מה אספר לכם, עדין לא נרגעתי...

[חיהט]

מה אספר לכם, עדין לא נרגעתי...

מפורסם הרבה על התנהגותם המכוערת של נהגי האוטובוסים. עליתי עמוסה בחבילות בדרכי הביתה, נתתי לנהג את מחיר הכרטיס, והסתבר כי טעיתי ב- 20 אגורות. הלכתי לשים את חפצי וחזרתי עם עשרה ש"ח משום שלא היה לי כסף קטן. צרח עלי "אני לא חייב לפרוט לך, מוריד אותך פה..." אשה שישבה בסמוך נתנה לו את האגורות החסרות והעירה לו על סירובו לתת כרטיס, היה לי ממש לא נעים כי צרח גם עליה. להבא אתבונן היטב מי יושב מאחורי ההגה לפני שאני עולה!!

 

[סופהו1]

מעבר לעובדה שלא נעים כי צרח (שזו התרשמות סובייקטיבית)

יש נהלים לפיהם על הנהג לנהוג בקשר לכרטיס.
אין לי מושג כמה עלה הכרטיס, גם לא מה ערך השטר שהנהג חייב לקבל (פעם השטר יכול היה להיות גדול פי עשרה ממחיר הכרטיס.. בטח אפשר לקבל תשובות ברשת), אך אם עמדת בתנאים, לנהג חייב להיות מספיק כסף קטן לעודף.
&nbsp
שווה בירור ושווה התיחסות של חברת הנסיעות ולא רק התבונות בנהג ושיחרור קיטור כאן.
בהצלחה.

 

[חיהט]

במיוחד במצבים כאלה

אני כל כך מתגעגעת לתקופה בה עדיין נהגתי ברכב שלי - לא צריך לסחוב את המוצרים שקנית למרחק גדול, עד לתחנה ולהמתין זמן רב עד שיואיל בטובו קו האוטובוס המתאים להגיע - בתחנת הדלק משתמשים בכרטיס, ועשרים אגורות זה בכלל סכום שיש לעמוד עליו?? היה לי יותר מזל משכל שלגברת היו 20 אגורות...

 

[צליליתה]

למה שלא תארגני לך כרטיס רב קו

פותר את בעיית הכסף הקטן אחת ולתמיד

 

[חיהט]

מתקבל. חשבתי מכבר על כרטיס רב קו .

 

[קלייטון.ש]

בין כה וכה בעתיד הקרוב אפשר יהיה לנסוע רק עם רב קו

וזאת בכל הארץ אחרי שבמרכז זה כבר המצב. אם כי אולי יקלו על המבוגרים. גם לא בטוח.
בכלל הממשלה דוחפת לכיוון של ביטול המזומן. לכן אני אוגר מטבעות ושטרות כי יום אחד כשיבוטל כל המזומן, הוא יהיה שווה הרבה כסף.

 

[חיא2]

רק צרח... ישנם גרועים הימנו

אבל כעסך ועלבונך צודקים ביותר. אם כי, ביני ובינך מטבע של עשרה שח עבור 20 אג'.... תעמידי עצמך במקומו לרגע. אגב, ביפן אאלט, אין סיכוי שהיית מקבלת עודף. מה שנתת זה מה שהיה נשאר בקופה.

 

[קלייטון.ש]

הזכרת לי סיפור שקרה לי, דומה

נסעתי פעם באוטובוס הביתה ופתאום ניגשת אלי אשה ואומרת לי ישר "יש לך עשר ש"ח?"
לרגע הופתעתי, לא הבנתי מה היא בדיוק רוצה. חזרה על השאלה, עניתי שיש לי, הוצאתי ונתתי לה. הלכה לנהג, חזרה ונתנה לי עודף. התיישבה וזהו.
בסוף כבר נכנסנו ליישוב ובתחנה אחת היא קמה לרדת, ואז היא אמרה לי "תודה רבה". עניתי "שיהיה לך יום טוב".
אני זוכר שלאורך כמה ימים אחרי כן אכלתי את עצמי על ההיסוס, שהייתי צריך להבין אותה מיד ולתת מיד ולא להכריח אותה לבקש שוב.

 

[צליליתה]

נסעתי פעם באוטובוס

עלתה גברת שבקשה מהנהג לאפשר לה להוציא את הרב קו בישיבה
התישבה והתחילה לצרוח : שכחתי את הרב קו מה אני אעשה מה אני אעשה
בחורה צעירה עמדה ליד הנהג, שילמה 3 שח עבור הגברת, כרטיס אזרח ותיק
זה היה מאוד יפה מצדה, ברם, זה לא הצליח להפסיק את הצעקות.
&nbsp
אני למדתי פסיכיאטריה בגוגל, אולי לא המוסד השווה ביותר, אבל אפילו אני יכולתי לחוש שהגברת לא הכי בסדר.
&nbsp
עד כמה שאני יודעת בכל הארץ נוסעים רק עם רב קו, למעט אזרחים ותיקים שיכולים לרכוש כרטיס זקן גם במזומן, למעט ברכבת, ששם חייבים רב קו כדי לקבל הנחה.

 

[יוסי יערי]

לגבי "למעט אזרחים ותיקים שיכולים לרכוש כרטיס זקן גם במזומן"

אינני בטוח שזה עדיין תופס.
זו היתה הנחיה לתקופת הסתגלות (ומאז כבר עברה שנה וחצי).
https://www.gov.il/he/Departments/news/commitment_to_veteran_citizens
ואינני חושב שראוי להשתמש במונח "כרטיס זקן" במקום "כרטיס לאזרח ותיק"...

 

[צליליתה]

מתנצלת, לא היתה לי כוונה לפגוע

זה מין זרגון מקובל כאן אצלנו בפרובינציה
(אתה צודק, גם אם אותנו זה מצחיק, זה לא הכי ראוי לפרסום בפרהסיה)

נב
גם לי יש כרטיס כזה

 

[שיח סלימאן]

גם לי

&nbsp
וזה בסדר לקרוא לו כרטיס זקן כי זה כרטיס שמוענק אך ורק לזקנים גם אם יש להם ותק קטן מאד באזרחות.

 

[יוסי יערי]

כיוון שניתלים כאן בדברי אבות, אז את כנראה צודקת.

"בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה"
https://he.wikisource.org/wiki/משנה_אבות_ה_כא
ובמיוחד אהבתי את "בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם"

 

[קלייטון.ש]

לא מובן לי מה הבעיה במילה "זקן"

מילה מקראית מפורסמת שבאה בדרך כלל במובנים מכובדים. זקני העיר הם המנהיגים. זקן הוא חכם.
ועוד פחות מובן לי איך "ותיק" יותר טוב. מילה זו מדגישה את השנים והגיל עוד יותר. גם "גיל הזהב", מה זה משפר? ומה הזהב בכלל, הסתימות בשיניים? הצבע שהזקנות צובעות את שערן? או הירושה הצפויה מהם?
כלל גדול בשפה הוא שמונחים מקבלים את המובן של מה שהם מציינים, ולא ההפך. אם נוצר מובן שלילי הבעיה היא בהתייחסות ולא במילה, ושינוי המילה לא ישנה את ההתייחסות.

 

[חיא2]

סליחה שאני מעיר, קלייטון

אבל זו כבר פעם שניה שאתה נוקט בדיבור המכליל החד-משמעי והפסקני המתחיל בנוסחה די זהה: כלל גדול, ידוע כי... וכו'
שאלת "הלשון מייצרת מציאות או המציאות מייצרת לשון" היא שאלת מפתח בחקר האדם ותרבותו. פעם, ממש מזמן אלוהים יצר מציאות במילים, ועד דה-סוסיר נטו בלשנים פשטניים לראות את הדבר כזהה לסימן שלו. לשיטתך, המעבר מ- כושי לשחור היא סתם בזבוז אנרגיה, כי "אם נוצר מובן שלילי הבעיה היא בהתייחסות ולא במילה, ושינוי המילה לא ישנה את ההתייחסות", אבל ועובדה היא שגם שינוי ההתיחסות למילה NIGGER בארה"ב כתוצאה מריקליימינג של השחורים שם היא הפרכה תוך כדי סתירה מוחלטת של טענתך.
ל"א, הגישה הרואה זהות מלאה בין הסימן הלשוני למציאות, ואל המלים כמקובעות במשמעותן כמעט ל"נצח",היא המחייבת את שינויי המילה לצורך יצירת הקשר אחר, נדיב יותר. לכן ותיק לא מסמן גיל, אגב [ אני יותר ותיק ממך בישראבלוג ואתה בן 30 ואני בן 25 ]. גיל הזהב שאינו זהב, המטרה בצירוף הזה היא שינוי יחס החברה אל זקניה וזקנותיה.
המילה זקן בלשון הישראלית בת ימינו היא מילה משפילה. ממש לא מעניין את הילד בן ה- 16 שקורא לי זקן מסריח שבתנ"ך זה נחשב למילת כבוד, ולא היית צריך להיות זקן על מנת לשבת בשער עם זקני העיר.

 

[יוסי ר1]

אבל למה אתה, שמכיר את שלל המשמעויות של המילה "זקן"

ואת שינוי הערכים שהתחולל במילה, החל מהערכה לאדם שהגיע לגיל זקנה, על הניסיון שצבר והכבוד שרוחשים לו, וכלה בבן התשחורת שבשבילו זקן זו מילת גנאי עסיסית, למה אתה צריך להתרגש דווקא מהילד בן ה16? למה לחוש מושפל?
&nbsp
אני לא מת על מכבסות לשון, שמנסות לעקוף תופעותץ, כאילו שלשון מכובסת תשנה מציאות.
הדוגמא הטובה ביותר לטעמי היא בצנזור המילה "מפגר" והעברתה ל"בעל צרכים מיוחדים" והיום בכלל - "משה", שמשמעו ממוגבלות שכלית התפתחותית.
אז מה, מישהו עם "מש"ה יותר מוצלח מסתם מפגר?
כי מפגר זה תיאור עובדתי, ורק מי שמתייחס אליו כביטוי מביש - הופך אותו לכזה.

 

[חיא2]

אינני מושפל, אבל הכוונה של האומר ברורה לגמרי

יוסי, אתה מקצין את התקינות הפוליטית בדיוק אל המקום ששונאיה חוגגים בו. כאשר מילה הופכת למילת עלבון, גנאי וקללה - מן הראוי להחליף אותה, או לנסות לבצע בה "ריקליימינג" [ בעברית - נִכּוּס מחדש" ] - ברם, אבל אך.. אוכלוסיית המפגרים חלשה מאוד, קטנה מדיי ושקופה כלכך שאין ביכולתה לבצע פעולה הדורשת תעצומות נפש. [ שאל אמריקאי שחור מה יחסו ל"ניגר" כשהוא מושמע מפיך, או נסה את אותו דבר עם ישראלי ממוצא אתיופי ].
מפגר אינו תיאור עובדתי אלא הכללה חסרת יכלת להבחין בהבדלים, מכנסת תחת גג אחד תסמינים רבים ומקלה את החיים לדוברים. מאימתי מילה = עובדה?

 

[יוסי ר1]

אבל מה זה משנה ההבדלים? כשאתה אומר "מפגר", אתה מציין שפלוני

לא מצליח להדביק את הקצב הממוצע באוכלוסיה.
וזו אכן עובדה, לא שיפוט מלגלג.

 

[חיא2]

יוסי , נו בחיאת..

בירושלים, בדרך לביה"ח הדסה עין-כרם היה מעון לילדים מפגרים. עבדה בו שכנה שלנו, וכבר כילד קטן השם "מפגרים" הכיל בתוכו משמעויות קשות, מזלזלות . שנים הססמה "גג לילד המפגר" פרנסה בדחיות, התיחסויות כאלה ואחרות.
לא מדובר על אצן באולימפיאדה או מתחרה בריצת מרתון...
להיות ילד מפגר זה מצב סטיגמטי-שלילי, לכנות מישהו מפגר זו קללה, ובכך די לי.
בת זוגי עובדת בחינוך מיוחד, היא יכולה שעות לספר לך איך הורים נאבקים לשינוי הסטטוס של "הצרכים המיוחדים" של הצאצא/ה, ולא בכדי.
אני יכול לספר לך על אנשים מפורסמים שהחביאו את עובדת היותם הורים ילדים בעלי צרכים מיוחדים [ יאיר לפיד רק בשנים האחרונות תפס אומץ להודות]... אשר על כן, העובדה , היא גםן שיפוט, קיטלוג, תיוג ושאר ירקות הגועל נפש החברתי.

 

[יוסי ר1]

ברור שלאנשים יש סטיגמות על אותם שמצבם שונה, חריג.

מצד שני, שום מכבסת מילים לא תשנה את המצב.
עדיף לטפל בבעיית היחס השלילי, ולא באמצעות החלפת טרמינולוגיה אחת באחרת.