שלום, מה המצב החברתי שלכם?

מתבגרים

New member
שלום, מה המצב החברתי שלכם?

יש לכם הרבה חברים? קבוצות קבועות של חברים?
האם החברים שלכם מאכזבים אתכם לפעמים? אם כן תספרו על זה מעניין לפתוח את העניין על מנת לבדוק איך החסרונות בגילאים המבוגרים יותר.
 

סופהו1

New member
או היתרונות בגילאים מבוגרים יותר

כשאז אתה מבין ש:
שהחיים נמשכים גם אם מוחקים אי אילו מספרים מספר הטלפונים.
שהחיים אחרי, הרבה יותר טובים, שקטים, נעימים ורגועים.
&nbsp
&nbsp
 

מתבגרים

New member
אז לדעתך צריך לוותר על חברים וחברה?

עשו מחקר לקחו 5000 אנשים בחתך גיל דומה ובדקו מי ולמה מאריכים יותר מהאחרים,

המחקר העלה שאנשים שבאו במגע חברתי של שיחות ומפגשים חברה האריכו חיים.
 

סופהו1

New member
לוותר? לחלוטין לא

אם שמת לב, כתבתי "מוחקים אי אילו מספרים מספר הטלפונים", לא כתבתי מוחקים חברים.
&nbsp
מי שנמחק, נדמה היה שהוא חבר ומכיון שלא כך הוא, אין לו מקום ברשימה.
&nbsp
 

מתבגרים

New member
השאלה באה ממקום של התלבטות ומיד אשתף

לאחרונה ואנחנו כבר בגיל השלישי ולצערי החברים מתמעטים מכל מיני סיבות ואלה שנשארים משתנה התנהגותם, פחות מרימים טלפון ומתעניינים, כבר כמעט לא מזמינים, יותר מתחשבנים במה נאמר ולמה נאמר ובקיצור לא קל, האם גם אצלכם זה קורה או שאני לוקחת את החיים קשה מידי וזו דרכו של עולם?
 

צליליתה

New member
עם הגיל החיים משתנים

פעם הייתי עסוקה בעבודה, משפחה וילדים. אבל היה לי המון זמן : הייתי מדברת המון עם חברות בטלפון, היינו מזמינים ומוזמנים. היום הדברים שונים: המחויבויות המשפחתיות מאוד גדלו (לצערי, כבר איני מטפלת בהורים, אבל כשהם היו בחיים זה גזל המון שעות ואנרגיה), יש לי נכדים ואני מנסה לעזור וגם לבלות איתם. ומה לעשות, נדמה לי שאני קצת יותר עייפה ממה שהייתי לפני 30 שנה, ולא תמיד בא לי לצאת בערב, או לבשל ארוחת ערב לחברים.

מצד שני, אני מרגישה שהקשרים שיש לי הרבה יותר עמוקים ואמיתיים מהרבה קשרים שהיו לי בגיל צעיר.

לא שמתי לב שיש יותר התחשבנות או קטנוניות, מה שכן, יש לי הרבה פחות סובלנות להתנהגות כזאת, ואין לי שום צורך ורצון לבלות עם אנשים כאלה.
 

מתבגרים

New member
מסכימה איתך אבל אני חושבת שזה מאוד

תלוי אופי, לך היה יותר קל לקבל את השינויים ולי כנראה קשה יותר, נכדי גדולים וכבר לא כל כך צריכים אותי וכנראה שאני צריכה לעבור תקופת אבל על מה שכבר אן וללמוד להנות ממה שיש.
 

מתבגרים

New member
צודקת מאוד, נכדי כבר גדולים וכנראה

שיש לי קושי הסתגלות ועל כן כל כך קשה לי.
 

סופהו1

New member
הסיפורים שאת מספרת מתאימים

לסיפורים של בני הדור של אמי- גילאי 85 ומעלה.
גם היא התלוננה בדיוק על אותם עניינים- בעיקר על ההתנהגות המשתנה, חוסר סבלנות וסובלנות ועל העיסוק בבעיותיהם- אבל הקפידה לשמר את החברים שלה מה שהוכיח את עצמו.
בשעת צרה הם היו שם בשבילה.
&nbsp
הדור שלנו עסוק, בחלקו, בעבודה, ב"צער גידול הורים" או בעזרה לנכדים, הקשר לא אינטנסיבי כפי שהיה, אבל אני שמה לב שה"ממש חברים", משקיעים מאמץ ומשמרים את הקשר. והקשר, כפי שצליליתה ציינה הרבה יותר עמוק ומשמעותי.
&nbsp
 

יוסי ר1

Active member
טני סבור (כמו קודמי) שלא חייבים "להחזיק בכח" חברים

שהקשר איתם הופך לפחות מהנה.
נשארים עם כאלה שכיף איתם.
נוסף לכך, תמיד אפשר להרחיב את חוג החברים. כן כן, גם בגילאים של אמצע החיים פלוס, אפשר למצא חברים חדשים, כאלה שמתאימים לנו.
איך? בכלמיני הזדמנויות.
בחוגים בהם משתתפים, בהרצאות, בטיולים, באינסוף הזדמנויות אפשר להיחשף לאנשים חדשים, שמתאימים לנו.
 
ברוכה הבאה, מתבגרים


כן, נגעת בנקודה רגישה, וטוב שכך. פתחת פה כעת דיון ראוי.
 

מתבגרים

New member
סופהו, לא יודעת מה מזכיר לך את אמא שלך אני בת הדור

שלך, אולי זה מזכיר לך את עצמך וקשה לך עם זה אז את מדביקה את זה לתדמית של אמא שלך.
 

סופהו1

New member
אני מודה לך על ה"איבחון".. אך עדין

לא הגעתי לגיל השלישי.

מכיון שהחלטת "לנתח" את מצבי, נותר לי רק לגחך.
ויחד עם זאת, אני מסתכלת על עצמי (שעדין לא בגיל השלישי, אבל או..טו..טו..) ומסתכלת על המעגל החברתי שלי (הכולל את גילאי 60-75 )
לכולנו יש עיסוקים שונים ומגוונים. חלק מטפלים בהורים מזדקנים, חלק בנכדים.
חלק עובדים, חלק מתנדבים.
יש שנפגשים בתיאטרון/ קולנע/ טיולים/הרצאות וכו.
יש בינינו קשר טלפוני, ווטסאפ, סקייפ ואנחנו נפגשים מדי פעם , חוגגים ימי הולדת ומציינים חגים ביחד וגם תומכים ומחזקים בעת צרה.
דבר מכל הסיפורים שלך אינו מזכיר לי את עצמי, לא את אנשי המעגל החברתי הרחב ולא את החברים הקרובים שלי.
וטוב שכך.
 

מתבגרים

New member
גיחוך גדול ממני עלייך, גיל 61 הוא כבר

נחשב לגיל השלישי ואני כולי בת הדור שלך.
 

מתבגרים

New member
רוצה להודות רק לך על קבלת הפנים ובנימה אופטימית

זו אני נפרדת מהפורום כי יש אנשים טורפים וזה יש לי משלי מספיק לא מתחברת לסופה שמתרחת ריב, וכמו שאומרים מספיק תפוח רקוב אחד בסל בשביל להרקיב את כולו, אז היי ובי ובלעדי.
 

יוסי ר1

Active member
וואו. עכשיו אני מבין קצת יותר טוב את מה שכתבת בהתחלה

"ולצערי החברים מתמעטים מכל מיני סיבות ואלה שנשארים משתנה התנהגותם,"
שבת שלום גם לך.
 

חיהט

New member
אנשים טורפים?? לא בדיוק.

כל אחד נותן תשובה הנראית ומתאימה לו. אני פתרתי את הבעיה באופן חיובי. תורמת הרבה יותר מבעבר, בהתנדבות כמובן, וזה מביא חברים אמיתיים. תפוחים רקובים יש בכל מקום וחברה. יש רק לציין שמשום מה אני האשה היחידה המגיעה לישיבות ואסיפות כלל ציבוריות חשובות, וזה משונה ומדהים. מי שלא מחפש ריב לא מקבל.
 
למעלה