ערב טוב, יום שליש פעמיים כי טוב
נתחיל בקולנוע: סוף סוף ראיתי את עץ האגס הפראי. של נורי בילה ג׳ילאן הגאון, ולמרות שלוש שעות פלוס, נהניתי מאוד. מקווה מאוד שאצליח לתפוס אותו שוב באיזה מקום לצפיה חוזרת, היו המון דברים שפספסתי. יש בסרט שילוב של דיאלוגים ארוכים, מורכבים ופילוסופים, וצילומים מרהיבים, והרבה פעמים ויתרתי על המילים למען המראות.
וראיתי גם את הסרט הישראלי הדי מדובר פרה אדומה, של ציביה ברקאי יעקוב. אני מעט אמביוולנטית לגבי הסרט הזה, כי מצד אחד, יש בו איכויות, אהבתי את גל תורן, ומאוד אהבתי את אביגיל קוברי ואהבתי גם את שיר הנושא של קרני פוסטל. מצד שני חשתי פספוס כלשהו: הנושא המרכזי בסרט הוא הרומן בין 2 נערות ואני חשבתי שהיו המון חומרים הרבה יותר מענינים, כמו היחסים בין האב האלמן לבין בתו המעט פרועה, שלא לדבר על כל סיפור הפרה האדומה.
יצא לי במקרה לראות לפני חודש סרט תיעודי של עירית שמגר, ״אלהים רוצה בית״, על 4 אחיות פעילות למען הקמת בית המקדש, ונפתח לי צוהר קטן לכל הנושא כזה, בעיקר מהשיחה עם הבמאית אחרי ההקרנה, שהסבירה לנו, חילוניים בורים שכמותינו (גם היא חילונית מאוד
), מושגי יסוד.
וטיפלתי בהר ענק של כביסה. אני חשה שמגיעה לי מדליה, אבל כנראה שלא, כנראה שככה זה חיים.
נתחיל בקולנוע: סוף סוף ראיתי את עץ האגס הפראי. של נורי בילה ג׳ילאן הגאון, ולמרות שלוש שעות פלוס, נהניתי מאוד. מקווה מאוד שאצליח לתפוס אותו שוב באיזה מקום לצפיה חוזרת, היו המון דברים שפספסתי. יש בסרט שילוב של דיאלוגים ארוכים, מורכבים ופילוסופים, וצילומים מרהיבים, והרבה פעמים ויתרתי על המילים למען המראות.
וראיתי גם את הסרט הישראלי הדי מדובר פרה אדומה, של ציביה ברקאי יעקוב. אני מעט אמביוולנטית לגבי הסרט הזה, כי מצד אחד, יש בו איכויות, אהבתי את גל תורן, ומאוד אהבתי את אביגיל קוברי ואהבתי גם את שיר הנושא של קרני פוסטל. מצד שני חשתי פספוס כלשהו: הנושא המרכזי בסרט הוא הרומן בין 2 נערות ואני חשבתי שהיו המון חומרים הרבה יותר מענינים, כמו היחסים בין האב האלמן לבין בתו המעט פרועה, שלא לדבר על כל סיפור הפרה האדומה.
יצא לי במקרה לראות לפני חודש סרט תיעודי של עירית שמגר, ״אלהים רוצה בית״, על 4 אחיות פעילות למען הקמת בית המקדש, ונפתח לי צוהר קטן לכל הנושא כזה, בעיקר מהשיחה עם הבמאית אחרי ההקרנה, שהסבירה לנו, חילוניים בורים שכמותינו (גם היא חילונית מאוד
וטיפלתי בהר ענק של כביסה. אני חשה שמגיעה לי מדליה, אבל כנראה שלא, כנראה שככה זה חיים.
