בוקר טוב ליום שלישי פעמיים כי טוב.

בוקר טוב ליום שלישי פעמיים כי טוב.

מה עשינו בשביל עצמנו השבוע? האם התחדשתם במשהו? מי ביקר בשבוע הספר? האם יש לכם המלצות לבילויים, פעילויות שונות וכו׳? אשמח אם תשתפו.
לי יש דיסהמלצה: קקאו אספרסו בר במרינה בהרצליה. שרות גרוע ביותר. הלכנו לשם בשבת. היתה רוח נעימה מהים. רצינו לשבת ולהנות קצת מהאוויר. עד שהאוכל הגיע עבר די הרבה זמן ועוד בסוף קיבלנו חשבון לא שלנו.נכון שהיה עמוס, אך בכל זאת: הבלגן מורגש שם.עכשיו אני יודעת לאן לא ללכת.
 

קלייטון.ש

Well-known member
מסקנה להביא אוכל וקפה מהבית

לשבת על ספסלים ציבוריים (מניח שיש שם) ולהנות מהים והרוח בחינם.
 

diday

Member
אתה צודק שזה בדרך כלל יותר שווה

אבל קפה מהבית יהיה פושר, דלוח או שניהם.
אפשר להתעלם מהשורה הקודמת אם אתה שותה נמס של עלית.

אפשר להיכנס ולקחת קפה אפריקאי (TO GO), אבל אז יוגש בכוס פלסטיק חד פעמית שפרט לגועל אינה בדיוק הדבר שמתאים לסביבה.
 

diday

Member
הקשר לא ברור לי. אבל אולי כן למי שלא יכול ללא קפה טוב.

כיוון שאני מכיר מעט את עסקי המסעדות, אני רחוק מלהתלהב מהן.
במסעדות "רגילות" בדרך כלל לא אקבל משהו באיכות שמשתווה למה שאני מכין לבד.
רמת הניקיון בהרבה מהן היא כזו ששומר נפשו ירחק.
כדי לכפר על אי יכולת יש שמשתמשים בכמויות מוגזמות של שמן ומלח.
 
מתי לגיטימי/מקובל/ראוי להחזיר מנה במסעדה?

ראיתי את זה היום וחשבתי לשמור את זה ליום יבש, אבל הנה עלה הנושא, וימים יבשים אין אצלנו לעתים קרובות מדי... אז הנה קצת ציטוטים וקישור, ואני מקווה שצליליתה תמצא דרכה אל הכתבה בשלמותה במקור...

=============================================================


"אם מתייחסים לארוחה במסעדה כאל חוויה מעולמות תרבות הבילוי והפנאי (ואף יוצאים מנקודת הנחה שאינה רק לצרכי שובע בסיסיים), הרי שלא לא ניתן להבטיח מראש את ההנאה. בדיוק כפי שאם השתעממת בהצגה או נרדמת בסרט, שום תיאטרון לא ישיב את כספך או יציע כרטיס להצגה אחרת. אין הבדל של ממש בין תערוכה במוזיאון שלא עוררה יצרים לבין דבר מזון שלא הלהיב את החך. מדוע, אם כן, סוגיה זו בכלל על השולחן? "

"בעלי המסעדות, כך מתברר, מוכנים וערוכים לספוג כמות מסוימת של החזרות, לטובת הבטחת חווית הלקוח וחזרתו העתידית. כי בניגוד לסרט, הצגה או תערוכה, ביקור במסעדה מסוימת עשוי להפוך לחוויה רב פעמית. "

https://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-REVIEW-1.6166996
 

קלייטון.ש

Well-known member
קישור לכתבה במטמון גוגל

כאן
אותי לימדו לגמור הכל מהצלחת ושלא אומרים על אוכל איכסה. מכיר את הטענה ההפוכה שלא אומרים על איכסה אוכל, אבל אותי לימדו אחרת.
ובכל אופן נראה לי מופרך גם להוציא על ארוחה אחת סכום שאני מוציא על מזון לשבועיים, וגם לא להיות מרוצים. משהו בהתנהלות נראה לי יסודית לא תקין.
 

צליליתה

New member
תודה על הלינק

גם אני חושבת ששאלת המנות טעימות לכם אינה במקום, וכבר קרה שקיבלתי מנה סתמית לחלוטין, לא היה לי רצון להחליף למשהו סתמי אחר, ואז נאלצתי לשקר ולומר שהכל בסדר.

(הרבה לפני ימי המנות טעימות לכם דוד שלי פינטז טקס טעימת היין: המלצר מוזג לו יין לטעימה לכוס, הוא לוגם, יורק למלצר בפרצוף ואומר איכססססס)

פעם הזמנתי ביצים עלומות, הגיע לי זוג, קרות לחלוטין, ממש מהמקרר. זה ממש עשה לי צמרמורת. קראתי למלצר, אמרתי לו שאני אשלם עבור המנה אבל אני מבקשת ממנו שיפנה אותה. מה שפתח ויכוח ארוך בו המלצרונצ׳יק הסביר לי שמעולם לא אכלתי ביצים עלומות ולכן אני לא מבינה למה המנה שקבלתי נהדרת.

לא חזרתי לשם

וגם לחדר האוכל, שם אכלתי פעם אחרי המוזיאון, לא ממש בא לי לחזור. אוכל בינוני באווירה פלצנית מאוד.
 
בבית הקפה היו שמשיות שכבר היו נחוצות בזמן

ביקורנו במקום.והקפה מהבית טעים כשהוא טרי וחם בבית. משקאות מתרמוס אני שומרת למקרי קיצון.
 

יוסי ר1

Active member
בוקר פעמיים.

היינו אתמול בבית עגנון בירושלים, הרצאה מחכימה של ד"ר מיכל שיראל על מקורותיו של עגנון.
כבר יצא לי ללמוד עגנון עם ד"ר שיראל - היא נהדרת - אבל לטעמי אמש היא דחסה יותר מדי מקורות להרצאה אחת...
שמחתי לפגוש שם את המחנך שלי מכיתה ט' וזוגתו, מורה נהדר שמאוד חיבבתי, מורה שבזכות שיעוריו והסיורים שערך לנו פעם בחודש, די הרבה תמידים חשבו ללמוד גיאוגרפיה באוניברסיטה.
והוא סיפר לי גם סיפור משעשע ממלחמת יומכיפור - הוא לחם ליד החווה הסינית יחד עם גיסי.
ואחרי שלושה ימי לחימה בלי שנה, הוא הלך לתפוס לו איזו פינה לישון קצת.
תוך שהוא ישן כמו בול עץ, המצרים החלו להפגיז, וכל הכח עלה לכליו לשנות מיקום.
הוא ישן ולא הרגיש בכלום.
גיסי ראה בדרכו כמה שמיכות בפינה, קרא בקול, השמיכות לא זזו. חשב לעצמו חבל על השמיכות, ועקף. אחרת, היה דורס את הישן...
 
בוקר טוב נושיתי יקרה, אנחנו חגגנו בשבת

את סיומו המוצלח של ההדסטארט למשחק החשיבה של דקל,
אז לקחנו את כל המשפחה ל'ג'פניקה' המסעדה המועדפת עלינו
כי גם דקל יכול לאכול שם, יש להם מספיק מנות טבעוניות היכולות לספק גם אותו,
וכך בילינו, אכלנו ושמחנו, 9 נפשות, משהו כמו 700 ש"ח. לא זול אבל לא נורא.
אנחנו אוהבים את המסעדה הזאת. יש לי מועדון חבר ומצטברות לי שם נקודות המזכות אותי מדי פעם בארוחה חינם, וגם השירות מצויין.
שיהיה לכולם כאן יום שלישי מצויין
 
איתך במאבקך הצודק, יחפונת. גם אנחנו, בהרכבים משתנים, אוהבים

ללכת ל'ג'פניקה' וכשההר לא בא אל מוחמד, להזמין מהם משלוח בטלפון.

ומברוק על סיומו המוצלח של ההדסטארט למשחק של הילד. בהצלחה בהמשך.
 
תודה מותק, אהיה איתך בקשר בקשר למשחק


ממליצה על ג'פניקה במיוחד שיש לי מועדון חבר ומצטברים לי שם נקודות
ואם במקרה אני בעיר אחרת ובא לי להיכנס אליהם, אני מנצלת את הנקודות ומקבלת מנה חינם. יש להם מבחר עשיר אבל למען ההגינות אני לא יודעת אם כל הסניפים שלהם באותה הרמה. ברחובות הטבח שלהם ברמה גבוהה, בראשל"צ קצת פחות.
 
גם לי יש דיסהמלצה, אבל אצלי זו דיסה-המלצה...


אוכל של בתי חולים נועד לגרום למאושפזים לרצות להחלים ולברוח משם מהר ככל האפשר, וכך היה גם כששהיתי לא מזמן בבילינסון. יצאה מהכלל רק דייסת הסולת שהוגשה שם כל בוקר, שמשום מה אהבתי מאוד.

כעת מגיע לביתי כמה שעות ביום בחור ישראלי חביב שתפקידו להקל עלי בעבודות בית קלות וגם לארח לי לחברה בטיולים ברחבי השכונה. הוא הצהיר מראש שלבשל הוא לא יודע, אבל מוכן ללמוד לבשל דבר אחד פשוט. כששמע שאני מתגעגע לדיסת הסולת הבילינסונית - טוב, בטח ניחשתם כבר שמקור האהבה הזו הוא אי שם בילדותי - הוא קצת נבהל אבל הודיע מיד שהוא מוכן להתמודד.

עברו מאז כמה ימים קשים עם דיסות קשות עוד יותר, אבל השבוע ניראו ניצני דיסת סולת ראויה לשמה. הבחור השקיע וכעת הוא גאה מאוד במעשה ידיו וכל בוקר הוא שואל אותי דבר ראשון אם אני רוצה דיסה. אתמול הוא אמר אפילו שהוא חושב לטעום מזה בעצמו.

אני מניח שהוא יסיים את שירותו כאן לפני עונת הצ'ולנט, כך שאין לו עוד סיבה לדאגה.

 
וואו גם אני חולה על דייסות סולת


והייתי מכינה לעצמי בערב, טרום הסכרת כשהייתי רזה מאוד וזקוקה להשמנה...
 
למעלה