אורי, מה שלום הבן החדש של משפחת אינוצ'נטי

[יוסי ר1]

אורי, מה שלום הבן החדש של משפחת אינוצ'נטי

בק"ק נתניה?

 

[אורי גפני]

אפשר לקבל רמז?

 

[יוסי ר1]

קראתי פעם ספר מעולה, "חוט של חסד" שמו.

העלילה מתארת שיירת יהודים שמנסים לחצות ברגל את האלפים כדי לברוח מהמשטר הנאצי הרודף אחריהם.
אחד ממארגני הקבוצה, כומר אאל"ט, נתפס בידי הגסטאפו ומעונה כדי שימסור את פרטי מארגני הקשר.
הוא מוכנס לחדר, ומי שמתעתד לענותו מציג עצמו - "אינוצ'נטי".
הכומר , שכבר יודע מה מצפה לו, אומר לענאי - אינוצ'נטי? חף מפשע? היית בן של זונה שנטשה אותך ליד בית מחסה? כי זה השם שנתנו בבתי מחסה לילדי זונות שננטשו בלידתם, "אינוצ'נטי". חף מפשע...

 

[אורי גפני]

כל זה חדש עבורי. וכעת, איך זה מתקשר לק''ק נתניה?

 

[יוסי ר1]

כי באתמול של של האתמול, נמצא שם תינוק שאך זה נולד

בפח אשפה.
עובדת זרה גילתה אותו, והזעיקה אמבולנס, והתינוק טופל.

 

[אורי גפני]

את זה באמת הייתי אמור להבין בעצמי

גם אותי טלטלה הידיעה הזו. רק אדייק שהוא נמצא ליד פח אשפה, עטוף במגבת.

אני יודע רק מה שהיה כתוב בעיתונות הארצית. אולי במקומונים יכתבו היום יותר. סיפור קשה איך שלא מסתכלים עליו.

 

[יוסי ר1]

סיפור קשה. ואינלי מושג איך להסתכל עליו.

 

[אורי גפני]

"במקביל לטיפול הרפואי מתנהלת פרוצדורה מורכבת באיתור משפחה

אליה יועבר התינוק."

"התינוק חמוד, עשינו לו בדיקות ראשונות, חיממנו אותו וכרגע הוא נמצא באינקובטור", מוסיפה אתי ליטיג, האחות האחראית בפגייה בבית החולים לניאדו. "בעבר הגיעו אלינו מספר תינוקות שטיפלנו בהם ויצאו מפה בריאים ושלמים. הוא יישאר בהשגחה כשכמובן המשטרה והרווחה בתמונה ויעשו את עבודתם".


http://netanyanet.co.il/magazine/סגנון-חיים/5857-מגזין-תינוק-נטוש

 

[יוסי ר1]

בהקשר הזה, יש לי סיפור.

זוג שהכרתי, ניסו במשך שנים , ללא הצלחה, להביא צאצא לעולם.
עברו גהיני גהינום, כולל נסיונות הפריית מבחנה וכו', בארץ ובחול.
אחרי שנים, החלו לגשש אפשרות של אימוץ.
התברר להם, שהתור לאימוץ הוא בן שנים. הרבה שנים.
בצר להם (וכבר היה מאוד מאוד צר) בקשו ללכת על משפחה אומנת. לפחות לגדל ילד כמה שנים.
הם השיגו לבסוף ילד.
ילד לנערונת נרקומנית, בת לאם פרוצה, ורק סבתא שהיה איכפת לה מהנכד.
מי האבא איש לא ידע.
וכאן החלו מסכת ייסורים, בנסיון להחזיק בילד, שרשויות הרווחה ממילא החליטו שבמשפחתו אינו יכול לגדול.
שנים של תסכול ועליות וירידות.
הסוף, היה הפי אנד. הם השיגו את האימוץ והיום הוא בנם.
אבל הדרך, הייתה גהינום צרוף.

 

[אורי גפני]

הסוף היה הפי אנד? נפלא, בלי שום ספק. השאלה היא רק מה צופן

בחובו העתיד לילד - ולהוריו. אני מקווה בכל לב שמה שיש הוא שיהיה. לפעמים ילדים - והוריהם החדשים - משלמים את מחיר שנות הדחיה הזו.

יש גם לי סיפור ארוך, מרגש ויפה, על אימוץ. אני מקווה שגם לו יש הפי אנד - השנים הרחיקו אותי מהנפשות הפועלות. אנסה לקצר אותו בראשי לפני שאפילו אנסה להתחיל לספר אותו.