יש רק דבר אחד יותר מדאיג מצופרים של ארבע מכוניות כיבוי ברחוב

[אורי גפני]

יש רק דבר אחד יותר מדאיג מצופרים של ארבע מכוניות כיבוי ברחוב

למטה (+עוד כמה רכבי הצלה למיניהם) - שהצפירות פוסקות ממש מתחת לבית שלי...

לא הצלחתי לפענח מהמרפסת מה קרה בבנין ואיפה השריפה, אבל היה ריח חריף כמו של שריפת חשמל.

מה עושים? לרדת 8 קומות ברגל לא נראה רעיון טוב, ובטח שלא לרדת במעלית. לפחות המרפסת שלי פונה לחזית ובטח יש בזה יתרון כלשהו.

בינתים התחילו הכבאיות להתפזר. נשאר רק לפגוש את אחד השכנים ולשאול על מה היתה כל המהומה.

העיקר שנגמר.

 

[קלייטון.ש]

קרה לי פעם בנחיתה בבן גוריון

התקרבנו לנחיתה והכל הרגיש רגיל, אף אחד לא אמר שום דבר, אבל למטה בשדה ראינו כבאיות ענקיות נוסעות על המסלול, כמה אמבולנסים ועוד רכבים. בסוף הסתבר שהם בשבילנו. היתה תקלה בגלגלים שהם לא יצאו או משהו כזה. נגמר טוב כי כנראה בסופו של דבר הם כן יצאו ונחתנו כרגיל.
באותו זמן לא התרגשתי אבל אני חושב שהפחד שלי מנחיתות, שהפך לבלתי נסבל בהמשך ובשלו אני לא יכול למעשה לטוס, התחיל שם.

 

[יוסי יערי]

הזכרת לי...

לפני עשרות שנים. מוצאי שבת בחצות. המראה במטוס אל על חזרה לארץ עם מספר חברים.
דקות ארוכות (כנראה 20) אחרי ההמראה, כשכבר נמצאים בגובה רב, אני רואה לשמאלי אש קצרצרה במנוע ושומע במערכת האוזניות את הטייס מודיע "מכבה מנוע". הייתי היחיד ששמע את הטייס (כנראה שבמקרה הודעתו זלגה למערכת ההשמעה של הנוסעים.
המטוס מתחיל להסתובב והנוסעים מבינים שמשהו ארע. הדיילות אינן יודעות להשיב על שאלותיהם. אני מעדכן את החברים במה ששמעתי.
אחרי שעתיים באוויר (שריפת דלק) חוזרים לנחות כשהמון אמבולנסים וכבאיות משני צידי המסלול.
הסתבר שציפור גדולה פגעה במנוע.
מזל שעד אז לא פחדתי מההמראות, התקלות והנחיתות וגם מאז לא השתנה דבר.
כשיבוא זמני - מקווה שיגיע ללא התראה אבל עד אז אין לי חשק לחיות עם חרדות.

 

[אורי גפני]

ציפור במנוע היא אף פעם לא חדשות טובות, גם אם יש למטוס 2 או 4

מנועים ואפשר לעשות אחורה פנה גם על מנוע אחד (מה שמאריך את הזמן שנדרש לשריפת הדלק...).

 

[יוסי ר1]

בעיקר חדשות רעות לציפור, אם יורשה לי...

 

[אורי גפני]

אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לים

מה אכפת לציפור שהים הוא עמוק.

 

[קלייטון.ש]

להבנתי לא בוחרים לחיות עם חרדה, היא באה לבד

ואין טעם לדון בה באופן רציונלי כי היא לא מתעניינת בטיעונים הגיוניים.
ישנה כידוע "הפרעת דחק פוסט-טראומטית", ובאותו אירוע ממש אפשר שתפגע רק במיעוט הנחשפים לטראומה.

 

[שיח סלימאן]

ואללה הזכרת לי מקרה דומה

במלחמת יום הכיפורים הטיסו אותנו מנתב"ג לרפידים. עלינו על מטוס סטרטוקרוזר ששימש בד"כ לתדלוק (בצד אחד היו מיכלים ארוכים ובצד השני מושבים) ואחרי כמה דקות של טיסה ראינו להבות פורצות מאחד המנועים והמטוס הסתובב ונחת בחזרה.
&nbsp
הועברנו עם כל הציוד למטוס אחר אבל הוא לא המריא כי הסתבר שגם הוא לא היה תקין לגמרי. בשעות הבוקר הוטסנו לרפידים במטוסי דש של ארקיע ונחתנו שם ממש תוך כדי תקיפה מצרית.
&nbsp
הזכרון העיקרי שלי מהטיסה הזו הוא שבעצם זו הייתה הפעם הראשונה בה המראתי במטוס וגם נחתתי (כל הטיסות הצבאיות שלי עד אז כללו המראה בלבד).

 

[יוסי יערי]

שיח סלימאן, המקרה שהזכרת

באיזה יום של המלחמה היתה הטיסה?

 

[שיח סלימאן]

למיטב זיכרוני ב21 או ב22 באוקטובר 1973 בשעות הבוקר

 

[שיח סלימאן]

השאלה שלך עלתה לי בכמה שעות של חוסר שינה (אבל שוות)

כדי להזכר בתאריך עשיתי חיפוש קטן ברשת ובמקרה נתקלתי גם בבלוג הזה .

מאחר והתמונות היו מוכרות לי התחלתי לקרוא בעיון והסתבר שהפוסט נכתב על ידי בחור ששרת יחד איתי בפלוגה וסיפר את סיפור הקרב של הגדוד, בעיקר של הפלוגה שלנו, המסייעת של גדוד 50. בפוסט הוא מזכיר בין היתר את הירידה לרפידים במטוסי התדלוק.

בסוף גם מצאתי את עצמי באחת התמונות שצולמו בסוף המלחמה כשכמעט כולנו חמושים בקלשניקובים, תמונה שלא נמצאת במאגר הפרטי שלי ואני מתכוון ליצור קשר עם הכותב לצורך "החלאפות"

 

[יוסי יערי]

איזה יופי

בהחלט סיפור המסופר כראוי, ומלווה בצילומים מתאימים.
לי יצא לבקר בגושן לקראת סוף המלחמה (נחיתה בפאיד וחזרה מרפידים) ולא זכור לי שבאותה תקופה רפידים הותקפה ע"י המצרים. זו הסיבה ששאלתי.

 

[שיח סלימאן]

התקיפה היתה בשעות הבוקר

מייד כשנחתנו פוזרנו בשטח והתחפרנו בשוחות אישיות, הנ"מ ירה ברקע כל הזמן.
&nbsp
כשהתקרבנו לתעלה היו כבר תקיפות אויריות של המצרים באינטרוולים קצרים כאשר באחת ההפוגות חצינו.

 

[יוסי ר1]

שמע, מרתק ומרגש לקרא זכרונות כאלה

 

[שיח סלימאן]

גם לי

הפוסט הזה החזיר אותי במכה אחת 45 שנים אחורה.

מזה יומיים אני לא מפסיק לקרוא חומר דומה ברשת, בעיקר את מעללי החבר'ה של יערי.

 

[יוסי ר1]

אני כנראה צעיר ממך בכמה שנים.

במלחמת יום הכיפורים, ואני בחור בן 16 בערך.
החברה מהכיתה נסעו לצריפין לעזור באריזת מנות קרב וציוד אפסנאות.
אני לעומת זאת לקחתי אחריות על משק של פרות לחלב, תרנגולות, עצי פרי, במקום אבי שגוייס.

 

[יוסי יערי]

אם כבר אתה מתעניין...

אולי לא יצא לך לראות את הקישורים הבאים (נדמה לי שהעליתי אותם לכאן בעבר).

40 שנים למלחמת יוה"כ - תמונות ועוד מטייסת 107 במלחמה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=580055#post4438309

הפלת הליקופטר מצרי וסיכול כיבוש המקום הכי איכותי בסיני ע"י המצרים במלחמת יום כיפור (ידיעה מס' 23#):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ghlight=%E2%E5%E1%E4+%F0%EE%E5%EA#post2152614

הגיחה האחרונה במלחמת יוה"כ וביקור בגושן (כאן בסוף - הסיפור והתמונות מהביקור שהזכרת לי):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=492592#post3519332

 

[צליליתה]

סוף טוב הכל טוב?

מה בעצם קרה?

שריפות מפחידות. מאוד.

 

[אורי גפני]

עד עכשו אני לא יודע מה קרה. נכנסתי לשכנים לשאול אם הם יודעים

והם לא ידעו יותר ממני, אבל זה היה עוד אתמול. הניחוש שלי הוא שמנוע של מזגן התחמם ועלה באש - מה שכבר קרה פה לפני כמה שנים - אבל צריך לפגוש את אחד השכנים כדי לוודא.

 

[diday]

סיפר לי פעם מישהו על משהו דומה

שבו מכונית למטה עלתה באש.
לא התייחס לדבר עד שהמשטרה התקשרה אליו - הייתה מכוניתו