בוקר טוב

[אורי גפני]

בוקר טוב

מי קם ראשון להדליק את השמש? כשהרמתי את התריס היא כבר היתה מוכנה ליום החדש.

 

[יוסי ר1]

ראה לעיל, הודעה שלי מ05:34.

השעות הכי יפות של היום, לצאת ולעשות, כשהבוקר עוד רענן בחיתוליו.

 

[אורי גפני]

אכן כן, 28/11/18|05:34, היית שם, אולי אפילו עוד לפני השמש...

 

[יוסי ר1]

אור כבר היה. אור טוב, זך, צלול. עם חתולים מתפהקים, כלבים

מרחרחים.

 

[אורי גפני]

אני משתדל להרגיש אשם על הבקרים העצלניים שלי. בחיי שאני עובד

על זה... ללא הצלחה.

ומצד שני, אני באמת מרגיש ששילמתי את חובי לחברה בהשכמות טראגיות כל חיי הבוגרים. אם הייתי שר התחבורה הייתי מחוקק חוק שאסור להעיר מטוסים ואנשי צוות מטעמים הומניטריים לפני שזרחה השמש.

ומצד שלישי, אתה כבר השני כאן שמדבר בשבח יקיצות אפלות, אז אולי יש דברים בגו, סטייל 'אם שלושה אנשים אומרים לך שאתה שיכור'... הממ...

...לא. אני קצת זקן מכדי לחזור להתחרות בשמש. וחוץ מזה, כמו שכבר התוודיתי, אני אוהב אהבה עזה את הלילה. כבר לא בשעות 2-3 כמו פעם, אבל הפוך שלי לא רואה אותי לפני 11:30-12:00, וגם אז לפחות עוד חצי שעה במיטה בחיק אמנון בירמן, יורם הרועה, בני דקל ועוד כמה תשבצאים מובחרים.

 

[צליליתה]

צפרא טבא

אני אוהבת את הלילה המאוחר ואת הבוקר המוקדם, אבל כמוך, כנראה שאת הלילה קצת יותר, ואני נהנית הנאה מרובה להתכרבל בבוקר, עוד קצת עוד קצת.

אומרים שזקנים צריכים לישון פחות
מי זה אומרים? ומי שאל אותו בכלל?

ועוד בעיניני הזדקנות
הבוקר בקפוט חולים גברת, ממש לא זקנה וגם לא מי יודע מה מבוגרת נכנסה לכמעט התקף חרדה סביב ביקור אצל האחות. אני הזמנתי את התור לבדיקות באינטרנט, הגעתי, העברתי כרטיס, קיבלתי מספר. ישבתי בנימוס מחוץ לדלת, תוך דקות קראו למספר שלי. וחשבתי שזה כאילו נורא פשוט לי, אבל לאדם מבוגר, או שכנראה לא נורא דיגיטלי, כמו אותה גברת, זה כמעט קריעת ים סוף.

לעומת זאת, בתום הבדיקה חציתי את הכביש לסופר הצ׳כונתי הקטנטן, שהרבה מלקוחתיו הם זקני השכונה, שמגיעים עם הפיליפינית או בגפם. לא היה מי יודע מה עמוס בקופות, נגיד, מקסימום בן אדם 1 לפני בתור, יחד עם זאת, לפני הקופות היו כמה כסאות פלסטיק, ועל אחד ישב איש, שכשהגיע תורו קם וטיפל בקניה. מחווה קטנטנה, אבל כל כך מתחשבת.

בוקר טוב ויום מעולה לכולם

 

[סופהו1]

יש אור לפני שהשעון המעורר מרעיש?

אצלי זה בשבע ולפני כן ..אין לי שמץ.
עדין לא פקחתי את עיני.
&nbsp
ובעצם מה זה בוקר? בוקר זה הזמן שבין הזריחה ועד לצהרים.
שמע לי, זמן הבוקר טוב שלך מתאים ושאיש לא ינסה לבלבל אותך.
&nbsp
&nbsp

 

[נושיתי האחת]

ואני מנסה לסחוב את עצמי מעבר לשעה עשר בלילה.

ללא הצלחה.

 

[שיח סלימאן]

נשבע שזה לא אני

 

[יוסי ר1]

04:58.

אבל זה רק כי אני מת להרכיב את השער שבניתי.
עוד עשרים דקות יהיה כבר מספיק אור כדי לרתך.

 

[שיח סלימאן]

צילומים יש ?

&nbsp
עיין ערך לצל"ר במילון של פורום צלילה.

 

[יוסי ר1]

כצכ"ר!

כאן השער לפני הרכבה.
כל החלקים, כולל הבריחים וחלק מהצירים הם בעבודת יד (כלומר לא מוצר מדף)

 

[אורי גפני]

החלון הקטן באמצע למעלה נועד לפתיחת הבריח מהצד השני?

זה שהבריח (יש בנוסף למה שרואים בתמונה?) ואפילו חלק מהצירים הם עבודת יד זו באמת עדות לאהבה הגדולה שלך לעבודת יד. מעורר התפעלות. האהבה הזו היא מה שהופך אומנות לאמנות, נכון?

 

[שיח סלימאן]

נראה עשר

&nbsp
עם מה אתה סוגר את זה ?

 

[יוסי ר1]

הבריח יכנס לתוך חור במשקוף שכרגע לא בתמונה,

ויינעל עם מנעול תליה. עוד מנעול אחד בצד השני מלמעלה, לא רואים.
החלון הקטן אכן נועד לצורך השחלת היד משני הצדדים.
בקשר לצירים ןלבריחים, התלבטתי אם לקנות או להכין - אבל שלוש חנויות שחפשתי לא היו צירים ובריחים בגודל שחיפשתי, אז הפור נפל.
&nbsp
---------
ולדידי - אני מרתך כבר כארבעים שנה. אבל זה לא הפריע לי מלהיות מופתע מכך שהבן שלי, שלימדתי לפני איזה שנתיים לרתך, תוך זמן קצר החל לרתך טוב ממני.
אף פעם לא מאוחר ללמוד. צריך להרגיש את הברזל שאתה מרתך, אם הוא נמס במהירות כמו ברזל בניין, או עושה שריר. וצריך להרגיש את העובי של המתכת, וכמה עמוק אתה רוצה להכנס עם האלקטרודה ולהתיך.
ולדעת למשוך את היד בתנועה אחידה.
זו מיומנות נרכשת, ששווה לנסות וללמוד.
&nbsp

 

[diday]

צריך שמישהו ילמד אותך, לפחות את הבסיס

ואין לי מי.

 

[יוסי ר1]

אני למדתי בדרך הקשה.

פעם אחת ראיתי את גיסי מרתך- והוא ממש טוב בזה - וזהו פחות או יותר.
קניתי רתכת, ולקח לי זמן להבין למה האלקטרודה נדבקת לי (אמפראז' נמוך מדי) או למה הברזל מתחורר במקום לקבל תפר ריתוך (אמפראז' גבוה מדי).
ואז ללמוד את ההבדל בין ריתוך אופקי - הכי קל - ובין אנכי שצריך לדעת.
אבל גם זו דרך ללמוד, לטעות ולהבין.
מה גם שהיום יש לך אינטרנט, הכל מופיע בסרטונים.
והרתכות של היום - הבדל שמים וארץ מפעם.
הקודמת שלי הייתה איטלקית, 33 קילו, 180 אמפר.
היום זו אלקטרונית, 200 אמפר אבל שוקלת רק קילו וחצי...

 

[יוסי ר1]

עוד עניין אחד - השער הנ"ל ימוקם רחוק מן העין.

בעצם הוא אמור רק לאפשר לי גישה מהירה לשיברים ומגופים, לא משהו בחזית.
הנה שער שבניתי לפני כעשרים שנה, הוא בחזית הגינה.
מורכב מאינספור אלמנטים קטנים שצירפתי אחד לאחד.
וכמו שמקובל בערבסקות, עשיתי גם טעות מכוונת אחד, משהו שאינו סימטרי בשתי הכנפיים.
נראה אם תגלו.

 

[סופהו1]

אפשר להזמין משהן בסגנון?

קצת קשה לגלות

את ה"טעות" בגלל הרקע, אך נראה שבכנף השמאלית, מעל ה"פרפר הבהיר(בין האנכים השני-שלישי), יש "פרפר" חסר כנף.
&nbsp

 

[יוסי ר1]

יפה! באמת בצד ימין יש פרפר קטן, ואילו בשמאל רק אלמנט של "חצי

פרפר", גדול יותר.
&nbsp
עשיתי את השער ההוא יחד עם עוד שניים אחרים, במקומות שונים בגינה.
את השניים הרטאשונים לקח לי מעט זמן לתכנן, שמתי אלמנט פה אלמנט שם, הזזתי עד שהיינו זוגתי ואני שבעי רצון.
בשער הזה פחדתי לגעת, כמעט חודשיים.
בגלל המפתח הגדול, היה ברור לי שהוא אמור להיות עתיר אלמנטים, ולא רציתי שייצא מקושקש מדי.
בקיצור, כל יום זוגתי שואלת, מתי אתה עושה את השער?
ואני משיב, זה עוד לא יושב לי בראש.
בוקר אחד התעוררתי, ולפני הקפה רצתי החוצה, ותוך שלוש דקות סידרתי על הרצפה את הדגם.
זוגתי באה בהשתאות, הציצה, ואמרה כן!!!
&nbsp
השארתי ככה על הרצפה, ובצהריים, כשחזרתי מהעבודה, התחלתי לרתך.
עכשיו זה היה כבר קל.
מרגע שהצורה יושבת בראש, נשארה רק עבודה פיזית, טכנית.