הכל יחסי
פעם בעוונותי רכשתי מכונת כביסה חדשה, והאידיוט שבא להתקין לי היה אידיוט, וגם פטפטן ונעים הליכות. בשלב מסוים הוא הסתכל סביבו , טיפי בזלזול, ואמר שהוא היה מצפה ממשהיא כמוני שלא תחיה בכזאת צניעות.
אמרתי לו שזו המחמאה הטובה ביותר שיכולתי לקבל ממנו.
כשהתיאור הנכון , לעניות דעתי, צריך להיות :לא מנקר עיניים. עדיין לא פענחתי מי היא ״מישהיא כמוני״, כי למיטב זכרוני, קיבלתי את פניו בג׳ינס וטישרט, או שווה ערך.
לעומת אחת מבנותי, שם חיים בצניעות, באופן מאוד עקרוני. כל הריהוט יד שניה או מהרחוב, וכו. ה2+3 שלי מפארים את הסלון. זו היתה אחת הקניות הטובות של חיי, ריהוט חזק עם ריפוד לא סופג כתמים ולא מתבלה. היום, בגיל 30+ רואים את הזקנה, במיוחד במילוי כריות המושבים שמעט שקע, ובכל פעם שאני רוצה לקום, אני תוהה אם אאלץ לסיים את חיי יושבת על הספה הזותי.