירה, בגלל שהוא מתייחס ל"ניגון"? ניגון יכול לייצג כל דבר, ויתר השיר מתייחס לבדידותו של ההלך, ובכלל הוא מדבר על סגידתו לאשה בצחוקה. וזו בבירור אותה אשה. אז זה שיר על האוהב הנכזב שצריך לצאת לדרך אחרי שאהובתו גירשה אותו, והניגון החוזר הוא ניגון הבדידות.

 

חיא2

New member
בטח שאפשר, ולא רק אפשר אלא אפילו רצוי

ינני יודע מהי ההכשרה האקדמית שלך, והאם היא שייכת לתחום מדעי הטבע, המדעים המדויקים, ששם התוצאה לא יכולה להיות עמומה.
אחד היתרונות של אמנות זה היעדר "תשובה אחת" או "פתרון בית הספר".אני מציע לקוראים רבים במקומות שונים לברך את אינסוף האפשרויות בקריאה של אותו הטקסט.
ההחלטה , ללא היסוס, בפסקנות שאלתרמן עשה כך כי היתה לו אהבה נכזבת, היא מסוג היוהרה שאין לנקוט בה, כי אין אדם יודע את הקורה בנפשו של האחר, גם בהינתן הֶקְשרים שהוא מכיר מעצמו. אני כבר לא מדבר על הרדוקציה שנעשית באמצעות ההחלטה חסרת הספק ש: "אי אפשר שגם אני צודק, וגם המורה צודקת" או " גם "עוד חוזר הניגון" הוא לא שיר על השירה." לרמה של מחבר להיטים ופזמונים לרדיו, ולא להיותו אחד מגדולי האמנים ואנשי הרוח של אמצע המאה העשרים וראשית המדינה.
אשר על כן, 70 פנים לתורה, ועד היום אתה יכול לקרוא עשרות אם לא אלפים של פרשנויות לאותו שיר מתהילים או לשיר השירים. כך גם עם האמנות. חד משמעיות, בלי מנומקת, פסיכולוגיזם המתבסס על נסיון אישי, יומרה לדעת מה נכון ומה לא נכון מונעים קריאה מורכבת ומענינת של יצירה ספרותית, קולנועית או אחרת.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אין לי הכשרה אקדמית בשום תחום

ברחתי ממערכת "החינוך" ברגע שהיא נתנה לי וקשה לי מאד להצביע היום על משהו שהיא נתנה לי. עשיתי בגרות אבל התעודה לא הועילה לי בשום מקום. הלכתי לצבא בגיל 18 והצבא השכיל (או תומרן, אני לא בטוח עד היום) לנצל את היכולות המולדות שלי, ובגיל 21 הלכתי לעבוד ואני עובד שם עד היום.
בכל אופן תקוותי שיתעורר דיון על השירים עצמם נכזבה, ובמקומה אתה מנסה לדון איתי על העובדה שאפשר לפרש טקסטים באינספור דרכים. זו עובדה שלא הכחשתי והיא לא במיוחד מעניינת. אבל לעובדה זו מתלווה גם העובדה שכל אחד מחשיב קודם כל את דעתו שלו. אחרת לא היה מחזיק בה אלא היה מחזיק בדעה אחרת, שאותה היה מחשיב. מי שאין לו דעה ברורה, אני הייתי מציע לו לגבש אחת ואז לבוא לדיון או לויכוח ולהשתדל להגן עליה. אם הוא לא רוצה - או לא יכול - לגבש דעה ברורה בנושא המסוים, אז גם לא נורא. אולי הנושא לא באמת מעניין אותו ויש נושאים אחרים שבהם כן יש לו דעות ברורות.
 

חיא2

New member
לא מתעורר דיון על השירים

כי הוא לא יתכן, בסוג השיח המתקיים בינינו, בו אתה טוען בפסקנות שגישתך היא היחידה הנכונה, אתה לועג ובז לדעת המורָה שלך ומציגהּ כאיזו מטומטמת שרק פולטת דברי מורֶיהָ.
לצערי ולשמחתי - טקסטים הם בני פרשנות אינסופית, ואני מבין שהנימוקים שנתתי לך חסרי ערך בעיניך.
אשמח מאוד לשמוע ממך על מה אתה רוצה לְהִדָּיֵן עמדי סביב השיר "עוד חוזר הניגון" [ אגב, אין לשיר שם, זו השורה הראשונה שלו ] והשיר "פגישה לאין קץ".
 

חיא2

New member
ברור מדוע עברת לקֹטב הפולני

הפולניות שלי חושבות שמשחקים רק לפי הכללים שהן קובעות. אם המשחק נע במסלולים אחרים, אז הן כבר "לא רוצות" וגם "נגמר להן החשק". קוראין לזה "פאסיב-אגרסיב". כיוון שגדלתי בתוך החרא המניפולטיבי הזה, לא מתרגש.
לכשיתחשק לך, אני כאן.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני חזרתי לקוטב הפולני בשמחה

הרבה שנים הייתי מנותק מהן ומסתבר שבאמת התגעגעתי. החרא המניפולטיבי הזה הוא עבורי טעם החיים. לא הייתי רוצה אותן בשום צורה אחרת.
 
למעלה