מה רואים בסופ״ש?

צליליתה

New member
מה רואים בסופ״ש?

במהלך השבוע ראיתי את סרט בורקס, על הסיפור של סמי בורקס, בנוכחות הבמאית אורית אופיר רונאל, שהיא נינתו. סרט מקסים ומרגש. אין לי מושג אם הסרט יוקרן בבתי קולנוע, אבל ראיתי שהופק עבור ערוץ 13, כך ששווה לחפש שם.

אחהצ ראיתי את שחור על לבן, של ספייק לי. אני חשבתי שהסרט מעולה, למרות בעיות כאלה ואחרות. כתבתי, מחקתי, כתבתי מחקתי. שורה תחתונה: שווה צפיה.

אדם דרייבר עושה תפקיד מצוין, וג׳ון דיוויד וושינגטון, הבן של, עושה תפקיד מצוין+. זו הפעם הראשונה שאני פוגשת אותו, ובהחלט, אשמח לראות אותו שוב.

להמשך, אני מזפזפת קצת. מחפשת משהו על מסך קטן (כלומר, אין צורך לקום מהספה), לא כבד אבל גם לא עלבון לאינטלגנציה. פעם היו סדרות מתח מעולות בערוץ 1 בשישי בלילה, עכשיו נשארנו רק עם חוק וסדר, ועם כל הכבוד לחוק וסדר, זה לא ממש מספק לי את מה שאני מחפשת הערב.

 

אספרסו2

New member
פעם

לפני המשחק של מכבי בבלומפילד כשהיו גם משחקים מוקדמים של שמשון ובית"ר ת"א,
היינו הולכים לסמי בורקאס ביפו.
היום הס מלהזכיר אסון קולינארי שכזה.
 
הוריי ז״ל שהיו תושבי הצפון, אהבו את הקפה בסמי

בורקס. יום אחד חזרו מתל-אביב ואומרים לי: לא תאמיני, ישבנו בסמי בוקרס. שאלתי מה קרה. סיפרו לי שהסתובבו ואמא שלי הרגישה חולשה. נכנסו לשבת במקום הקרוב להם שהיה סמי בורקס והזמינו קפה. התפעלו מהאיכות. (הוריי היו אוהבי קפה איכותי).
 

צליליתה

New member
בשיחה עם הבמאית, אחרי ההקרנה

הרבה אנשים דיברו בנוסטלגיה על בורקאס סמי, מישהו אמר שהטעם היה כמו הבורקאס של סבתא שלו.

אין לי זכרונות בורקאס מילדותי,ו״סמי בורקאס״ זכור לי כבורקאס קפוא או מהסופר, כאילו, מוצר נחות. (וזה עוד לפני שידענו להגיד שומן טראנס). כשראיתי את הלוגו האדום בסרט זכרתי את הרשת, אבל לא הצלחתי להזכר במקום ספיצפי. יכול להיות שהיה סניף בדיזנגוף?
 
בין 1978-1980 שרתתי בצבא וגרתי בתל אביב. זכורים לי

סניפים של סמי בורקס באבן גבירול, יהודה הלוי ובאלנבי. לא בטוחה לגבי השניים האחרונים.
 
אתמול הלכנו לסינמה סיטי נתניה ובחרנו סרט רק על פי הפוסטר שלו

חשבנו ש'סיביר' עם קיאנו ריבס יעשה לנו טוב ומעניין. ובכן, לא ממש. סרט מתח מבוסס על רעיון טוב אבל או שהתסריט היה מרושל או שהעריכה סירסה את הסיפור לגמרי. אבל מה 'כפת לנו, יצאנו והעברנו ערב והיתה שם שחקנית טובה בשם אשלי סנט ג'ורג' שאשמח לראות בסרטים נוספים.

הערב לא מצאנו במסך הקטן שום סרט מעניין והסתפקנו בסרט דוקו נוגע ללב על תושבי כפר וולשי קטן שמטפחים במשותף סוס מירוצים מצליח. אהבתי למרות שכבר ראיתי אותו.

 
ארז דבורה הוא אחד המבקרים הנחשבים בעיני ומעניין תמיד, וגם

הפעם, לקרוא את הביקורות שלו. נדמה לי שבזמן האחרון הוא כותב פחות.

יהיה מעניין לראות את הסרט הזה כל עוד הביקורת טריה בזכרון.

 

צליליתה

New member
ראיתי את הסרט לפני כמה חודשים

סרט מרגש וסוחט דמעות (במובן הלא רע של המילה...). הביקורת של ארז דבורה (שקראתי רק עכשיו) - הרחיבה לי את החוויה של הסרט. תודה שהבאת.
 

יוסי ר1

Active member
משהו קצר שיש בנטפליקס? "הסוחר".

סרט לא יומרני, על יום בחייו של סוחר שמאטעס בגרוזיה.
שובה לב ומכמיר.
 
ואני בסוף השבוע הייתי במרתון צפיה בסדרה 'בית הנייר' בנטפליקס

סדרה מעולה. אחת הטובות שיש. השפה הספרדית זורמת בכיף במורד האוזניים.
אבל אם מדברים כבר על סמי בורקס,
הרי סמי בורקס בשבילי זאת הנוסטלגיה בהא הידיעה.
סמי בורקס האבא היה הדוד של גיסי. כשסמי בורקס פתח את החנות הראשונה שלו ביפו, אני הייתי בת 10. גיסי ואביו היו עוזרים לו בחנות במוצאי שבת כשהיה לחץ אדיר על החנות בשדרות ירושלים. ואני הקטנה עם חברותיי, לבושה בשמלה יפה וחמושה בדמי כיס המספיקים לבורקס אחד וגזוז לשתיה, מגיעה עם חברותיי
עד לחנות הקטנה של סמי בורקס ופוגשת שם את אבא של גיסי מוכר בורקסים
ואני מבקשת בורקס אחד והוא נותן לי ולא רוצה לקחת כסף כי אנחנו משפחה,
אבל אני מטומטמת קטנה ומתעקשת לשלם כי חינכו אותי שלא לוקחים חינם וזאת לא החנות שלו הוא רק עובד שם וההוא מתעצבן עליי, לוקח ממני את הכסף ומביט בי בכעס רב. למחרת הוא יתלונן אצל אימי שיש לה ילדה מטופשת שמתעקשת לשלם על מה שרוצים לתת לה בחינם... אלו מסוג הזכרונות שנשארים צרובים בתודעה.
לימים, גיסי ואביו פתחו עסק לבורקסים אבל לא הצליחו להתחרות בסמי בורקס למרות שהבורקס של גיסי היה טוב יותר וטעים יותר. כמובן שהכרתי היטב את סמי בורקס ואת בניו וכל המשפחה. בניגוד למה שחושבים, הם לא הפכו לאימפריה כלכלית. הסתדרו בחיים אבל לא משהו אדיר. אני תמיד אזכור את מוצאי שבת, יפו, שדרות ירושלים, בתי קפה הומים בני אדם, מוזיקה בוקעת ממקלטי הרדיו, המוני אנשים הולכים ושבים לאורך השדרה, הולכים קילומטרים עד בואכה גבול בת-ים,
עוצרים, קונים תירס חם, שותים לימונדה קרה, תורמוס בשקית נייר ואם נשאר משהו מדמי הכיס, אז מקנחים בגלידה על גביע וופל. היו זמנים.
 
למעלה