הסרט "ואן גוך: בשערי הנצח"

[יוסי ר1]

הסרט "ואן גוך: בשערי הנצח"

ראינו היום ב"לב סמדר" בירושלים.
הקרנה כמעט פרטית, היינו כ20 איש בכל האולם.
הסרט, לטעמי נהדר.
השחקן ווילאם דפו (שאני לא ממש מת עליו) שיחק פשוט נהדר. אני לא יודע אם ואן גוך עצמו היה מגלם כל כך טוב את התפקיד.
ובהחלט היה מועיל ביותר, שלפני כחצי שנה ביקרנו במוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם, וזכינו לראות עין בעין את התמונות המקוריות, שרבות מהן הוצגו בסרט.
הסרט אולי לא מתאים לכל אחד, אבל אנחנו מאוד התרשמנו.

------------
לב סמדר בירושלים הוא קולנוע אינטימי, משולב מסעדה.
הסלטים שהזמנו היו טעימים.
נקודת כשל אדירה - סיידר חם שהזמנתי.
לא להאמין, אבל קבלתי בכוס חד פעמית מים חמים שמזגו לתוכם מעט תרכיז סיידר, כמה פיסות תפוח חתוכות ומקל קינמון. אפילו לא ערבבו. 18 ש"ח עבור הביזיון הנ"ל.

 

[קלייטון.ש]

אני בצעירותי מאד הערכתי את ואן גוך

זוכר שפעם השקעתי סכום רציני בשבילי אז באלבום ענקי של הציורים שלו, עם קורות חייו, שקניתי בסטימצקי. כשהתחלתי לצאת עם זוגתי (אשתי דהיום) והסתבר שהיא מתעניינת ברצינות באמנות, התגאיתי בידע שלי על ואן גוך. היא עשתה "פףףף". לטעמה הוא אמן להמונים, מתאים למכנה המשותף הנמוך. היא אומרת שקל מאד לאהוב את ואן גוך, כמו שקל לאהוב שיר קליט. ומה שקל, לשיטתה, הוא גם דל. היא מסווגת אותו ביחד עם ציורים כמו "הילד הבוכה". בכל זאת אני עדיין אוהב אותו (וגם לא מתבייש לאהוב שירים קליטים). טוב לי בדלות הטעם שלי.

 

[נושיתי האחת]

אני עדיין אוהבת את היצירות של ואן גוך.

כשבקרתי עם בנותיי בלונדון (טיול בת מצווה) היצירה הראשונה שהלכנו לראות הייתה החמניות של ואן גוך.

 

[יוסי ר1]

אהממממ

עם כל ההערכה לזוגתך ולהתענינותה באמנות, לא יכול להיות שהיא מפספסת משהו?
אני לא מבין גדול באמנות, אבל יודע מה תופס לי את העין ומה לא.
וכשמשהו תופס לי את העין בציור, אני הולך לבנותי, שלמדו אמנות ברמה מוגברת, והן מסבירות לי מה ביצירה הזו, צבעים, קומפוזיציה, הצללה וכו' עושה אותה לכזו.
ועל ואן גוך יש כל כך הרבה מה להסביר, קצרה היריעה.

 

[קלייטון.ש]

קשה לי להאמין שאשתי מפספסת משהו

באיזה מהתחומים בהם היא מתעסקת. היא נורא מצליחה ועם הצלחה אי אפשר להתווכח.
אשתי תדבר לא רק ואפילו לא בעיקר על הטכניקה של הצייר. היא תדבר לפרטי פרטים על ההיסטוריה של היצירה, על כל מיני מחקרים וגילויים לגביה. למשל אם עומדים מול ציור של איזה אציל היא תספר לך מי האציל, מתי הוא חי וכמה כסף היה לו (משוקלל לערכים של היום), באילו נסיבות הוא הזמין את הציור וכיוצא באלה. היא תספר איפה מתי ולמה ביצעו סריקות לייזר או מה שזה לציור, ומה מצאו מתחתיו. ויש לה ידע שלא פורסם. למשל לגבי המונה ליזה היא סיפרה לי שבוודאות האשה בציור אינה "הגברת ליזה" אשתו של הסוחר, אלא אשה אחרת שיודעים מי היא, וזה ידע מעבר למה שאפשר למצוא באינטרנט.
אשתי גם מאד מתעניינת בזיופים. היא אומרת שיש זיופים שעולים על המקור וגם שווים יותר ממנו. דוד שלי, אחיו הגדול של אבי, היה צייר, אבל הוא לא צייר שום דבר משלו אלא רק העתיק ציורים של אחרים. הכרתי לה אותו בזמנו והיא הלכה לבקר אותו הרבה פעמים וישבה לצידו שעות וימים לראות איך הוא עובד ומעתיק ציורים מפורסמים (בסוף הוא צייר דיוקן שלה). מאז היא פגשה כמה זייפנים מאד מוכשרים שתצטרך מומחים ממדרגה ראשונה ואפילו מכשירים בשביל לזהות את הזיוף שהם עשו, וגם רכשה מהם עבודות. היא לא תמכור לך יצירה מזוייפת כמקורית אבל עשויה להשתעשע על חשבונך איזה זמן ולטעון שברור שזה המקור.

 

[צליליתה]

לפני המון שנים

אחד החברים שאל אותי מי המלחין האהוב עלי, ועניתי ״באך״. הוא הביט בי בזלזול נוראי ואמר לי שהטעם שלי לא מפותח. (באך הוא ילד בוכה?)

אותו חבר היה אוהב מוסיקה מושבע ומצליחן גדול מאוד, בתחומים מעוררי כבוד, בעיקר מדע ,מחקר ופיתוח. והישגים בתחומים אחרים, שלמען שמירה על פרטיותו לא אפרט כאן (ציינתי את הישגיו הבאמת מרשימים כדי להדגים שלפחות מנסיוני, לא תמיד הישגים מרשימים בתחום א או ו-ב יכולים להעיד על הבנה אמיתית בתחום ג. לא היו לו הישגים כמוסיקאי או תיאורטיקן של מוסיקה)

היום, ממרומי זקנתי, אני לא בטוחה שהייתי עונה באך, הייתי אומרת שיש כמה וכמה מלחינים שאני אוהבת. יחד עם זאת, באך היה מופיע בחמישיה הפותחת.

כשאני שומעת מישהו, כמו למשל, גלן גולד, מנגן באך אני יכולה רק לחשוב שרק מי שטעמו במוסיקה לא מפותח יכול להגיד שלאהוב באך זה טעם לא מפותח במוסיקה.

כמו אנשים עם טעם נורא מפותח, שנורא אוהבים שוסטקבויץ, אבל רק את ואלס מס 2 מסוויטת הגאז


בונוס
חידה
באיזה סרט שמענו את הואלס הזה?

 

[נושיתי האחת]

אנה קרנינה בכיכובה של סופי מארסו.

 

[צליליתה]

לא חושבת שראיתי את הסרט הזה

בכל מקרה, התכוונתי לסרט אחר

 

[נושיתי האחת]

גם אני לא.

 

[שיח סלימאן]

אני חושב שיותר ממה ששוסטקוביץ חייב לסטלין

&nbsp
הוא חייב לאנדרה ריו.

 

[סופהו1]

ולקובריק?

https://www.youtube.com/watch?v=J_o3mSUW7mI

 

[צליליתה]

 

[שיח סלימאן]

אני חושב שהביצוע גם כאן הוא של ריו

 

[סופהו1]

אתה צודק, לפחות לפי מה שנכתב במידע על הסרטון. אך אינך

עונה על השאלה.

&nbsp
בחידת הבונוס נשאלה השאלה: "באיזה סרט שמענו את הואלס הזה?"

 

[diday]

שאלתי את דוד גוגל, הוא ידע. סרט שראיתי (פעמיים)

אבל מסוג הדברים שאיני מסוגל לזכור.

 

[שיח סלימאן]

אני צודק

&nbsp
&nbsp
מלידה.

 

[קלייטון.ש]

לי אין בעיה שיש אנשי מקצוע שמרחפים להם בספירות שלהם

וכולם מלבדם אין להם מושג מה טוב. כל דבר שנחשב לטוב ולקאנון נקבע בסופו של דבר ע"י אנשי מקצוע. כך גם בספרות, הספרים שנחשבים לטובים ביותר נבחרו ע"י מי שהחשיבו את דעתם האישית, ואחרים שהסכימו שדעתם האישית חשובה. בספרות אני מוכן להתחיל בקאנון אבל אם מצא חן בעיני אני פשוט לוקח את הסופרת (אני נמשך בעיקר לסופרות) וקורא את כל הספרים שלה לפי הסדר הכרונולוגי של כתיבתם. וביחס למומחים ואנשי מקצוע באמנות או מוזיקה, גם אם אני במקרה נשוי לאחד מהם, אני נמנע מלהתווכח איתם כי בבירור הנושא חשוב להם יותר משהוא חשוב לי. אז שיהנו מהבריזה בפסגה בה הם שמים את עצמם. גם פה בבקעה עם ההמונים נחמד מאד.

 

[צליליתה]

אתה יודע להסביר למה אתה מעדיף סופרות?

אני שומעת לעיתים לא רחוקות מי שמעדיפים סופורת או סופרים, וטרם הצלחתי להבין את הבחירות.

גם לא בטוחה שאני מסוגלת באופן מובהק לאפיין כתיבה נשית או גברית

יש ז׳אנרים שכאילו מתחלקים על פי מגדר. רומן רומנטי לנשים (ולא חסרים גברים כותבים, בדרך כלל תחת שם נשי). האם אפשרי שאישה תכתוב את פטריק קים למאה ה21? אפשרי בערך באותה מידה שבן אדם אינטלגנטי ומשכיל יכתוב את פטריק קים. (כלומר, בהחלט אפשרי)


אני קוראת עכשיו את יער נורווגי, של מורקמי (קראתי בערך רבע) ואם הייתי צריכה לנחש את המגדר של הכותב לא בטוח שהייתי רושמת גבר.

 

[צליליתה]

....

 

[קלייטון.ש]

זה נכון אבל מסיבה בסיסית שהרבה אנשים לא מבינים

והיא שמלכתחילה "מדע בדיוני" או "ספרות עתידנית", כשהם באמת טובים, הם אמירה על המציאות העכשווית ולא נסיון לנבא עתיד. 1984 בוודאי לא היה עתידנות אלא מציאות קונקרטית גם אם הוצגה באופן מוגזם. גם סיפורה של שפחה הוא ביקורת פמיניסטית רדיקלית על מציאות בת ימינו.