אורנגאוטן אחד נלחם נגד ציוד כבד על היער שלו

קלייטון.ש

Well-known member
צריך גם להעיר שצמצום משמעותי בצריכה יוביל למיתון

לאבטלה, לצמצום הרווחה, לפגיעה במערכות סעד ובריאות, לעוני.
צריכה מלווה בפגיעה בטבע אבל היא גם מלווה בעליה ברמת החיים ובשירותים שאנחנו מחשיבים כחיוניים.
 

יוסי ר1

Active member
אני לא משוכנע. ממילא רוב הייצור נעשה בסין,

שאר העולם רק מספסר באותם מוצרים.
&nbsp
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני מדבר על צריכה בכלל ולא רק של מוצרי ייבוא מסין

הכלכלה שלנו מבוססת על צריכה. אנשים קונים בתים, מכוניות, בגדים, ריהוט, מזון וכולי, וקונים שירותים: מסעדות, בידור, טיולים, גנים פרטיים, וכולי. הצריכה הזו מייצרת מקומות עבודה לעובדים. כמה שאנשים מוציאים יותר כסף על כל מיני דברים ככה יש יותר עבודה לאנשים אחרים, ההם יש להם יותר כסף, וכן הלאה. כך נוצרת צמיחה בכלכלה שלנו. אם אנשים יפסיקו לקנות בתים (או יעדיפו בתים יותר קטנים וזולים), יפסיקו לקנות רכבים ובגדים, יגדלו את הילדים בעצמם במקום לשלוח לפעוטון, יבשלו בעצמם במקום לפרנס בעל מסעדה, טבחים ומלצרים, כל אלה לא תהיה להם עבודה, ואז לא יהיה להם כסף, וכך ייווצר תהליך של ירידה בתנועה במשק ולכולם יהיה פחות.
לא שאני דואג שהדבר יקרה. אנשים לא יפסיקו לצרוך. אבל אם כולם יהיו למשל כמוני כולם עד מהרה יהיו עניים. מה שיהיה טוב לטבע כי הטבע סובל מהעושר האנושי.
 

סופהו1

New member
להרגשתי ולצערי, בימים אלו, במקרים רבים, הדברים

אינם קשורים לערכים.
אינם קשורים לשאלה מה קבלתי ומה אעביר הלאה.
בימים אלו, במקרים רבים, הכל קשור בכסף, כסף, כסף.
כי ,,,,Money makes the world go 'round
הכסף מניע את העולם, מגלגל ת'עולם, משנה ת'עולם.

כתבנו מכתבים, השתתפנו בעצרות, חתמנו על עצומות, והיום? האופטימיות שלי בירידה.
כי את בעלי המאה לא מעניין, למשל, שרצועת החוף של מדינת ישראל, (גם לפי חוקי השמירה על הסביבה) היא נכס לאומי שיש לשמור עליו.
את בעלי המאה לא מעניין שחולות מישור החוף, לדוגמא, חשובים לא רק לקבלנים.
את בעלי המאה מעניין, לרוב, מה יהיה מצב הכיס שלהם.

הטבע ישקם את עצמו, כמו במקרה השריפה בכרמל, אבל האם הטבע ישקם עצמו במקרה של בניה מסיבית, סלילת כבישים מסיבית, אי ייצוב מצוק החוף (אולי רק במקרי הריסת הטבע ובניה).
אני, כפי שכבר הזכרתי, כבר לא אופטימית.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
תרשו לי לעצבן קצת חלק מכם

משחר ימי האנושות נהג האדם לברות חלקות יער וצמחיה טבעית ולהרוס בתי גידול של בעלי חיים שונים על מנת לזרוע שדות, לשתול מטעים או סתם להתגורר במקום. גם סלילת כבישים, מחלפים, קוי חשמל ועוד פוגעים בטבע. האדם גם לא מהסס להשמיד בעלי חיים שפוגעים בו או בתוצרת שהוא מגדל.
&nbsp
צריך לזכור שהמין האנושי הוא בסך הכל מין נוסף שחי על כדור הארץ שהחוק העיקרי בו הוא שהחזק אוכל את החלש, האדם כנראה לא שונה מהגדרה זו מחד ומאידך אני לא חושב שמגיע לו פחות זכויות משאר הוילדע חאיעס שמסביבו.
&nbsp
מקובל עלי שבכל תכנית פיתוח צריכה להיות מתוכננת באופן שיגרום לפגיעה מינימלית בטבע בגבולות הסביר אבל לשים את האינטרסים של בעלי החיים מעל אלו של האדם הוא בלתי סביר בעיני.
ההבדל העיקרי לדעתי בין האורנגאוטנים לבין עכברי המדבר או החרדונים הוא יחסי הציבור ההרבה יותר טובים של הראשונים אבל לא במהות.
&nbsp
 

יוסי ר1

Active member
לא משחר האנושות. מכסימום 11,000 שנים אחורה.

לפני כן פשוט לא היו לו המיומנויות להשמיד להרוס ולאבד.
&nbsp
------------------
ויש שיגידו - 70,000 שנים.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
מקבל את התיקון, לא "משחר האנושות".

&nbsp
&nbsp
מעתה אמור: "מלפנות בוקר האנושות".
 
למעלה