למטה מתחילים להישמע כבר העמודים הראשונים לסוכה. בקושי אכלו

[אורי גפני]

למטה מתחילים להישמע כבר העמודים הראשונים לסוכה. בקושי אכלו

משהו אחרי הצום וכבר הופ למצווה הבאה. חזקים אלה במצוות שבין אדם למקום, השכנים שלי מעבר לכביש.

 

[קלייטון.ש]

השכן שלי בנה את העמודים כבר לפני החג

אין לו כוח בעצמו והוא מעביר את המשימה לבן, שלא כל הזמן בבית (וכולם מצפים שיתחתן כבר עם הגברת הצעירה ויעזוב לגמרי).
מותר לשיטתו לבנות רק את העמודים אם את הקירות והסכך שמים אחרי יום כיפור.
מהשיחה ליד השולחן לפני החג הבנתי מהשכן שהוא עייף מכל הסיפור של הקמת סוכה. כל שנה הוא מביע עייפות כזו והיא הולכת וגוברת. כל שנה הוא גם מבטיח שהשנה לא יארח אף אחד בסוכה אבל בסוף תמיד מזמינים לפחות את המשפחה, וזו חתיכת משפחה גם אם מסתכלים רק על הצאצאים הישירים.
נראה מה יהיה השנה.

 

[נושיתי האחת]

שנים היינו מתארחים בסוכה של חמי וחמותי.

עם השנים, כשהם ואנחנו התבגרנו/זקנו, החלטנו שנבנה סוכה אצלנו. אבל, המחיר של הסוכה לא מצדיק את ההוצאה לדעתי, אז טרם קנינו/בנינו סוכה. מתארחים בסוכה אצל גיסי. נראה מה נחליט כשיגיעו הנכדים. סה״כ מצוות/מנהג הסוכה חביב מאוד בעיניי.

 

[אורי גפני]

כל הסיפור של הקמת סוכה הוא מטלה איך שלא מסתכלים על זה

והאירוח הוא באמת מכה לא קטנה בפני עצמה. אם היו שואלים לדעתי, בעיני זה החג המיותר ביותר בשנה.

 

[קלייטון.ש]

אז מבחינתך לבטל את סוכות ולהנהיג יום כיפור כל חודש

כל אחד יבלה את החג אצלו בבית בלי אירוחים ובלי ארוחות.
תוכנית טובה, לי אין התנגדות.

 

[אורי גפני]

זה באמת נשמע קצת מיזנטרופי כשמעמידים את זה ככה...

ובטח מוגזם ומוקצן מצידי. לטעמי - שיחגגו ויצומו מי שירצו.

 

[אורי גפני]

והנה באה התגובה של נושיתי... וברור שיש פה דעות שונות

 

[גילגם אש]

סוכות זה חג של נכדים. כיפור זה חג של סבאים.

 

[אורי גפני]

לפי האבחנה שלך, עוד אעמוד בחיי על סולם ואדפוק עמודים לתוך

האדמה.

אבל מה יהיה התפקיד שלי בכיפור, להתפתל מרוב רעב בבית הכנסת ולהראות באצבע איפה אנחנו במחזור? בפעם האחרונה שהייתי בכיפור בביהכ''נ היו צריכים להראות לי, וזה היה רק לפני 5-6 שנים...

בכל אופן, תודה על האזהרה.

 

[גילגם אש]

כל סבא והכיפור שלו,

כל נכד והסבא שלו.

 

[צליליתה]

כשהיינו ילדים

היינו בונים סוכה ביחד, וזה היה אחד הכייפים הגדולים של השנה
אחרכך כל אחד היה מביא את הארוחה שלו, מהבית, והיינו אוכלים ביחד.
לא רק שההורים לא טרחו, הם גם זכו לכמה שעות שקט, כשהילדים היו עסוקים בסוכה.

winwin

אם כי, באותם ימים רחוקים הילדים במילא שיחקו בחוץ. בבית לא היה מה לעשות.