'סאלח פה זה ארץ ישראל': מדוע הפרוטוקולים חסויים אחרי 70 שנה?

[אורי גפני]

'סאלח פה זה ארץ ישראל': מדוע הפרוטוקולים חסויים אחרי 70 שנה?

"שני הפרקים הראשונים של סדרת התעודה "סאלח, פה זה ארץ ישראל" חושפים את מנגנון האפליה המכוונת נגד עולי צפון אפריקה ואת הגזענות הבוטה, לא פחות, של ההנהגה בשנות ה-50. את פצעי התקופה מלקקים הדורות הבאים גם עשרות שנים אחרי, ושאלה אחת גדולה ממשיכה להדהד: למה לעזאזל הפרוטוקולים עדיין חסויים?"

הרי בסך הכל מדובר בפרוטוקולים של הסוכנות ולא בדו''חות צבא מודיעיניים:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5133689,00.html#autoplay

"סאלח, פה זה ארץ ישראל" היא לא פחות מחומר נפץ חברתי ופוליטי. דרעי, שההורים שלו הגיעו – או יותר נכון הוצנחו – לירוחם כשעלו לארץ ממרוקו ב-1954, מתחקה אחר הפרוטוקולים של הסוכנות ומרכז מקבץ מזעזע של מניפולציות שהפעיל היישוב על עליית צפון אפריקה, כשביקש לפזר אותם בפריפריה ולמנוע מהם להתיישב בערים הגדולות. הם נותבו לשם (הוסללו, אם תרצו) בניגוד לרצונם, וכשניסו להימלט משם הפעילו נגדם כוח: עצרו אותם במחסומים, איימו עליהם בלקיחת הילדים שלהם והכניסו אותם לרשימות שחורות שהפקיעו מהם זכויות כמו שיכון ועבודה – בעוד שהעולים מפולין שהגיעו שנתיים מאוחר יותר שוכנו, בלי להניד עפעף, בשכונות תל אביביות."

הצפיה אתמול בתכנית היתה רחוקה מלהיות חוויה נעימה, אבל הכרח אמיתי. היא משנה הרבה ממה שלימדו אותנו בבית הספר.

אני מניח שהסערה שמתחילה כעת לא תרגע עוד הרבה זמן.

 

[צליליתה]

לא ראיתי את הסדרה

אבל לפני כמה שנים ראיתי סרט את הסרט התיעודי:דימונה טוויסט, שמספר על נשים ממשפחות שנזרקו לדימונה בשנות החמישים. למרות שבסרט נאמרו דברים קשים, לא היתה שם מרירות, להפך, סרט מלא אהבה ושווה צפיה.

 

[אורי גפני]

את דימונה טוויסט אני זוכר היטב. גם אני ראיתי ואהבתי

 

[שילה1]

כותם רק שכחו ש

היתה זו תקופה אחרת. ניצולי השואה שבנו תשתית למדינה,ללא ידע והכנה מוקדמת-ברובם הגדול, אולצו לקבל אוכלוסיה רבה מאו ושונה מהמוכר להם. הם עשו ככל יכולתם וידיעתם לעשות זאת. קל מאוד לשפוט לאחר 70 שנה. את מאורעות ואדי סליב-זוכרת היטב כילדה.אבי עבד ליד,במשרד מסוים.זוהרת שעמדתי במקום גבוהעם משקפת(בהדר עליון)וראיתי את הונדליזם בהדר.על כך-לא מדברים. ובקיצור:יש להודות למי שבנו וקבלו עולים חדשים.עשו את המיטב,אז. אז אני לא מזועזעת.ולא חושבת שהדורות הבאים סובלמם. פעם-שכשתנוח עליי המוזה,אספר על שכונת ילדותי ונעוריי.ולא היתה זו היחידה והמיוחדת.

 

[ruven7]

לא מדברים על הרבה

זו היתה תקופה אחרת לגמרי.באמת קל להגיד 70 שנה אחרי "היה נורא".
אפשר לחשוב שאשכנזים שעלו ארצה ממניעים אידיאולוגיים קיבלו הכל על מגש כסף.
כילד בן 7 שעלה עם משפחתו מארה"ב נכנסנו לדירונת בת כ-40-50 מ"ר (לזכרון הורי) לארבע נפשות שם חיינו כשנה (ואח"כ בית גדול יותר שלולא עזרת הסבים לא היינו יכולים להשיג).מקרר לא היה וכל בוקר הייתי יורד 4 קומות לקנות בלוק קרח לארגז הקרח מעגלון שמכר וישנו במיטות סוכנות.
הורי עבדו, היה בערך מספיק כדי לחיות וזה היה בסדר

 

[שילה1]

והיו כאלו שמהכלום שהיה להם,גם עזרו לסבים....

לעולם לא התלוננו ותמיד ידעו לחסוך ולחיות בצניעות.אבל חינוך ותרבות-את אלו
"הורישו" וטוב שכך.

 

[יוסי ר1]

עדיין לא ראיתי. אבל אתמול שמעתי ברדיו ראיון

עם אחת, חברה באחת מתנועות הזעם המזרחיות (לצערי לא יודע את שמה ומאיזו תנועה היא).
היא הייתה מאוד משכנעת.
והפתיעה בדרישתה לבטל שמות רחובות על שם גדולי הציונות ועסקניה - רופין, שיבא, ועוד.
&nbsp
הטענות המפתיעות שלה, וכנראה הנכונות - היא טרחה לצטט באריכות מדבריהם של אותם אישים ועוד - הם ראו בעולי עדות המזרח בני אדם נחותים, נטל חסר תועלת, שיש להפיץ ולדלל בפריפריות, חומר אנושי לניסויים חדשניים, למשל הקרנות חולי גזזת, ועוד.
האמת, די נעתקו המילים מפי.

 

[אורי גפני]

צד אחד של המוח מיד לוחש ברור, היתה אפליה והיה זלזול, אבל

תנועות הזעם המזרחיות מוטות ולא יכולות להוות מקור מידע יחיד. אני זוכר בכמה חוסר אמון נתקלו בזמנו הטענות של עוזי משולםבנושא ילדי תימן.

ברגע שרק מתחילים להיחשף מסמכים מהתקופה - והצנזורה על מסמכים מישיבות סוכנות(!) מלפני 70 שנה(!!) היא רק חטא על פשע - מתגלה שהדברים קרובים מאוד לייצג את האמת, בודאי יותר מהנרטיב השקרי שגדלנו עליו.

 

[יוסי ר1]

אתה צודק לעניין הצורך להצליב מידע.

אבל במקרה הזה, אני מתייחס בעיקר לציטוטים שהגברת הביאה מכמה אישים., לא מהפרשנות של הציטוטים.
בהנחה שאכן מדובר בציטוט ולא בפיברוק, היא הוכיחה כל מה שהיה לה להוכיח.
הדברים שהם אמרו ועשו, גזענות תיאורטית ומעשית, מעמידות אותם במקום רע מאוד .