הילדים של החבר שלי מגישים נגדו תביעה

[קלייטון.ש]

אני מסכים שלא כל אחד צריך להיות הורה

הבעיה שכשאתה מחליט להיות הורה אתה בדרך כלל גם די צעיר, וגם אתה עוד לא יודע שאתה לא מתאים. חוסר ההתאמה שלך להורות מתגלה לך למעשה כשאתה כבר הורה. ואז כשאתה עומד בפני כשלונך השאלה מה לעשות עכשיו, ולפעמים התשובה היא לעזוב ולתת למישהו שכן מתאים לגדל את הילד שלך. כי אם תתעקש להמשיך לגדל את הילד שלך בעצמך אתה בלי ספק תגרום לו נזק גדול בהרבה.

 

[צליליתה]

לא כל אחד מתאים להיות הורה

שאלת המיליון דולאר היא מי מתאים להחליט מי מתאים להיות הורה.

מסתבר שגם מי שקיבלו הכשרה מתאימה עושים טעויות טראגיות.

 

[קלייטון.ש]

הילדים של החבר שלי מגישים נגדו תביעה

החבר שלי שכבר סיפרתי עליו כאן שכל הזמן מסתבך ונהנה מזה, עכשיו הילדים שלו מגישים נגדו תביעה. או בכל אופן מאיימים להגיש תביעה. שלחו לו מכתב התראה ובו כל אחד דורש 100,000 ש"ח (יש שלושה), כפיצוי על התעללות נפשית בילדותם. וזאת לפי טענתם כי נטש אותם אצל אימם, אשר לא עמדה בעומס גידולם, ולכן מסרה אותם לפנימיות ומשפחות אומנות. אז עכשיו שהם כבר לגמרי גדולים הם דורשים פיצוי כספי.
החבר שלי משועשע בלי גבול. הוא ממש צוחק לי בטלפון. מאה אלף ש"ח עלובים על נטישה? הוא כבר ענה להם בכתב שבשמחה ישלם לכל אחד סכום כפול ורק שימסרו לו את הכתובת אליה לשלוח את הצ'קים. ובנוסף הוא מסר להם שכבר רשם צוואה בה הם המוטבים היחידים לכל רכושו, ויש מיליונים. אז אם הם רוצים חלק כבר עכשיו, מבחינתו אין בעיה.
מה שנוגע לתסביכים הפסיכולוגיים הלא פתורים שלהם מסביב לגירושי הוריהם, שבאמת הלכו קשה, הוא אומר לי שאם הם ירצו לדבר הוא ילך לדבר איתם, בהנחיית פסיכולוג או מי שירצו.
אני חושב שהם דווקא רצו משפט ולא כסף. אבל מכיון שהוא מוכן לתת להם כל מה שיש לו, כנראה שלא יהיה משפט.

 

[שיח סלימאן]

מזותומרת מי ?

&nbsp
אני !

 

[סופהו1]

ומִי שָׂמְךָ?

 

[שיח סלימאן]

גם אני !

 

[יוסי ר1]

איזה סיפור מזוויע.

אני מכיר משפחה, מבוססת בהחלט, בה הורישה האם בצוואתה (זה לא סיפור, ראיתי את הצוואה) את כל רכושה לבן אחד (ומינתה אותו אפוטרופוס על השני), ולביתה הורישה שקל.
שקל אחד.
ומנתה שם שלל סיבות מדוע לדעתה מגיע לבת שקל, מכלל רכוש הכולל כסף ונכסי דלא ניידי.

 

[קלייטון.ש]

נו כמו שכתב טולסטוי בפתיחת אנה קרנינה

כל משפחה אומללה - אומללה על פי דרכה שלה.
עם הבת הקטנה של החבר שלי היה לי במקרה קשר מסוים. היא עבדה אצל לקוח שלנו וכתבה לי פעם וזיהיתי את השם. שאלתי אם היא הבת של, ואישרה. סיפרה לי קצת על הילדות שלהם. אכן התגרשו גירושין איומים, והוא התנתק מהם. מהסיפורים שלו עולה שהדבר היה כי גרושתו רדפה אותו בצורה שהוא היה צריך ממש להתחבא. אבל הילדים בטח לא ידעו את זה וגם כנראה חושבים שזו לא היתה סיבה מספקת לנטישתם ע"י אביהם.
בכל אופן הילדים באמת העבירו כמה שנים בפנימיה, ובאותה מסגרת חיו במשפחות אומנות. אבל לטעמה של הילדה זו היתה תקופה יפה. הם גדלו והמשיכו בחייהם.
עכשיו אם הם רוצים להתחשבן עם אביהם על מה שקרה, אני לא יודע מה הוא יכול לעשות מעבר לנתינת כספים שמבחינתו הם בין כה וכה שלהם. והכסף לא יכפר על ההזנחה.

 

[חיא2]

כפי שנוהג יקירנו עמיש לומר

קרובת משפחה, מדרגה שניה, לא נותנת מתנות לניניה [ הכי מבוגרת בת 7 ] כי הן "לא חושבות עליה, והיא לא במרכז חייהן". כך ממש בהאי לישנא.

 

[חיא2]

גם אני הייתי צוחק כמוהו

אין לי מושג על העבר ההיסטורי, אבל כעת חיה, כשהם בוגרים, עצמאיים הם משקללים בכסף את סבלם?
מזכיר לי תעריף אובדן חלקי גוף בחברת ביטוח.

 

[צליליתה]

ממש אמריקה

שם מאוד נהוג שילדים תובעים את ההורים, סבתא את הנכד, אח את אחותו, וכו.

MONEY MAKES THE WORLD GO AROUND

עצוב......

 

[קלייטון.ש]

בילדותי לפני שגיליתי את אודרי הפבורן הערצתי את ג'ודי גרלנד

והכל רק בגלל שראיתי - בסינמטק בת"א - את הקוסם מארץ עוץ ומאד מצא חן בעיני. אני חושב שלא היה סרט שכל כך הרשים אותי כמו הקוסם מארץ עוץ. בייחוד הקטע שמתחיל שחור לבן והופך לצבע כשהיא נוחתת בעוץ. לא ראיתי דבר כזה עד אז וגם לא ממש מאז.
הבת שלה בסדר בעיני, אבל בשורה התחתונה היא הבת שלה וזהו.

 

[צליליתה]

מסכימה לגמרי, אחד הסרטים הנפלאים ביותר שנעשו

 

[נושיתי האחת]

בסיפור הקשה שלך ראיתי נקודה חיובית וזה שחברך

מוכן לשיחות עם הילדים שלו. אמנם עם פסיכולוג, אבל מוכן להדברות כלשהי. אחרי הנטישה, גם זה משהו.