אפשר שרשור על פוליטיקה ורעות חולות?

[diday]

אפשר שרשור על פוליטיקה ורעות חולות?

גרמניה ידועה כמדינת חוק וסדר. לדעתי גם עניין של שפה, כיוון שהשפה הגרמנית אידאלית לטכניקה ומשפטים.

אז אושר בשבוע שעבר שינוי החוק לטיפול בשוברי מתנה כדי להימנע מהעלמות מס ו/או כדי לדאוג שהמע"מ במכירת שוברי מתנה יועבר מיד למדינה.
אבל מה, שינוי החוק משאיר פרצה ש(אני)בטוח שכולם ישתמשו בה בעתיד, כך שפחות מע"מ מאשר עם החוק במתכונתו כיום יועבר למדינה. בקיצור - בדיחה.
יותר גרוע, החוק אומר בין היתר "שובר מתנה הוא כלי.." (בגרמנית Instrument) רק שאין בחוק הגדרה מהו "כלי".

אם מישהו היה מספר לכם שבגרמניה אין לכם בטחון חוקתי הייתם מאמינים? משער שלא, אבל ביותר מדי תחומים, ובמיוחד בחוקי מס, ככה זה.

אפשר לעשות פינה שבועית "רעות חולות בגרמניה" ולנסות לראות האם גם בישראל הן קיימות.

 

[קלייטון.ש]

במדרג השפות גרמנית היא השפה המכוערת ביותר בעיני

אני מניח שגם בגלל מה שנעשה בה בהיסטוריה אבל לא רק.
ופורטוגזית היא השפה הכי יפה. כל משפט שנאמר בפורטוגזית נשמע לי כמו שיר גם אם אין שום מוסיקה. לא שאני מבין את השפה הזו או הזו, מדבר רק על הצליל.

לגבי ניסוח חוקים, בכל מקום המחוקק משתמש במילים שהוא לא מגדיר עד הסוף, ולכן ישנו מושג של "כוונת המחוקק", מה שאפשר להבין על הכוונות המקוריות של החוק, והוא מתברר בבית המשפט, שגם הוא תהליך שיכול לקחת כמה ערכאות והמון שנים.
גם איפה שיש חוקה הבעיה קיימת. למשל בארה"ב יש ויכוח על נוסח התיקון ה-14 לחוקה שמעניק לכאורה אזרחות לכל מי שנולד בארה"ב, גם אם הוריו שהו שם באופן לא חוקי. הנוסח כולל את המשפט a person born in the United States, and subject to the jurisdiction thereof. מה זה subject to the jurisdiction thereof ? זו שאלה שמתווכחים עליה שם, והתשובה - שכנראה תצטרך להינתן בבית המשפט העליון שלהם - תשפיע על חייהם של מיליוני בנים למהגרים לא חוקיים.

 

[אספרסו2]

היפה שבשפות

איטלקית

 

[diday]

כנראה שלא נחשפתה לדנית, מצד שני, דנית אינה שפה אלא

מחלת גרון.
&nbsp
כוונת המחוקק.
איני יודע מתי ההידרדרות החלה בגרמניה, אבל הייתה מאד בולטת בתחילת המילניום.
ספר החוקים הבסיסי לדין אזרחי (בשונה מדין פלילי) בתוקף החל מ1900.
במשך מאה שנים בתי המשפט ניסו להבין כהגדרתך מה כוונת המחוקק, ליישב סתירות בין חוקים וכד'. אחרי אלפי פסיקות לשון החוק הייתה יותר ברורה והיה בטחון חוקתי מסוים.
&nbsp
בתחילת המילניום, צרת המשפטים (דאז) החליטה שהגיע הזמן לרפורמה. רפורמה ששינתה מהותית חלק מספר החוקים ונעשתה בתוך 3 חודשים. השינויים היו חשובים כדי להתאים לחוקי האיחוד, אבל החיפזון שבהם נעשו היה צרה.
לא רק שבטחון חוקתי כבר לא היה קיים, עורכי דין צריכים לדעת את סעיפי החוק על פי מספרם, חלק מהרפורמה היה גם שינוי במספרי סעיפי החוק.
&nbsp
היו עוד כמה דברים.
בניסיון נואש להקל על הלחץ בבתי המשפט, קבעה שבמשפט אזרחי, מנהל החברה חייב להיות נוכח בדיון, מתוך הנחה שחברות יעדיפו לכן פשרה.
כיוון שזו תקנה שאי אפשר היה לעמוד בה, הריטואל בדיון היה, השופט היה שואל היכן מנהל החברה. העוכר היה עונה שהוא תקוע בפקק/הרכבת מתעכבת/חולה או כל תירוץ אחר. השופט קבע אז שהדיון, באופן יוצא מן הכלל, ימשך בכל זאת...
&nbsp
מספרים שכשפרשה, כשנה אחרי שהמחטף נעשה, חגגו בבתי משפט ומשרדי עוכרים.
&nbsp

 

[אורי גפני]

דנית היא באמת שפה מזעזעת אבל דווקא שבדית נעימה לי מאוד לאוזן

אבל אולי זה מסיבות של נוסטלגיה.

 

[שיח סלימאן]

לי הן נשמעות אותו דבר

&nbsp
לפי מה שהבנתי הם גם מבינים האחד את השני למרות שלא ברור לי כיצד אפשר להבין שפות כאלה.
&nbsp
מה שבטוח מעל לכל ספק זה שהדניות הרבה הרבה (הרבה) יותר יפות מהשבדיות.

 

[נושיתי האחת]

אני חושבת שבכל מדינה דמוקרטית יש ענייני חוק

שמגיעים לבית משפט ופסק הדין קובע איך צריך להתנהל. וגם תמיד יימצאו פרצות בענייני חוקים. בישראל למשל יש המון מעסיקים שמנצלים פרצות בחוקי עבודה. לדעתי לגרמניה יש או הייתה בארץ תדמית של מדינה תוקתקת: תחבורה ציבורית, תמיד מגיעה בזמן, ארועים מתחילים בזמן וכו׳.

 

[נושיתי האחת]

ועוד דבר: נראה לי שהפינה שהצעת תעניין אותי.

 

[אורי גפני]

הופתעתי לרגע לקרוא שבגרמניה אין בטחון חוקתי, עד שהבנתי

שלא הבנתי... ואכן, יש לגרמניה חוקה. איזה בטחון היא אמורה להקנות לאזרחיה זו כבר שאלה אחרת, ואני תוהה איך חוקה היתה משפיעה על סדר היום הציבורי והאישי בארץ.

 

[diday]

לגרמניה אין חוקה, לפי ההגדרה הנפוצה בישראל,

כמו לארה"ב או צרפת.
כמו בישראל, יש חוקי יסוד ושאר החוקים.

בהרבה תחומים אין בטחון חוקתי, יש חוקים שסותרים זה את זה, יש חוקים שמשנים בדיעבד ורק אחרי כמה שנים בבית המשפט אתה יכול, אם בכלל, להגיע לצדק.

דוגמאות יש הרבה, אתן אחת.
חברה שעבדתי בה בשנות התשעים יצאה עם מוצר לשוק שאותו קנו כOEM מיצרן, עם שינויי תכנה שנעשו אצלנו.
המוצר היה חייב באישורים שונים שליצרן היו את כולם. המתחרים הגישו תלונה על שימוש במוצר ללא אישור.
הגיע נציג של המשרד המתאים לבדיקה. הראתי לו את אישורי היצרן, לקח עותקים, צחק ואמר שהכל בסדר.
כמה שבועות אחרי כן החברה קבלה אזהרת קנס (ענק) עם הוראה להוציא את המוצר מהשוק.
התברר שבגרמניה יש שתי רשויות שאחראיות על אישורי השוק למוצרים.
רשות אחת קבעה. כל האישורים (היקרים) למוצר חייבים להיות של היצרן והמוצר חייב באישור לפני שיצא מהמפעל.
רשות אחרת קבעה. מה פתאום? כל האישורים (שוב, היקרים) חייבים להיות של זה ששמו רשום על המוצר, היצרן לא מעניין.

טענתי שבבית המשפט זה לא יחזיק מים. אמרו לי שאני צודק, אבל אסור להסתבך אתם - אסור להסתבך אתם, נשמע כמו פחד מהמאפייה.

שורה תחתונה, שהזכירה לי את ישראל, הייתה פגישה עם נציגי שתי הרשויות, התמקחנו במשך שנה כמו בבזאר תורכי והגענו לפשרה. מסתפקים באישור היצרן, יכולים למכור את המוצר תחת השם שלנו, אבל מי שיפתח אותו ימצא את המדבקה עם שם היצרן שבלאו הכי הייתה שם במקום בולט יותר.

 

[אורי גפני]

אתה מכיר את הנושא יותר ממני, זה ברור

אני הסתמכתי רק על מה שקראתי בויקיפדיה: "החוקה שמה דגש על חירות הפרט בקטלוג נרחב של זכויות אדם ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת."

 

[diday]

לפילוג הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות אתייחס בפעם אחרת

לא רוצה לזעזע אתכם יותר מדי בפעם אחת.

 

[אספרסו2]

בעינייני מס ההכנסה

השאלה למי טוב מה?האם טובת המדינה קודמת ואז גביית מיסים ניראת באור חיובי ,או רווחת הנישום שכמה שייגבו ממנו פחות יישאר בכיסו יותר לביזבוזים.
אז גרמניה שבה כולם חייבים בהצהרות למס ההכנסה ומיסים נגבים בדקדקנות יתר היא טובה יותר או לא?
הואשמתי כאן לא פעם בחוסר אובייקטיביות למרות שאני מכיר את שני הצדדים היטב
אז אחכה לשמוע את דעתכם.
נחמד שזרקת את הכפפה.

 

[אורי גפני]

יתכן שהשאלה הבסיסית היא האם חובת האזרח היא לשרת את המדינה

או שחובת המדינה היא לשרת את האזרח. במבט ראשון נראה שהתשובה לשתי השאלות היא 'כן'... וצריך לשאוף לאיזון בין שתיהן כדי להמעיט סתירה ביניהן ככל האפשר.

אבל כאמור, זו תשובה בשלוף, בלי להקדיש לה יותר מדי מחשבה.

לא הייתי משתמש בנימוק לפיו כמה שייגבו מהאזרח פחות יישאר בכיסו יותר לביזבוזים. נדמה לי שיש פה הטיה מסויימת. אני מעדיף את הנימוק לפיו גביית מיסים בדקדקנות יתר מחזקת את תחושת השוויון כלפי המדינה, מה עוד שהיא מאפשרת שירותים נוספים למען האזרח.

 

[שיח סלימאן]

הכל עניין של מינון

&nbsp
ברגע שאתה לוקח אמירה אחת כמוחלטת אתה נע בין אנרכיה מצד אחד לפאשיזם מהצד השני.
&nbsp
במדינה מתוקנת ברור כי כמה שיקפידו על גביית מיסים הרי שהנטל אכן יתחלק בין כולם בצורה פחות או יותר שווה (שווה למה זו כבר שאלה אחרת ששווה דיון לכשלעצמה) וכן בסופו של דבר כספי המיסים אמורים לחזור לאזרח בצורת שירותים שונים.
&nbsp
הבעייה היא מה קורה במדינה מתוקנת ודמוקרטית בה יש תמיד לקונות בחוק כולל בחוקי המיסים ואשר דווקא הטייקונים הגדולים הם אלו שמסוגלים להעסיק עורכי דין ממולחים שמסייעים להם לשלם באופן חוקי כמה שפחות.
&nbsp
כאשר האזרח הקטן משתדל גם הוא להפחית את נטל המס שהוא משלם באופן חוקי תוך ניצול אתן פרצות לא נראה לי שיש בעייה כלשהי אבל מה קורה כאשר השכיר שאין לו אפשרות להגיש הוצאות מעלים הכנסה קטנה, למשל משיעורים פרטיים שנותן או מסחר זעיר באי ביי. מבחינה חוקית ברור שהוא עבריין אבל מה מבחינה מוסרית/אתית ?

 

[diday]

צריך להיות שוויון במיסוי

לא יכול להיות שמי שמצהיר על הכנסתו מריבית ומכירת מניות ישלם מס, ומי שלא מצהיר פטור.
להזכיר, זה היה המצב בגרמניה עד לפני שכמה שנים הוגשה תביעה לבית המשפט לחוקה שאילצה את המדינה למסות את כולם בצורה שווה.
&nbsp
בגרמניה שוויון במיסוי קורה רק אחרי תביעות של אזרחים ולעתים נדירות של פוליטיקאים מהאופוזיציה.
&nbsp
------------------
גרמניה תמיד הייתה גן עדן למעלימי מס. לדעתי, אפילו יותר מאיטליה.