ספר עברי לכל נפש

[צליליתה]

ספר עברי לכל נפש

רכשתם? השאלתם? קיבלתם מתנה? הצלחתם לנקות מדפים? (בחנות, או בבית...

.) יש רשימת משאלות? מסתובבים בשוק, נכנסים לחנויות ספרים, מזמינים ברשת?

אצלי, אולי חילול הקודש, אבל ברגעים אלה ממש קוראת את הנני של ספרן פויר בשפת המקור. ואני גם די מתאפקת, ולא רוכשת, כי באמת, די, אין מקום, ואם אני חייבת לקנות, בשביל מה התקנתי קינדל?

 

[קלייטון.ש]

אני מתגעגע לריח מעל הכל

אין כמו ריח של שבוע הספר. הייתי מחכה, ממש סופר את הזמן לאחור, שיגיע. עברו הימים וכנראה לא ישובו עוד.

 

[אורי גפני]

שבוע הספר עוד יש כל שנה, כמו שעון, לא כך? אז לאן הגעגועים -

לריח הספרים מהספריה?

יכול להיות שהספרנים היו מתיזים קצת מהאפטר שייב החביב עליהם בספריה?

 

[סופהו1]

הדבר היחיד ש"ניתז" בספריה שאליה הגעתי כילדה/ נערה

היה השששששששששששששששששששששששששששששש המאיים של הספרן, שחוץ מקולות נשימה, לא הרשה להשמיע אף קול בספריה.

&nbsp
היום, הוא כבר לא שם והספריה שהחלה דרכה בשנות החמישים, הפכה לספריית המדיטק .
הספריה פתוחה שבעה !! ימים בשבוע, יש בה ספרים (כמובן), ריח של ספרים ופעילויות סביב הספרים לגילאי שנה עד.... זו ספריה- פשוט חוויה.

 

[אורי גפני]

הששששששששששששששששששששששש הזה מפריע יותר מרעש ודיבורים

שמח לשמוע על תחום שהשנים רק עשו לו טוב.

 

[צליליתה]

שבעה ימים בשבוע?

שאפו גדול לעירייה (הם המבוגר האחראי?)

כאן אפשר רק לחלום

 

[סופהו1]

חח, לדעתי הם המבוגר האחראי הוא העיריה.

באמת שאפו. גם על הקמת מתחם המדיטק וגם על הספריה .(ועל עוד כמה פרוייקטים, ואני לא משוחדת. איני תושבת העיר

).

 

[קלייטון.ש]

אין מצב שאני אגיע לככר רבין, ועוד בערב

כך שמבחינתי שבוע הספר לא קיים.

 

[superman1234]

אם בספרים עסקינן, אז לפני מספר חודשים , עברתי ב"צומת ספרים"

ומצאתי בערמת הספרים שבמבצע את שני הספרים שתמונתם מצורפת.
ספרים מהסוג הזה אני חייב לקנות, מבחינתי הם "נכס צאן ברזל".
אלו ספרים בכריכה קשה של קונן דויל שיצאו לאור ב 1985 . מה שמשך אותי במיוחד בספרים הללו היו התמונות שצוירו במקור וצורפו לסיפורים כפי שהם הופיעו במקור בעיתון "הסטרנד" בלונדון בשלהי המאה ה 19.
סר ארתור קונן-דוין כתב 60 סיפורים שנאספו ב"אוסף הקנוני" שבו 56 סיפורים קצרים וארבעה רומנים שהידועים שבהם הם "החקירה בשני" ו"כלבם של בני בסקרוויל".
בשני הספרים המצורפים , מופיעים הסיפורים הקצרים שמספרם 1 עד 14 [פרשת הבלש הגוסס] בתרגום רותי שמעוני, ו 42 עד 56 [תעלומת הדמויות המרקדות] בתרגום אורי בלסם.

 

[יוסי ר1]

כבר שנים שאני משתדל להמנע מרכישת ספרים נוספים,

אין פשוט מקום על המדפים.
לא שזה עוזר לי. בחודשיים האחרונים, (למרות שכאמור אני נמנע מלרכוש) נוספו עלילות מיקימהו של שלונסקי, שני ספרים על פרמאקאלצ'ר, ו"בין יוספוס לחז"ל", שני כרכים עבי כרס.
ואם אנבור יותר עמוק, מן הסתם אזכר בעוד.
"שבוע הספר" עבורי הוא שיטוט קצר בין המדפים, סתם בשביל ההפנינג.
כשאני קונה, אני מעדיף משומשים, עדיף כאלה עם הקדשות שונות ומשונות.

 

[צליליתה]

כילדה (ולא ממש ילדה קטנה)

כי אני זוכרת את עצמי קוראת בספר, נורא אהבתי את מיקימהו.

אחרכך ניסיתי להקריא לילדים שלי - בלי הצלחה. היה כנראה משהו בשפה שהרחיק אותם. מענין איפה העותק הזה עכשיו, כנראה שלא שרד את כל מעברי הדירה.

(מי יודע...אם קנית משומש....בכל מקרה....מאוד שמרתי על הספר שלי, לא כתבתי, לא קיפלתי פינות, איך אני שונאת שמישהו קורא בספר שלי ומקפל פינה)

 

[יוסי ר1]

על העותק שרכשתי ישנה הקדשה: "לגיורא וירון מאבא ואמא".

רק על ההקדשה הזו אני יכול להעביר שעות של הרהורים.
מי הם גיורא וירון? תאומים?
ומה עשו כשבגרו? איך החליטו מי מהם ייקח את הספר, שקבלו מתנה מאבא ואמא?
ומה הביא את מישהו להחליט שזהו, אין יותר צורך בספר הזה בבית, נמכור לחנות ספרים משומשים?

 

[סופהו1]

את עלילות מיקי מהו שיצא המהדורה חדשה

קנתה אמי, שקראה בו בילדותה/נעוריה, לנכדים.
אני חושבת שהם אהבו את הספר בעיקר כי היא נתנה להם אותו.
בתי קוראת ממנו לילדיה. אולי אם יתרגלו לשפה בגיל צעיר, ימצא חן בעיניהם.

לא מקפלים פינות של ספרים.
בדיוק בשביל זה יש סימניות.
(וז בדיוק תהיה הפעילות במפגש עם ילדי הגן בו לומדת נכדתי. נכין סימניות לספרים, אחרי שקראו/דיברו עליהם בשבוע הספר..כיףףףףףףףףףףף).

 

[יוסי ר1]

בעיקרון אני מעדיף מהדורות ישנות. כמעט אין יוצאים מן הכלל.

שניים שהעיקו עלי בשפה הארכאית הם האיליאדה בתרגום טשרניחובסקי, ו40 הימים של מוסא דאג. לבד מאלה, לא זוכר ספר ששקלתי לזנוח בגלל שפתו הארכאית.