סטיבן הוקינג

[אורי גפני]

סטיבן הוקינג

אני לא מוצא כרגע מילים, אבל מצאתי את זה.

Mitchell Toy, Melbourne, Australia

 

[יוסי יערי]

הזכיר לי כותרת מלפני שנה: "סטיבן הוקינג בדרך לחלל"

https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3709944,00.html

 

[אורי גפני]

בקיץ של 1988, כשעבדתי כדייל אל על, עמדתי לצאת מלונדון לארץ

על מטוס B-747/200 כשנתבשרתי שיש לי היום נוסע מיוחד מאוד – סטיבן הוקינג.

בגלל מחלת ניוון השרירים הקשה שלו נעזר הוקינג בכסא גלגלים גדול במיוחד ובמערכת ציוד מורכב המופעל ע"י צוות סייעים מסור ומיומן. כל הכבודה הזו מצאה דרכה ומוקמה במטוס בצורה האופטימלית ביותר שניתן, כאשר צוות המטוס הנרגש נוהג במדען הדגול בכל הכבוד והיקר.

הוקינג לא חדל לעבוד במשך כל הטיסה. הוא נעזר במחשב האישי הצמוד שלו ובמערכת הגברת הקול הצמודה אליו והכתיב לצוות שלו חומר שרשם את מוצא פיו ביראת כבוד למען המין האנושי.

כאשר קרבנו לחופי ישראל, באה הודעת הקברניט במערכת הכריזה: עקב ערפל באיזור נתב"ג על כולנו להיערך לאפשרות נחיתה בתנאים לא שגרתיים. כמה דקות אח"כ ביצענו מה שנקרא 'נחיתה מופסקת', כלומר ניגשנו לנחיתה וברגע האחרון משכנו חזרה בגלל ראות לא מספקת ושמנו פעמינו דרומה לנחיתה בבסיס עובדה ליד אילת, שהיה אז רק שדה צבאי ושימש שדה אלטרנטיבי לנתב"ג.

לאחר שפתחנו דלתות לאחר הנחיתה נדחף אלינו גרם מדרגות ומיד עלה אלינו בזריזות מפקד הבסיס שנשאר לעמוד על רגליו ליד דלת המטוס כל הלילה, ורק אחרי זמן רב התברר שמדובר באל"מ אברהם עשהאל, מהטייסים המיתולוגיים של חיל האוויר שאחת מרגליו נקטעה בשבי הסורי. עשהאל עשה כל שביכולתו להקל עלינו והורה להעביר למטוס כל מה שנמצא בקנטינות השק"ם אל המטוס, אבל מחוסר ציוד מתאים למטוס גדול כמו שלנו התברר שמילוי מיכלי המים שלו בלתי אפשרי, תידלוק כמעט בלתי אפשרי ופינוי האשפה – ובפרט מממערכת פינוי האסלות – לא ניתן לביצוע. עד מהרה נוצר מצב מצוקה דומה לזה של מטוס חטוף על הקרקע, כשההבדל הוא שחלק קטן הנוסעים התחיל לאבד שליטה ולהציק לצוות ולשאר הנוסעים.

ובתוך כל המהומה הזו ישב הוקינג ועבד בשלווה עם צוותו ללא הפסק.

השהות על הקרקע התארכה וכשנפתח סוף סוף נתב''ג לפנות בוקר עבר כבר כל צוות המטוס, טייסים ודיילים, את כל מגבלות הזמן בתפקיד ובהוראת תעופה אזרחית נשלח לעובדה מטוס יוחד ובו צוות שלד כדי להטיס אותנו חזרה לנתב''ג, 24 שעות אחרי שהמראנו משם לקוויקי שגרתי. זו היתה הטיסה הקשה ביותר שבצעתי בכל שנות עבודתי באל על.

אחרי כמה שנים פגשתי שוב את סטיבן הוקינג בטיסה. בירכתי אותו בשמחה - כעת הייתי כבר מנהל השירות בטיסה – והזכרתי לו שטסנו כבר יחד. "אתה לא זוכר אותי?", שאלתי אותו בצחוק, "הרי בילינו לילה במדבר ביחד!"

לקח לו שניה או שתיים להבין, ולרגע אחד נחמד צחקנו ביחד.

נעים לי לזכור אותו בחיבה רבה כל כך.

 

[צליליתה]

איזה סיפור מדהים

התמונה שלך צודקת, לפגוש את הוקינג זה ממש לגעת בכוכבים

 

[יוסי ר1]

סיפור נהדר. איזה כיף לך שזכית.

 

[נושיתי האחת]

סיפור מיוחד ומעניין.

 

[יוסי יערי]

אכן זכית.

והנה יצירה של פינק פלויד עם הקול של הוקינג:
https://www.youtube.com/watch?v=HJ7zbzJZsjs&feature=youtu.be

 

[שילה1]

סיפור מעלף.

 

[אורי גפני]

הוקינג אהב מאוד גם את חבורת מונטי פייתון...

והם אהבו אותו:

 

[קלייטון.ש]

סטיבן הוקינג נפטר ביום הפאי

14 במרץ מצויין בעולם כיום הקבוע פאי (3.14), ויש סמליות בעובדה שפיזיקאי שמתמטיקה היא כלי העבודה העיקרי שלו נפטר ביום המוקדש לקבוע מתמטי ופיזיקלי חשוב.

הוא שרד 50 שנה מחלה קטלנית ביותר שבאופן רגיל לא שורדים בה יותר משנים ספורות.

הוא ערך ניסוי להוכחת אפשרות המסע בזמן, כאשר ב-2009 ערך מסיבה לנוסעים בזמן, שאת ההזמנה אליה פרסם רק אחרי המועד בו התקיימה. כך שרק מי שיכול לנוע לעבר יכול להופיע. הוא טען שאיש לא הופיע אבל ברור שאם מישהו כן הופיע הדבר יישמר כסוד מדינה חמור. אז אנחנו לא יודעים.

ופעם הוא הופיע בתפקיד עצמו בפרק במסע בין כוכבים