נעזוב את הסביבה שבלאו הכי לא מעניינת אף אחד

[diday]

נעזוב את הסביבה שבלאו הכי לא מעניינת אף אחד

אבל למה אנשים מענישים את עצמם בסעודת החג עם כלים לשימוש חד פעמי?

 

[צליליתה]

רק על עצמי לספר ידעתי

יש לי כלים ל12 איש, בדוחק מסוגלת למצוא סידור לעוד 2-3, אך כשאני מארחת יותר אני משתמשת בחד פעמי, כי לא מתאים לי כרגע לרכוש עוד כלים.

משתדלת לרכוש חד פעמיים יותר ידידותיים לסביבה, לא את הפלסטיק הפושטי. אין לי מושג אם הם באמת ידידותיים, או שזה סתם טריק שיווקי, בכל מקרה, זה מה שאני יכולה לעשות.

 

[צליליתה]

נב- בחג הזה לא היו חד פעמיים

 

[diday]

זה דבר אחר. הבחנתי אבל שבדרך כלל עושים את זה מטעמי נוחות.

לי גם אין מספיק כלים לכל אירוע.
כיוון שגם למסעדות שעושות מדי פעם אירועים גדולים אין מספיק כלים, יש אפשרות לשכור אותם.

 

[diday]

בגרמניה, אין לי מושג לגבי ישראל.

 

[אספרסו2]

בישראל ישנה אפשרות

לשכור ציוד לאירועים.כולל כלים.

 

[נושיתי האחת]

מאז שקראתי שבישראל השימוש בכלים חד פעמיים

נהיה מאוד נפוץ, אני משתדלת להשתמש בהם כמה שפחות בגלל הנזק הסביבתי שהם גורמים. לשאלתך, לפעמים העבודה של שטיפת הכלים לאחר סעודת החג מייגעת שאני מבינה את אלו שמשתמשים בכלים חד פעמיים. מה עוד שיש כלים חד פעמיים שנראים יפה ומרשימים.

 

[צליליתה]

באירוח משפחתי גדול, עם כלים חד פעמיים

התנצלתי בפני אחת האורחות הצעירות, שעמדה לסיים את הפיאייצדי בלימודי סביבה, על השימוש בכלים חד פעמיים.

קיבלתי ממנה הסבר מאוד מפורט על כך שבעצם החטא אינו נורא, אם מסתכלים על אופציית הרב פעמיים גם שם יש כל מיני בעיות (שימוש במים, סבון כלים, חשמל, והיו בטח עוד כמה)

בכל מקרה
אני לא אוהבת לאכול בכלים חד פעמיים, והכי אני שונאת את הסכום החד פעמי, ולכן בלי קשר לסביבה אני משתדלת להמנע.

 

[קלייטון.ש]

הרבה פחות עבודה למארחת

השבוע התארחנו לצהרים 3 פעמים אצל השכנים, בשבת, שני ושלישי.
באופן עקרונית המארחת הכינה את השבת והחג, אף שיש לה עזרה מהבנות.
בדרך כלל היא יושבת עם האורחים עד שכולם עוזבים. אתמול פעם ראשונה מאז שאני מכיר אותה היא נעלמה, וכשנכנסתי לבית (ישבנו בחוץ) להגיד לה תודה על האירוח מצאתי שהיא ישנה על הספה בסלון.
אז בעיני מוצדק לגמרי לחסוך לה ולבנות שטיפת כלים ל-25 אורחים אחרי שעבדו כל כך קשה על הכנת החג והאירוח.

 

[diday]

מעניין שכתבת מארחת ולא מארחים.

בדרך כלל יש מדיח שעושה את עבודת הניקוי.
אם אין, יתכן שאולי עדיף.

 

[קלייטון.ש]

אין שום ויכוח אצל השכנים שלי שהאשה היא שזכאית לכל השבחים

הבעל אומר שהוא עשה חלק מהקניות וזאת כדי להדגיש שאת כל שאר העבודה עשתה אשתו, והוא חוזר ומספר - בגאווה - כמה אשתו עבדה קשה להכין את החג ושזו אשה שגם עובדת (פקידה בכירה בבנק) ואיך היא קמה בחמש בבוקר. חוזר בפעם האלף איך הוא יצא איתה בגיל 17 (הם מעל 50), ואיך הילדות שלה היתה קשה, ואמא שלה נפטרה ואז אמא שלו היתה לה אם ולימדה אותה הכל, וכן הלאה והלאה.
אני אומר לו "אשת חיל, אשת חיל, זכית", והוא לוחץ לי את היד.
אני לא חושב שאפשר לחשוב על דוגמה יותר טובה לזוג מאושר.

 

[diday]

אצלנו אני עוזר ועובד את אותו מספר שעות

אבל את מה שאני מספיק בשעה היא מכינה ב10 דקות.

 

[קלייטון.ש]

גברים תמיד ייחשבו לעוזרים והנשים לעיקר, וטוב שכך

נזכרתי בשבת שעברה התארחנו אצלם והם היו לבד, רק עם הבת שעוד איכשהו בבית, והבעל אמר לי לשבת בכסא בראש השולחן. אמרתי שהוא יישב בראש השולחן שהרי הוא ראש המשפחה. אשתו שמעה אותי ואומרת בחדות "מה?!" לא אהבה שאני ממנה את בעלה לראש. נחלצתי בסיפור שאצלנו בבית אבי נחשב לראש המשפחה אבל אמא שלי קבעה כל מה שחשוב, ונראה שהיא נרגעה.

 

[גערשוין]

תחושת העונש

היא עניין של הרגל.
למי שחוגג ערב חג, הערב הוא גם אירוע חברתי לכולם (כולל המארגנים) ולא רק סעודה.
תאר לך כ- 40 אורחים (השנה הייתי ביניהם) בסיום הארוחה אוספים את המפה החדפעמית עם הכלים החד פעמיים שעליה ומשליכים.
ומתפנים לבילוי המשך הערב בצוותא. בדרך כלל לפי ערימות גיל.

תאר לך במשפחות דתיות/מסורתיות בהם בני המשפחה נשארים בבית המארחים עד צאת החג שימוש בכלים שאינם חדפעמים בנוסף לדאגת ההסעדה של כולם במשך כל ימי החג. אני מכירה מי שמחזיקה בביתה שני מדיחי כלים. ובעלה הוא לא המדיח שני.

הדבר שצער אותי הוא שבאותו מושב בו היינו אין איסוף לשם מחזור. מצד שני, לא ידוע לי בוודאות אם תכולת פחי המחזור אכן מתמחזרת.