יום שלישי, פעמיים כי טוב: מה עשינו למען עצמנו השבוע?

מה אגיד לך, יוסי, לי זה נשמע כמו מדע בדיוני, לבנות (זה לא

להכין, זה לבנות, ליצור, לא יודע מה...) מלטשת סרט ממנוע ישן של מכונת חליבה. איפה אסימוב כשצריכים אותו.

גם לנו אתה עושה הרבה נחת עם הסיפורים האלה. לפחות לי.

 

יוסי ר1

Active member
אתה מתכוון לסיפור של אסימוב על הרובוט שברח?

זה שבנה על הירח דיסניטו מערימת גרוטאות, עם קרן לייזר שיכולה להמיס הר, שעובדת על בטרייה של אחד וחצי וולט?
 

יוסי ר1

Active member
עד שאצלם את האביזר,

הנה גרזן שהכנתי לפני שבועיים, בחישול עם כבשן, פטיש, סדן ואיזמלים.
ממוט ברזל עגול מאורך הכנתי את הלהב, ומענף שקד את הקת.

 
חשבתי על אסימוב כמשל אבל מה שסיפרת כעת נשמע מתאים להפליא


הוא משמש לך מקור להשראה?

 

יוסי ר1

Active member
אבא שלי משמש לי מקור השראה.

אנחנו מושבניקים, ושתי תכונות מאפיינות מושבניקים של פעם:
האחת - לא זורקים חלקים ישנים. שמים בצד, אולי פעם נצטרך.
השנייה - מה שאפשר לתקן לבד, מתקנים לבד.
(ואם אי אפשר לתקן, אז מתאמצים להתחכם, עד שמוצאים דרך ומתקנים).
&nbsp
אני זוכר את אבי ז"ל עם חצי גוף בתוך המנוע של הטנדר, מתאמץ לכוון את ההצתה, או משייף בנייר זכוכית את הפלטינות שכבר נשרפו מרוב שימוש יתר.
אני זוכר איך כשהיה ברז נוזל ובדיוק נגמרו הגומיות היעודיות, הוא היה מאלתר גומיה מפנימית צמיג משאית, שזרוקה כבר שנים בחצר.
למדתי והפנמתי.
&nbsp
אני יכול לבלות שעות וימים בהתעסקות בתיקון של דבר מה.
דבר מה שלפעמים המחיר של ,לקנות חדש עולה שלושים שקל. למשל להכין ידית חדשה לפטיש. אפשר לקנות בכל טמבוריה בעשרה שקלים, אבל אני אכין ענף ואשבב ואשייף למידה, ואכין בעצמי את הקלין (יתד מתכת להידוק אחיזת הידית במקומה).
&nbsp
זו ברכה שהיה לי ממי ללמוד, וזה מקור עונג בלתי נגמר, לתכנן ולייצר דברים.
 

יוסי ר1

Active member
שלשום, ידיד נתן לי ביט שהוא משתמש בו תדיר, שאל אם יש אפשרות

לקדוח בו חור, כדי לתלות על מחזיק המפתחות.
לקדוח זה סיפור, השבתי, כי זו מתכת קשה.
אבל יני יכול לרתך לך תוספת מנוקבת.
אז הנה, לקח לי אתמול כמה דקות.

 
למעלה