ללמוד שחיה ולהישאר יבש

ללמוד שחיה ולהישאר יבש

גזור ושמור

 

צליליתה

New member
לא פעם ראשונה שאני נתקלת במאייר הזה

מהמסע בעקבותיו, נדמה לי ששמו טד סלמפיאק
והוא תמיד מצליח לשעשע אותי

 

קלייטון.ש

Well-known member
אותי שלחו לשיעורי שחיה בגיל 6 ולמדתי שיעור מהחשובים בחיי

המדריך אמר להכניס את הראש למים.
אמרתי שאני לא רוצה.
המדריך אמר שחייבים, חייבים להכניס את הראש למים.
אמרתי - לא. אני לא מכניס.
המדריך אמר מי שלא מכניס את הראש למים לא לומד לשחות.
אמרתי בסדר גמור, אני לא לומד לשחות.
ובאמת זו היתה הפעם האחרונה שהלכתי לשיעורי שחיה, ומאז ועד היום אם אני לא רוצה אני לא עושה, ואיומים לא מרשימים אותי.
 
רק לא אמרת אם בסופו של דבר למדת לשחות, עם או בלי מורה...

בגיל 6 עברנו מירושלים לגור בנתניה, שהיה כמו לעבור לחיות בארץ אחרת. שום דבר לא היה דומה לחיים בשכונת מקור ברוך, ובנוסף לכל היה לי ים מתחת לבית. לפעמים הייתי שומע בבית את הגלים, ביחוד כשהייתי קורא את ספרי ההרפתקאות המרתקים של בני הנעורים, על קברניטים אמיצים ושודדי ים. מהר מאוד נקשרתי לים האמיתי והבדיוני הזה.

בים הזה לימדתי את עצמי לשחות.

 

קלייטון.ש

Well-known member
לא למדתי לשחות

הפעם האחרונה בה נכנסתי לבריכה היתה קצת אחרי הטירונות, ואז גיליתי שאני מסוגל לצוף, אבל לא הרבה יותר.
שפת בריכה מעוררת בי היום את אותו פחד שמעוררת בי שפת תהום או מרפסת גבוהה. אני מתרחק מכל אלה.
עם הים יש לי יחסי כבדהו וחשדהו. הים הוא מקום שאינו מיועד לי, אינו רוצה בי, והוא מאיים בפירוש שאם אסיג את גבולו הוא יהרוג אותי. אז מסתכל עליו מרחוק, וכל עוד הוא רחוק הוא באמת יפה.
 
אני למדתי שחייה כהלכתה, אבל כבר הרבה שנים אני

הולכת לבריכה/ים ונשארת יבשה. במשפחה כבר צוחקים עלי בגלל זה.
 
למעלה