יום שלישי פעמיים כי טוב. בוקר טוב לכולם.

[נושיתי האחת]

יום שלישי פעמיים כי טוב. בוקר טוב לכולם.

ספרו ושתפו במה עשיתם למען עצמכם ואם יש המלצות, תמליצו.
יש לי המלצה: מי שצריך סידורים בקניונים בשעות הערב, זה הזמן. לפני יומיים הלכתי לקניות בקניון רננים ברעננה והיה מרווח ולא צפוף. הרבה כנראה צופים במונדיאל.

 

[יחפהבפארק11]

בשבוע שעבר בדיוק באותה השעה, הייתי בשדה התעופה בברלין

והתכוננתי נפשית לטיסה הבייתה.
מאז, לא עשיתי שום דבר מיוחד. השארתי את האקווריום והדגים להשגחת הנכדים והם הצליחו להרוג לי את הכריש ואת שני הנקאים. הזמנתי שלשום את האיש מחנות הדגים שעשה לאקווריום טיפול עשרת אלפים. עכשיו הוא נקי, יפה, ופחות 3 דגים.
השכנים מעליי מכרו את הבית,
והקונים החדשים מבצעים שיפוץ.
לא ניתן לתאר את הרעש שיש לי החל מהשעה שמונה בבוקר עד שלוש אחר הצהריים. כמו חופרים לי את תעלת בלאומילך מעל הראש.
בואי נגיד בלשון המעטה שזה לא היה שבוע לפנתיאון

נקווה לשבוע הבא שיהיה טוב יותר ונעים יותר

 

[יחפהבפארק11]

וכך האקווריום נראה היום

 

[צליליתה]

 

[נושיתי האחת]

יפה.

 

[צליליתה]

בוקר אור, יום שלישי פעמים כי טוב

עשיתי בדיקה שאני ממש לא אוהבת לעשות, אבל צריך, ועשיתי.

ראיתי סרט תיעודי נהדר, אקס ליבריס -הספריה הציבורית של ניו יורק, של הבמאי פרד וייזמן. סרט ארוך, כ3.5 שעות. מענין, שסרטים תיעודיים ארוכים אני שורדת בקלות, לעומת אחיהם הפייצרים. בין שאר האורחים פגשנו את אלביס קוסטלו, ולכבודו הקרינו קטע של אבא שלו, מאק מקמאנוס, לא הצלחתי למצוא את הקליפ, אבל יש כאן טעם וניחוח

(אני אוהבת ספריות)

וראיתי גם את הסרט להרוג איל קדוש, של יורגוס ולנטיוס (שעשה את הלובסטר). סרט אימה עם נגיעות של זוועה, סרט מורכב, לא קל לצפיה, אבל מה - קולנוע. כבר כמה ימים לא עוזב אותי.

בוקר טוב, יום מצוין לכולם!

 

[קלייטון.ש]

אני שוב בצורה מסוימת של זוגיות

זוגתי לשעבר-לשעבר באה להיות איתי כל לילה בשבוע וחצי האחרונים. גם את סוף השבוע בילינו ביחד. אנחנו לא מדברים על "לחזור", כפי שכל הסובבים אותנו רוצים ומצפים כבר כמה חודשים, אבל אני לא לבד יותר.
בשבת אשתי לשעבר ובעלה באו עם הבת הקטנה והתאומים שלהם. גם הבן שלי הגיע עם חברתו ועם חמותי. הבת הגדולה צוותה להימנע ממאמץ עד הלידה ולכן לא הצטרפה. הם הביאו כל מיני מאכלים ואנחנו הכנו סלטים (הכנתי את סלט הפסטה בטונה המפורסם שלי וגם סלט פסטה בטחינה) ופסטרמות ולחמים וכל מיני, מה שזוגתי לשעבר-לשעבר קטפה מהמדפים. עשינו פיקניק נחמד ביער (עלינו במכוניות, אבל צלחות וסכום הבאתי רגילים) והיו סיפורים ויכוחים וצחוקים. הכי שמחתי לראות את הבת זורחת בין שתי אימהותיה. היא בבירור אוהבת את שתיהן ושמחה כשכולם ביחד.
הם יצאו חזרה למרכז בצהרים כי עוד היה להם אירוע ל-70 מוזמנים בערב.
כל ההמולה בשבועות האחרונים, תשומת הלב והביקורים והטלפונים וכולי, התחילה קצת להעיק עלי. אמרתי לזוגתי לשעבר-לשעבר והיא ענתה שהיא יודעת אבל שאני צריך לדעת שיש אנשים שאוהבים אותי ודואגים לי, ובכל אופן היא מבטיחה שהשבתות הבאות יהיו יותר שקטות, שנעביר אותן בשקט בבית בקריאה. אז נראה שהיא פה להישאר.

 

[צליליתה]

איזה יופי קלייטון. שיהיה לכם רק טוב

 

[יחפהבפארק11]

כיף לשמוע, שתמיד תהיה שמח ומאושר

וילדים תמיד אוהבים לראות את ההורים שלהם ביחד גם אם הם פרודים או נישואיהם לא מושלמים או שהם גרושים. כל מפגש של "ביחד" גורם להם אושר רב.

 

[יוסי ר1]

נהדר. אם זה עושה לכם טוב, למה לא ליהנות?

 

[צליליתה]

העירייה העמידה מסך ענקי על אחד מקירות האודטוריום

והוציאו גם מלא כסאות פלסטיק
אפשר לשבת בפאב, להזמין, ולצפות, או סתם להתיישב על כסא, בלי קשר לפאב, עם בירה מהבית. זה נורא נחמד בעיני. לא שאני צופה שם,(או במקום אחר) אבל זה מלהיב לראות קבוצות של אנשים נהנים ביחד.

 

[יוסי ר1]

הוזמנו לבקר בטקס פתיחת תערוכת 70 שנים לכנסת ישראל.

אחרי הנאומים והכיבוד, סיירנו בין המוצגים.
נאספו מכל המוזיאונים בארץ, כל מוזיאון בחר מה לשלוח.
לא מיטב היצירות האצורות בכל מוזיאון, בסך הכל במסדרון בו מתקיימת התערוכה אין תנאים מתאימים לשימור עבודות אמנות יקרות, אבל אסופה מרשימה בהחלט של אז והיום.
אותי משכו בעיקר שלוש יצירות - חסידת צמר גפן שהדביק ילד במחנה ריכוז בשואה, מחפר שהרכיב ילד בדואי מחוט ברזל, וציור-קריקטורה של מצעד יום העצמאות, תחת הכותרת אבל'ה - עשרות חיילים צועדים בסך, ורק אחד מסתובב אחורה למשמע בנו הצועק 'אבל'ה!' מהקהל.
&nbsp