מעט מדי מאוחר מדי

צליליתה

New member
מעט מדי מאוחר מדי

בוטלו או צומצמו מאוד שיעורי הבית בכתות היסוד.

כמה סבלתי מהשיעורי בית האלה, הייתי דוחה ודוחה, בסוף משברטת משהו בין ארוחת הבוקר לצחצוח השיניים, או בחצר בית הספר לפני מסדר הבוקר (ההזוי...). שלא לדבר על חוברות החופש. לדעתי שם נולדה לי הדחיינות, ונתתי לעצמי רעיון, אני אתבע את משרד החינוך על הבלגן בחיים שלי.

כשמצד שני, אין ספק שכדי ללמוד חייבים לתרגל, במיוחד במקצועות כמו חשבון ושפות. מענין אם מישהו נתן את הדעת על דרכי לימוד חדשות (במו עיני ראיתי ילדים יושבים מרצונם החופשי לגמרי ולומדים שפה באפליקציות כמו דולינגו) או שזה יהיה רק עוד צעד בדרדור מערכת החינוך והרמה של התלמידים היום.
 
אני חייב לציין

שההודעה על ביטול/צמצום שעורי הבית הפתיעו אותי.
לא אתפלא אם בעוד מספר שנים יצטערו על כך.
אגב, גם אני סובל עד היום כתוצאה מכך שלא אהבתי לעשות שיעורי בית והעדפתי לא להיות בבית אחר הצהריים. בתיכון נאלצתי לקום מאוד מוקדם כדי להכין את השיעורים ואני מניח שהשינה הבעייתית שלי נובעת גם מכך (במרפאת השינה שבה נבדקתי טענו ש"אינך מכבה מנועים...").
 

צליליתה

New member
בתיכון כבר היינו מקריאים מהמחברת הריקה

מענין שהמורים לא בקשו לראות את המחברות
כנראה שזה התאים ל2 הצדדים
 

יוסי ר1

Active member
אם ידעת 'להקריא' ממחברת ריקה תשובה קולעת, אז זה רווח של כולם

אבל קצת עצוב שלימודים נתפסים כאיזו מטלה שצריך להפטר ממנה.
בסופו של דבר, מי שמרוויח מהלימודים הוא התלמיד, והאינטרס שלו (גם אם כילד הוא מתכחש לו) הוא ללמוד ולהבין ולדעת.
אם שיעורי בית מועילים ללימוד ולזכירה ולהעמקת הידע (וכמה מפתיע, אני סבור שמועילים), כי אז צריך למצא דרך לתת ולקבל שיעורים שלא יהוו מטלה משעממת.
לבטל וזהו, זה לירות כדור ברגל.
 
מעניין אם משרד החינוך מתייעץ עם המקבילות בארצות שידועות

ברמת הלימוד שלהן. נדמה לי שפינלנד, למשל.

מה מונע מהם לבדוק איך יוצרים הצלחה, ומה אפשר ללמוד מארצות אחרות?
 

יוסי ר1

Active member
הופתעתי, אבל לרעה.

אין מה לעשות, תהליך למידה כולל לא רק הבנה חד פעמית של מה שהועבר, אלא חזרה והפנמה.
בוטלו שיעורי הבית בוטלה ההבנה המעמיקה וההפנמה.
במקום לבדוק איך לתת שיעורי בית מעניינים, פשוט ירו בהם וזהו.
&nbsp
אגב, שיעורי בית שהם הכנה לקראת שיעור הבא, גם אותם בטלו? לא יתנו לתלמיד להתנסות ולהתמודד עם חומר שעדיין לא למד?
 

צליליתה

New member
כשגרתי בארהב

לילדים שלי בבית ספר יסודי לא היו שיעורי בית
ואת התרגול, או במילים אחרות, שיעורי בית, הם עשו בכתה יחד עם המורה
מה שנקרא יום לימודים ארוך. זה בעיני פתרון טוב

ולזה כמובן אין תקציב. לפני כמה שנים קראתי שבארץ מקצים הרבה מאוד כסף פר תלמיד, ואנחנו במקום גבוה מאוד יחסית למדינות אחרות, אבל מה, מרגע השמע התקציב עד שזה מגיע לשולחן של התלמיד הכסף הזה מתמוסס במהירות עצומה. על מה בדיוק? מנגנון מנופח, וכו.

ואגב, בפינלנד לא נותנים שיעורי בית. לפחות לא הרבה שיעורי בית, ובכלל, בפינלנד מלמדים מעט והתלמידים לומדים הרבה. (בדיוק ההפך ממה שקורה במדינות רבות אחרות)
 

סופהו1

New member
"לא הוכח במחקרים ששיעורי בית מעלים הישגים לימודיים או תומכים

בדרך כלשהי".
מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, אתי סאסי.
&nbsp
הכל נכון עד המחקר הבא ועד ההחלטה הבאה.
&nbsp
הזוי.
&nbsp
&nbsp
 

יוסי ר1

Active member
את מזכירה לי בדבריה איזה משווק ששמעתי פעם לאיזה תוסף מזון

שניסה לדחוף לנו - "לא הוכח כמסרטן".
אני אפריורית מאמין שלעבור על החומר פעם נוספת מעמיק את ידיעתו והבנתו.
מיותר לי שיוכיחו לי אחרת.
 

סופהו1

New member
יש מחקרים ויש מחקרים

יש מחקרים שמראים שהכנת שיעורי בית אינה תורמת ולכן אינה הכרחית, אין לי מושג עד כמה זה אכן מדוייק. אבל..
אני בטוחה שבמרבית המקרים, שיעורי בית כפי שהם מוטלים היום, אינם תורמים הרבה למעט חיכוכים, בזבוז זמן (וגם משאבים לשיעורי עזר).
למיטב זכרוני, גם מימי כתלמידה וגם כשילדי היו במערכת החינוך, כשהשיעורים לא היו סתם שאלות שניתנו ברגע האחרון (והרגיזו כי זה היה על חשבון ההפסקה)/ העתקת קטעים ושינונם וכיוצ"ב שיעורים משעממים, ההתיחסות אליהם והתועלת מהם היו מועטות עד אפסיות. גם כשידענו מראש שאין סיכוי שמישהו יבדוק ויעריך את מה שהשקענו בו, המוטיבציה והרצון נעלמו.
מאידך, כששיעורי הבית היו מאתגרים, מצריכים חשיבה אחרת, תכנון, מציאת פתרונות (גם לא שיגרתיים) הכל נראה אחרת.גם ההתיחסות אל השיעורים וגם התוצאות.
מניסיון, כל נושא שמשולב בו משהו יצירתי (פיסול/ציור, הכנת דגם, המחזה וכו), יהיה יעיל בהרבה מדרכים אחרות.
בסך הכל, שיעורי בית צריכים להינתן אם אכן יש בהם תועלת והם מעודדים איזו חשיבה ולא כדי לסמן "V"- נתתי שיעורי בית.

 

יוסי ר1

Active member
נצא לרגע מהמעגל המרגיז הזה שנקרא בית ספר.

נעבור לאוניברסיטה.
מישהו היה מעלה על דעתו שאפשר לעבור תואר אוניברסיטאי בציונים סבירים בלי להשקיע גם בבית?
מישהו היה מעלה בדעתו שהגעה לשיעורים הפרונטאליים בלבד מספיקה?!
אז כדאי אולי ללכת על הדגם האוניברסיטאי. לתת לקרא הרחבה, לענות על שאלות מאתגרות שלא נדונו בכיתה, אבל אפשר להגיע לתשובה מעיבוד החומר שנילמד.
אפשר להעמיק ידע בהמון דרכים באמצעות שיעורי בית.
אני מקווה שהוויכוח יעבור מהשאלה בדבר הצורך, לשאלה של איך.
 

צליליתה

New member
רבות דובר בשנים האחרונות על מודל הכתה ההפוכה

כשהילדים צופים בהרצאה בבית, ומגיעים לכתה כדי לתרגל ביחד.

אני מניחה שיש קושי אדיר להטמיע את המודל הזה כי מישהו צריך להכין את הסרטונים. הקלטה חובבנית של מורה מדבר, או עומד מול הלוח ופותר בעיות באלגברה, תגרום לכך שהתלמידים לא יצפו בהרצאה, יגיעו לכתה בלי הרקע, והנה חזרנו למודל הישן: המורה יצטרך לתת את השיעור הפרונטלי בכתה, והתלמידים יתרגלו בבית.

במידה ומשרד החינוך ירצה לקדם את המודל, ישקיע כסף וישכור אנשי מקצוע טובים, לדעתי, זה רעיון טוב, שבהחלט יכול לקדם את הלמידה.

 

יוסי ר1

Active member
נו, אני אולד פשן. לא מתחבר ללימוד (על בסיס קבוע)

באמצעות סרט מוקלט מראש (אם כי מעניין איך זה יהיה אם אכן הסרטון יהיה רק קדימון לשיעור).
ראבאק, הכל צריך להיות מוגש לעוס? למה שתלמיד לא יצטרך לחפש ולמצא בעצמו בסיפריה? מה הספר/מאמר הרלוונטי עבורו? מה לקרא בעיון ועל מה רק לרפרף ואת מה אפשר לוותר ולא לקרא?
 

סופהו1

New member
אין מה להכליל את האוניבסיטאות ושאר מוסדות החינוך הגבוה

לשם בוחרים אנשים להגיע מרצונם.
הם יעשו כמעט כל מה שיידרש מהם כדי להגיע אל התואר.
אני בהחלט בעד שיעורי בית, אך כמו שכתבתי במידה ובהתאם לנושא הנלמד.
לא כדי לצאת ידי חובה וכן כדי לאתגר את התלמיד.
לדעתי, אחרי מספיק שנים במערכת החינוך (קצת בעבודה והרבה כהורה), הלחץ כנראה מגיע מההורים.
הם שלחו את הילדים למערכת החינוך. מערכת החינוך צריכה ללמד, לבדוק, לשנן, לחנך, לתרגל, לבדוק.
כשיש שיעורי בית, גם ההורים מעורבים. זה כבר לא מקובל. מה רוצים מהם בכלל. תנו להגיע הביתה אל השקט. מה פתאום שיעורים וחובות.
(אני יודעת, אני מקצינה, אבל שמעתי גם דעות כאלו).
&nbsp
 

צליליתה

New member
שיעורי בית להורים זה מושג די חדש

ההורים שלי היו מעורבים מעט מאוד בשיעורי הבית
וכך גם אצל החברים לכתה
(הרבה הורים היו עולים חדשים שלא דיברו עברית, או חסרי השכלה מכל מיני סיבות, או שעבדו רוב שעות היום, או שפשוט לא התענינו).

כשבתי הגיעה לכתה א באסיפת ההורים הראשונה המנהלת פנתה להורים בבקשה לא להתערב בשיעורי הבית כי שיעורי הבית נועדו לילדים ולא להורים, והיא בטוחה שרוב ההורים סיימו בהצלחה את כתה א.

אין לי מושג איך נהגו הורים אחרים, אבל אני לא התערבתי, או התערבתי מעט מאוד.

כשהילדים של בתי הגיעו לכתה א שיעורי הבית כבר היו לגמרי האחריות של ההורים, ואכן, להורים עובדים אין זמן להכין את שיעורי בית במקום הילדים וכל רצונם להוריד מעל עצמם את העונש הזה.
 

diday

Member
יתכן שהמנהלת בקשה שההורים לא יתערבו, מתוך הכרת רמת המורים

ראיתי בביקורים בארץ פה ושם עבודות שאחייני קיבלו כשיעורי בית - זוועה.
עברית גרועה, עובדות שיתכן שאפילו יהיר לפיד היה בודק קודם.
&nbsp
&nbsp
 
הורי נראו מרוצים מאוד כשלא נתבקשו לעזור לי (ולאחי) בשיעורי

הבית, כי אז היו נחשפים באי ידיעת החומר. היה מקרה אחד שאבי נידב את עצמו לעזור לי באנגלית, המקצוע החזק ביותר שלי, אבל לא הבנתי את המבטא הכבד שרכש בילדותו ואח''כ בצבא הבריטי, ולשמחתי הוא משך ידיו מהוראה מאותו יום ואילך.

כמובן שכשנעשיתי אב היתה מוטלת עלי חובת העזרה בשיעורי הבית ולמיטב זכרוני בתי ואני נהנינו מזה מאוד.
 

סופהו1

New member
חחח. הבעיה שבשנים האחרונות

יש כבר הגנת- יתר.
כותבים להם, מכינים להם, משקרים בשבילם (בני לא הכין שיעורים כי המחברת נפלה לגיגית מי הכביסה.. בתי לא הגיעה לבית הספר כי )....
באחת השנים אמרה אחת המחנכות-- לא בא? לא. תכתבו- ידוע לי שבני/בתי לא הגיעו לבית הספר.
בשלב מסויים הפסקתי לרשום פתקים... לא קרה דבר.
&nbsp
 
בעולם המושגים שלי, המחנכת הזו נתנה את אחד השיעורים החשובים

ביותר שאפשר, אם לא ה-.

כמו שנאמר:

 
למעלה