אמש בקולנוע: 'סיפור אחר', סוף סוף

[אורי גפני]

אמש בקולנוע: 'סיפור אחר', סוף סוף

שווה לראות את הסרט המדובר של אבי נשר, מכמה סיבות. מבחינתי, ג'וי ריגר בתפקיד חוזרת בתשובה היא סיבה טובה בפני עצמה. גם מיה דגן מצוינת בתפקיד האמא הנוראית שלה.

רק כעת הבנתי מהביקורות שהעלילה יותר מורכבת מכפי שראיתי בזמן הצפיה - יש שם מספיק תוכן ליותר מצפיה אחת. שמוליק דובדבני כתב ב-YNET: "שלוש פעמים צפיתי ב"סיפור אחר", ובכל אחת מהן מצאתי סרט מעט שונה. קודם כל, יש בו סיפור משפחתי סוחף שגם ברגעיו המופרכים כביכול מזכיר לנו שהכל אמיתי (את התסריט כתב נשר יחד עם הפסיכולוג נועם שפנצר). זהו גם סרט רוויי באיקונוגרפיה נוצרית, שבשיאו המתרחש במנזר ירושלמי נדרש לדימוי של לידה מחדש מתוך מוות סימבולי על מנת לעצב תמונה של פיוס והשלמה. וזהו גם סרט העוסק בכוחה ההרסני אך גם המנחם של המשפחה."

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5379577,00.html

וממש לפני הסרט היתה לי הפתעה נעימה - פגשתי ליד הקופות את חברנו יוסי יערי, שהגיע לראות סרט אחר. אולי בפעם הבאה ניפגש כשנבוא כל אחד לראות את הסרט שהשני ראה אתמול...

 

[יוסי יערי]

הגבתי (נמצא כבר "למטה") על הסרט שראיתי (רפסודיה בוהמית)

אבל כיוון שייתכן שתגובתי לא נראתה (בגלל המיקום), הנה ציטוט של מה שכתבתי:
"הייתי אתמול (12/11) בסרט
ולשמחתי גם פגשתי בקופות את אורי (בדרכו לסרט אחר). הפתעה מענגת.
הסרט בהחלט עשוי טוב ואינו מאכזב. הקטע האחרון, ההופעה בוומבלי - מצויין.
גורם לחשוב על מרבית הזמרים הגדולים שבשיא התהילה שלהם עושים טעויות.
בני, שהלך לסרט לפני, היה יותר מנלהב.
בקיצור - מומלץ."
ולגבי מה שכתב אורי בסוגריים "(את התסריט כתב נשר יחד עם הפסיכולוג נועם שפנצר )" - מסתבר שאצל נועם שפנצר זה גם מהחיים:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5396730,00.html

 

[אורי גפני]

שמח לשמוע שגם אתה נהנית - ואני מקבל ברצון את המלצתך

בת זוגי רצתה מאוד לראות אתמול את 'סיפור אחר' - לא הצטערתי לרגע על הבחירה על פי טעמה, אבל נראה לי שהסרט הבא שנראה יהיה 'רפסודיה בוהמית'. נדמה לי שמאז שהיינו בהופעה של הפריטנדרס היא קיבלה תאבון לרוקנרול...

בכל אופן, המפגש הספונטני איתך היה רגע משמח מאוד, עם טעם של עוד.

 

[נושיתי האחת]

מדבריכם נוספו לי עוד שני סרטים לרשימת המומלצים.

 

[יוסי ר1]

אז אנצל"ש - אשמח מאוד לקבל שלל המלצות על סרטים שמופיעים

בנטפליקס.
בתמורה אמליץ על אותם שאהבתי...

 

[צליליתה]

אכן, ג׳וי ריגר נהדרת

ואני מקווה שנראה אותה עוד הרבה.

יש משהו בסרטים האחרונים של נשר שברמות אישיות לגמרי לא בא לי טוב. מתקשה להסביר. את חטאים לא מאוד אהבתי, אולי בגלל היכרות אישית עם המשפחה, דמות האבא, הרופא, היה אחת הדמויות המפחידות ביותר שפגשתי כילדה. זה עדיין לא מסביר מה הפריע לי. את הסרט פעם הייתי לא אהבתי, כי אהבתי את הספר, בשבילה גיבורים עפים, ולמרות שהסרט אינו הספר 1:1, בכל מיני קטעים נזכרתי בתיאורים של גוטפרוינד. מה הציק לי בסיפור אחר? אין לי מושג. מפרגנת לסרט, ליוצר, בטח לשחקנים, אבל לא חוויתי התרגשות ענקית.

רספקט לדובדבני, מבקר שאת דעתו אני מעריכה, שראה את הסרט 3 פעמים. אין לי מושג מתי המבקרים מספיקים לראות כל כך הרבה סרטים, ואם נגיד הם רואים סרט אחרי סרט, 4-5 ביום, איך הם מספיקים לעכל?

גם אם בשבילי האדמה לא רעדה בסרט סיפור אחר, עדיין, יצאתי מהאולם מלאת חוויות, רגשות ומחשבות. אין דרך שהייתי מסוגלת לראות סרט נוסף אחרכך.

 

[אורי גפני]

הפליא אותי לראות שההתייחסות היחידה של אורי קליין ב'הארץ'

למשחקה של ג'וי ריגר היתה, בפיסקה שנגעה למשחק, "יובל סגל קורקטי, הופעתה של ג'וי ריגר נעה בין כיווץ מצחה כדי להביע כעס להרפיה שלו, ורק נתן גושן בהופעתו הקולנועית הראשונה מפגין נוכחות צנומה ונוגעת ללב, אך תפקידו קטן." כבר התוודיתי שאני אוהב מאוד שחקנים שמשחקים גם כשאין להם טקסט. קיבתי הרגשה שריגר - כלומר, הדמות שהיא מגלמת - מקשיבה קשב רב לדמות שמדברת והבעות הפנים המשתנות שלה מעידות על כך. הוקסמתי ממנה לגמרי.

לי היתה בעיה עם מורכבות יתר בתסריט, שבאה על חשבון העלילה - ובפרט כשהיו שני סיפורים עיקריים בו זמנית. הפן הדתי-יהודי היה רלבנטי, אבל הפן הנוצרי ועוד יותר הפן הפגאני של פולחן האשרה עיבו את העלילה ללא צורך, כך חשבתי. היה לי קושי גם עם התוקפנות שאיפיינה את כל הדמויות הנשיות בסרט ולפחות בתחילת הסרט ממש הרתיעה אותי. עם הזמן התרגלתי...

לא פעם אני יוצא מסרטים עם חשק לראות אותם שוב, מתוך תחושה שהחמצתי ניואנסים כי הייתי עסוק בעלילה. היתה לי חוויה מצויינת, ואולי הייתי נהנה אפילו עוד יותר בצפיה שניה, אבל לא ממש עכשיו. בטוח שאצפה בו שוב כשיגיע לטלויזיה...