אני לא שותף לדאגה לטבע, וגם לא לצאצאים
לא דואג לטבע שאחרי האדם כי הטבע עומד אמנם בפני כוח הרסני בדמות האדם, אבל הוא כבר שרד כוחות והרס גדולים בהרבה. כשיחלוף האדם הטבע יתאושש. אם ייקח עוד מאה אלף שנה או עוד מיליון או שניים, לטבע הם הרף עין. יש המבכים מינים שנכחדים אבל הטבע והחיים אינם מין זה או אחר, אלא הם המינים כולם ביחד. מינים נכחדו כבר בעבר ובזכות ההכחדה התפנה מקום למינים אחרים. אני בטוח שכך יהיה גם בעתיד.
לא דואג לצאצאים ולא חושב שהם יאשימו דורות קודמים, או אפילו יחשבו שדורות קודמים עשו להם איזה עוול. להפך הם יאמינו שכל מה שטוב להם הוא מקור העבודה של אבותיהם. כפי שאנחנו אוהבים את המהפיכה התעשייתית. רוב בני האדם חיי כיום בערים ואת הטבע הם מכירים בעיקר מסרטי תעודה. הם אוהבים את הבטון ואת האספלט שלהם ורוצים מהם כמה שיותר, ולא פחות. כל כך התרגלו לעיר שגם כשהם יוצאים לחופשה הם פשוט נוסעים לבקר עיר אחרת. גם אם הם יוצאים להפלגה בים הם מתעניינים בעיקר במה שקורה בתוך הספינה, באוכל, בקזינו, בבילויים. בעתיד אחוז בני האדם שחיים בערים רק יגדל והריחוק שלהם מהטבע יתבסס עד שלא יתעניינו בו כלל. את המשאבים שהיום הם לוקחים מהטבע, ושייגמרו, הם ייקחו ממקורות אחרים. סומך עליהם לגמרי שיצליחו בכך.
וכאמור הם יחיו את חייהם עד שחיי המין האנושי יבואו אל קיצם, ואז הטבע עד מהרה יתאושש וחיים חדשים ישובו לפרוח.
