אז מה עשיתם אתמול בלילה? נהניתם?*
(*בהנחה שמה שעשיתם אתמול בלילה היה לצפות כמוני, בטלויזיה.)
============================================
איכשהו מצאתי את עצמי מעביר ערב מרתק ואף מגוון מול המכשיר, בלי לזפזפ אפילו פעם אחת.
הערב התחיל במשחק הגמר בגראן פרי בסנוקר, ורוני אוסליבן, מלך כל הזמנים, היה אדיב מספיק להשלים את נצחונו על דינג, האלוף הסיני, בלי להזדקק לסשן שנקבע לאחרי ההפסקה, עוד לפני השעה 10. טוב, את ההישג הזה יידע בטח רק גילגם להעריך.
ב-10 היה הפרק החדש ב'פאודה'.הסידרה הזו מצליחה לשמור על רמה גבוהה של מתח ועל רמה סבירה של אמינות ואין מצב שאחמיץ שידור של פרק בסידרה, מה עוד שבשני הפרקים האחרונים התחוללה שם מהפכה של ממש.
מיד אחרי פאודה באו 'האמריקנים', סידרת ריגול מצויינת שכבר הכרזתי על אהבתי אליה. היו רגעים שנדמה היה לי שכבר ראיתי את הפרק הזה, אבל זה ממש לא חשוב.
ואז הגיע פרק ב'להרוג את המלך', מיני סידרה על הקשר הקתולי לרצוח את המלך ג'יימס הראשון ולפוצץ את בנין הפרלמנט על כל יושביו בשנת 1605. אני לא חסיד גדול של סדרות היסטוריות, אבל זו תפסה אותי תוך דקה או שתיים ומאז אני לא עוזב אותה.
ואז הגיעה... עוד סידרה היסטורית, הפעם בדויה אבל מבוססת על מציאות - 'טאבו', הפקה של רידלי סקוט עם טום הארדי בתפקיד איש מפחיד וחסר רחמים שיוצא להילחם בחברת הודו המזרחית, שהיתה אז כמעט שוות כוח למלך עצמו. בתוך גלריית שחקנים מעולים מתבלטת שם אונה צ'פלין המצויינת, וגם לסטיבן גראהם יש שם סוף סוף תפקיד העונה על מידותיו ויכולתו. סידרה קשה, אפלה ולפעמים אכזרית, אבל עשויה לעילא ולעילא.
כעת נשאר לי רק עוד לצפות ב'סמויה', סידרה שאני עוקב אחריה באדיקות זה כבר סבב שלישי או אולי אפילו רביעי, אבל פשוט... נרדמתי על הספה. יש גבול לכמה מתח והתרגשויות אני יכול להכיל בלילה אחד.
(*בהנחה שמה שעשיתם אתמול בלילה היה לצפות כמוני, בטלויזיה.)
============================================
איכשהו מצאתי את עצמי מעביר ערב מרתק ואף מגוון מול המכשיר, בלי לזפזפ אפילו פעם אחת.
הערב התחיל במשחק הגמר בגראן פרי בסנוקר, ורוני אוסליבן, מלך כל הזמנים, היה אדיב מספיק להשלים את נצחונו על דינג, האלוף הסיני, בלי להזדקק לסשן שנקבע לאחרי ההפסקה, עוד לפני השעה 10. טוב, את ההישג הזה יידע בטח רק גילגם להעריך.
ב-10 היה הפרק החדש ב'פאודה'.הסידרה הזו מצליחה לשמור על רמה גבוהה של מתח ועל רמה סבירה של אמינות ואין מצב שאחמיץ שידור של פרק בסידרה, מה עוד שבשני הפרקים האחרונים התחוללה שם מהפכה של ממש.
מיד אחרי פאודה באו 'האמריקנים', סידרת ריגול מצויינת שכבר הכרזתי על אהבתי אליה. היו רגעים שנדמה היה לי שכבר ראיתי את הפרק הזה, אבל זה ממש לא חשוב.
ואז הגיע פרק ב'להרוג את המלך', מיני סידרה על הקשר הקתולי לרצוח את המלך ג'יימס הראשון ולפוצץ את בנין הפרלמנט על כל יושביו בשנת 1605. אני לא חסיד גדול של סדרות היסטוריות, אבל זו תפסה אותי תוך דקה או שתיים ומאז אני לא עוזב אותה.
ואז הגיעה... עוד סידרה היסטורית, הפעם בדויה אבל מבוססת על מציאות - 'טאבו', הפקה של רידלי סקוט עם טום הארדי בתפקיד איש מפחיד וחסר רחמים שיוצא להילחם בחברת הודו המזרחית, שהיתה אז כמעט שוות כוח למלך עצמו. בתוך גלריית שחקנים מעולים מתבלטת שם אונה צ'פלין המצויינת, וגם לסטיבן גראהם יש שם סוף סוף תפקיד העונה על מידותיו ויכולתו. סידרה קשה, אפלה ולפעמים אכזרית, אבל עשויה לעילא ולעילא.
כעת נשאר לי רק עוד לצפות ב'סמויה', סידרה שאני עוקב אחריה באדיקות זה כבר סבב שלישי או אולי אפילו רביעי, אבל פשוט... נרדמתי על הספה. יש גבול לכמה מתח והתרגשויות אני יכול להכיל בלילה אחד.