התחבורה הציבורית

[חיהט]

התחבורה הציבורית

מתחת לכל ביקורת. לא רק הרכבות. לעיתים לאחר שממתינים זמן רב, כשכבר מתקרב לתחנה האוטובוס בקו שיביא אותך למחוז חפצך, אינו עוצר בתחנה למרות שמרימים יד - הוא מלא נוסעים, או שסתם "לא בא לו"... היום נתקלתי בצרה חדשה. כשהגיע האוטובוס ואכן עצר, התחיל לנסוע במהירות לפני שהספקתי לשלם ו/או לשבת. נפלתי על הכסא הראשון, והסתבר שהיה רטוב. לך תדע אם זה מים שנשפכו או שנוסע לא הצליח להתאפק... בדרך כלל עולה, מתיישבת קרוב לדלת האחורית, ורק לאחר שמתבוננת שהספסל נקי. למזלי התייבשו מכנסי בשל מזג האויר החם טרם הגעתי למחוז חפצי.

 

[קלייטון.ש]

אני דווקא מעדיף תחבורה ציבורית על רכב פרטי

נכון שבתחבורה ציבורית צריך לוותר על מרכיב המהירות, ובטוח שייקח הרבה יותר זמן מאשר ברכב פרטי. בצפון איפה שאני (חלקית) גר יש שעות שאוטובוס לעיר או ממנה מגיע פעם בשעה, שעה וחצי, ואם פספסת אז זהו. אז אם פספסתי אני יוצא לסיבוב בעיר (אף שמאחר ואני יודע את השעות מראש אני עושה את הסיבוב ומגיע לתחנה רק לקראת זמן הגעת האוטובוס). נכון שאתה לא לבד ויש עוד אנשים שמנהלים שיחות טלפון אבל זה יכול להיות מעניין דווקא. אני דווקא נהנה להקשיב לשיחה שלמה כשאני שומע רק צד אחד וצריך לנחש את האחר. חלק מהשיחות ששמעתי אני זוכר עד היום. לפעמים יש אשה יפה או מעניינת שמתיישבת בדיוק מולך.

 

[קלייטון.ש]

פעם נסעתי ברכבת מנהריה למרכז

שמונה בבוקר, מתיישב, מולי מתיישבת אשה, וישר שולפת את הטלפון. מתקשרת למישהי ואומרת לה בערך כך: "אני רוצה שניפגש היום יש לי משהו חשוב לדבר איתך". מהצד השני כנראה ההיא שואלת מה זה, וזו שמולי אומרת "זה לא לטלפון, משהו מאד חשוב, חייבים לדבר פנים מול פנים". הרכבת בינתיים נוסעת ואני תוהה אם לא אדע לעולם מה היה הדבר החשוב, כשהצד השני כנראה לוחצת, או אומרת משהו אחר, והצד שלי ממשיכה "זה בקשר ל(איקס, לא זוכר את השם), חייבים לדבר, זה לא לטלפון", ומיד ממשיכה "ההתנהגות שלה כבר בלתי נסבלת אבל אני לא רוצה לדבר על זה בטלפון", מקשיבה רגע וממשיכה "איך שהיא התנהגה אתמול כבר אי אפשר ככה לעבוד. אמרתי גם ל(Y) מוכרחים לעשות משהו. לדבר עם (Z)". בינתיים אני מקווה שיתגלה מה האיקס עשתה כל כך נורא, ואכן: "איך שהיא ענתה ללקוח וזו לא פעם ראשונה. הזהרתי אותה הרבה פעמים. אחר כך אני סובלת כי עלי צועקים". הצד השני כנראה הבינה ואיבדה עניין והשיחה מסתיימת, אבל אל דאגה - יש עוד עובדים בעסק שצריך לדבר איתם על איקס. ככה חצי שעה, לפחות שלושה עובדים נוספים שאני זוכר, קיבלו דיון טלפוני בקשר לאיקס. לדעתי הגברת היתה צריכה לקבל משכורת גם על הנסיעה ברכבת, היא הרי עבדה בטיפול בבעיה עם איקס.

 

[נושיתי האחת]

בשנת 1999 נסעתי באוטובוס לירושלים. כל הדרך, אישה אחת

דיברה בטלפון הנייד וחיפשה מי יבוא איתה לראות סרט. אחרי כשלוש שיחות התחלתי להרגיש שנמאס לי לשמוע אותה מחפשת מי יבוא איתה לסרט.
מניחה שכיום שיחה כזאת הייתה נסגרת תוך כמה דקות בווטסאפ.

 

[קלייטון.ש]

ועוד שיחה שלא אשכח

מישהו מאחורי, לא ראיתי את פניו, שהוא כמסתבר חרדי, מתקשר לארגון חרדי שמסדר תפילות למזל. ככל הנראה אתה משלם להם משהו, והם דואגים שאברכים יכללו את שימך בתפילותיהם ויבקשו בעבורך מההנהלה למעלה עזרה.
אז הוא מנהל שיחה עם (כנראה פקידה), מברר כמה עולה - הבנתי שתשלום חודשי בהוראת קבע בסכום בן 3 ספרות - מוסר פרטי אמצעי תשלום, שואל מתי יתחילו להתפלל עבורו, ומוסיף שזה נורא דחוף כי יש לו המון חובות, ויש לו תיקים בהוצאה לפועל על מאות אלפי ש"ח, ואין לו פרנסה ואיך לשלם, אז הוא צריך בדחיפות, בבהילות, התערבות של כוח עליון.
השיחה מאד הרשימה אותי בעיקר כעדות לכוח האמונה של אנשים מסויימים. נראה שהוא באמת מאמין שמאות השקלים בחודש שהוא משקיע באברכים שיתפללו עבורו, יפתרו לו את הבעיות הכספיות.

 

[שיח סלימאן]

כבר התייחס לנושא הזה מורנו ורבנו ר. הייליין

&nbsp
בקבעו שמצווה גדולה להפריד בין הטיפש לכספו.

 

[Ron W]

היתה לי אמש שיחה ולא באוטובוס עם מתפלל

התפילות והאיסורים הם החלק השפוי יחסי
עד שמגיעים לאסטרופיזיקה שמבחינתו היא חלל
ריק ושדים . צלחות מעופפות וחייזרים שהם שדים.
גם לחלומות פרועים אחראים אותם שדים.
מעניין עם מקור האמונה בשדים החל בשדיים ��

 

[נושיתי האחת]

אכן, יש מקום לשיפור בתחבורה הציבורית בארץ.

באזור שאני גרה, המצב סביר יחסית.

 

[שיח סלימאן]

לפי חוקי מרפי סביר מאד

&nbsp
שאלה לא היו מים

 

[צליליתה]

ברמת העיקרון אני מאוד אוהבת תחבורה ציבורית

כי הילת הקדוש שלי נוצצת בירוק
ובעיקר כי זה כיף להסתכל סביב (ההעדפה האישית שלי: דרך החלון ולא על הנוסעים, אבל לפעמים גם זה כיף)

כשזה מגיע למעשים אני הרבה פחות אוהבת, מהסיבות שציינת. (תוסיפי גם את הנהגים שלא עוצרים כתחנה, ואם כבר מועילים לעצור, לא תמיד מאפשרים לנוסעים לרדת בבטחון)

לשמחתי, יש לי כרמלית, עשר דקות הליכה מהבית.
כרמלית זה הכי כיף שבעולם
הבעיה שהיא נוסעת משום מקום לשום מקום
אבל לי היא בדיוק מתאימה, כשאני צריכה להגיע לאיזור קריית הממשלה, מקום נטול חניה, או שהחניה שיש יקרה בטירוף, או שצריך להכנס לחניון ענקי חשוך ומפחיד. פעם הייתי נהנת לטייל בסביבה, לפני או אחרי עיניני מס הכנסה. על חורבות שוק הטורקים נפתחו כל מיני חנויות קטנות של מעצבים ואומנים. היום רב החנויות נסגרו ובמקומן יש מלא בתי קפה ומסעדות. הרבה פחות מעניין. קפה יש לי גם בבית (ציטוט מאבא של חברה, שפתאום נזכרתי בו בחיוך)

 

[נושיתי האחת]

אחת הסיבות שאני מחבבת את עירך היא שיש בה תחבורה

ציבורית בשבת וחג.

 

[צליליתה]

במתכונת מאוד מאוד מצומצמת

אבל לפחות יש משהו

 

[חיא2]

בהיותי נטול רשיון נהיגה

כל חיי אני מתנייע בתחבורה ציבורית. השעות הקשות הינן שעות הבקר, אלא שלשמחתי, לאחר איזו רפורמה מגוון האפשרויות שעומדות לי רב, דא עקא -- רק עד השעה 0730. מרגע זה ועד השעה 1100 בבקר, ההמתנות ארוכות, לא מוצדקות, אוטובוסים מפוצצים בנוסעים.אוטובוסים אני מיעדיף אוטובוסים.

 

[diday]

התחבורה הציבורית שלא בערים הגדולות אכן

מתחת לכל ביקורת בכל מקום שהייתי בו פרט לשווייץ שבה יש תחבורה ציבורית מתפקדת לכל כפר קטן.
אפילו במדינה עם תחבורה ציבורית מפותחת כמו ביפן, אין רכבות לפרברים בשעה לילה מאוחרת

 

[חיא2]

נכון, שלא נזכיר רכבת מסחיפול לאמשטרדם

אחרי שעה 0100 בבקר, ימ"ש. שילמנו הרבה אירואים לנהג הגנב.

 

[diday]

באוסקה אלה שהייתי אתם רצו כבר ב11:00 בלילה לתחנה

כדי לתפוס את הרכבת האחרונה.

 

[שיח סלימאן]

אין כמו הרכבת של 11 בלילה

&nbsp
Trem das onze
&nbsp
&nbsp

 

[קלייטון.ש]

שיר ענק עם תרגום לעברית מיותר לגמרי

הפרברים ומתי כספי יכלו לשיר אותו בפורטוגזית אם כל כך היה חשוב להם לבצע.

 

[סופהו1]

מה יקרה אם תעלה על רכבת הלילה

לקהיר?
"אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר
ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר"
https://www.youtube.com/watch?v=IOSmBOsGRMc

(דיזנגוף חזר לחיים....
בשעות הערב והלילה, להגיע רק בתחבורה ציבורית. גם אם מצליחים לעבור את קשיי הרכבת-תקלה, עדיין אין חניה. וליל חניה בעיר, לא כמו בשיבוש השיר.. עולה יותר מעשר לירות.)

ולא, אל תציע את אקספרס של חצות.

 

[יוסי ר1]

ברכבת לילה לקהיר דווקא יצא לי לנסוע.

חודש לפני המהפכה, טיילנו במצרים.
ואכן, לקחנו רכבת לילה מקהיר ללוקסור, ולמחרת בחזרה. למעלה מ600 קילומטר לכל כיוון.
די הפתיע אותי לגלות, אחרי שהריצו אותנו לקרון הראשון (או האחרון, לא זוכר) שיש שומר חמוש ששומר מבחוץ כל הלילה על הקרון שלנו, שלושה ישראלים.