בוקר טוב. יום שלישי פעמיים כי טוב.

[נושיתי האחת]

בוקר טוב. יום שלישי פעמיים כי טוב.

מה עשינו השבוע בשביל עצמנו? ביום שישי יצאתי לצעידת בוקר.בדרך, התחשק לי כוס קפה של בית קפה. איתגרתי את עצמי ונכנסתי לסניף ארומה המקומי שלנו. ולמה האיתגור? פעם ראשונה לדעתי שאני יושבת בבית קפה לבד במקום מגורי. תמיד נרתעתי מישיבה לבד בבית קפה כשאני לא בנסיעות.האמת, היה חביב ביותר. וההפתעה (או שלא) היו די הרבה אנשים שישבו בבודדת כך שלא הייתי חריגה בנוף. אז עמדתי באתגר שלי ובשמחה אאתגר את עצמי שוב בכך.

 

[שילה1]

האמת-גאה בעצמי.טיפול שיניים שדחיתי-בוצע.לא כאב ועבר נהדר.

(את ההמשך-דחיתי,היום...)
עשיתי המון סידורים שנדחו כול כמה תיקונים בבית והעיקר-הייתי לא מעט זמן עם "האוצרות"
שלי.כן.זה לעשות לעצמי ,כי זו הנאה צרופה.("שפתוש,זה מתנה בשילי?תודה"ומחבק מנשק את הרגל.לא שווה?

 

[שילה1]

וגם-חזרתי לקרוא,אחרי שבועות מספר

של "אי קריאה".

 

[אורי גפני]

שאלתי את השכנה הפיזיותרפסטית שלי אם היא תוכל לקבל אותי

למרות שהיא בחופשת לידה. היא ענתה שכעת מטפלת אמא שלה בפציינטים שלה ורשמה לי תור ברביעי שעבר.

היתה לי חוויה מצויינת, גם אם מתישה לגמרי. יש לי יותר שרירים תפוסים מכדי להתיר אותם בסשן אחד וקבענו גם למחר ולימי רביעי הבאים.

האמא מגיעה לכאן פעם בשבוע ועוד פעמיים לבני ברק, שם ודאי היא מטפלת רק בנשים - היא דתיה בעצמה - ואני ממש מצפה לסשן של מחר. אבדוק מולה הפעם אם ניתן לוותר על הדיקור בגב - יש לי חרדה בלתי מובנת לי מדקירות בגב - ואני מרגיש שהתחלתי משהו ממש טוב בשביל עצמי.

 

[יחפהבפארק11]

למען האמת אני לא עושה שום דבר מיוחד למען עצמי

לא ביום שלישי ולא בשום יום אחר.
והמצחיק הוא שאני אפילו לא מתלוננת. פעם הייתי מקטרת שזה לא בסדר. עכשיו זה ממש לא איכפת לי. אני קמה כל בוקר ומברכת שאני עדיין כאן בריאה ושלימה ויכולה לשמח את הסובבים אותי בעצם קיומי, בעיקר את אישי, ילדיי ונכדיי. מן הסתם גם האחים שלי שמחים שאני עדיין כאן. אז לפעמים כשאני חושבת על זה, אני יודעת שזה המון. וגם כשאני קונה לעצמי איזה בגד או זוג נעליים, אני עדיין לא חשה שזה משהו חשוב בשבילי, אלא סתם עניין שבשגרה. הדבר היחיד שאני עושה למען עצמי כל שבוע הוא העובדה שאני הולכת ללימודים בבית הספר ושם באמת אני מרגישה נטו בשבילי. המורים בשבילי, הכיסא והשולחן בשבילי, המחברת והעט. הכל שלי.

 

[צליליתה]

צהריים טובים, יום שליש פעמיים כי טוב

יש לי הרגשה שאולי הצלחתי לחזור לשגרת אמונים נורמאלית, כמעט יום יומית. זה חשוב לי. זה עושה לי להרגיש טוב. אני לא מבינה איך אני נותנת לעצמי להזניח ולהחליף שעת התעמלות בשעתיים בהייה בטלוויזיה.

ראיתי את הסרט העדות
אני משתדלת לראות סרטים ישראלים, גם זה חשוב לי.
לגבי הסרט הזה אני נורא אמביולנטית.
מצד אחד, סרט שעוסק בזכרון שואה, הכחשת שואה, זהות יהודית וישראלית, בצורה מכובדת ומכבדת. מצד שני, התסריט לא משובח, ותסריט לא משובח מתקשה להבטיח סרט מעולה.
הסרט עוסק בחוקר שואה, (אורי פפר ) ובנסיון שלו למצוא קבר אחים באוסטריה. הקטע הזה עובד מצוין, הסרט עוקב אחרי המחקר, אחרי הפרטי פרטים, וזה מרתק. אלא שהדמויות שטוחות מאוד. השאלות הקיומיות תלויות, אך בגלל הדמויות הכל כך אנמיות (בגלל התסריט הכל כך לא פתור) הן נשארות תלויות.

ומצד שלישי - כל סרט שעוסק בשואה הוא חשוב ומשמעותי.

כשהסרט יצא קראתי ראיון עם הבמאי, עמיחי גרניברג, שסיפר שהוא חשב שהסרט ידבר אל קהל מבוגר, אך הוא הופתע ושמח שהרבה בני נוער נכחו בהקרנות שונות, וגם ניגשו לדבר ולשאול.

בשורה התחתונה - למרות כל ההשמצות שלי - שווה צפיה.

 

[צליליתה]

מאז כאן, בכל פעם שאני פותחת את כאן88

אני שומעת שיר שאני מכירה
אתמול, cecillia your breaking my heart
שיר שתמיד עושה לי מצב רוח טוב
הבעיה, שזה נתקע לי, חזק, ומאז אני מזמזמת, ולא מסוגלת להפסיק
חשבתי שבטח יש איזה סיפור מאחורי השיר, בטח היתה איזו ססיליה, אז לא, נראה שזה ככה, כמו שכתוב בשיר ולא מעבר.
אלא אם לוקחים בחשבון שסינט ססיליה היא הפטרון של המוסיקאים.
מי אמר שלא שמעתי משהו חדש?
לקראת סוף התוכנית ניגנו את an acre of land, pj harvey
עוד משהו חדש, ויפה
ולא נותר לי אלא לחפש את הסרט

 

[אורי גפני]

האלבום 'גשר על מים סוערים' של סיימון וגרפונקל היה ונשאר

מאסטרפיס. אני אוהב ממנו מאוד גם את 'המתאגרף'.

אבל פי ג'יי... נפלאה. אני אוהב במיוחד את הדואטים שלה עם ניק קייב.

 

[צליליתה]

תראו מה מצאתי

https://neilyoungarchives.com

למרות שהעיצוב המפונפן של האתר די מעצבן, זה שם, וזה בחינם.

 

[אורי גפני]

וואו, ממש אוצר. ניל יאנג תמיד הרגיש לי כמו אח גדול

ראיתי אתו פעם באולם המייפל ליף בטורונטו uלב כולנו יצא אליו כששר את "Needle and the Damage Done" ואני חשבתי על אליעזר, שכבר היה אז עמוק בתוך החרא ועוד לא נגמל, ושוטר אחד הסתכל עלי בתמהון מה אני בוכה.

 

[צליליתה]

תהני מהקפה והבתי קפה נושתי

 

[נושיתי האחת]

בכיף. תודה.

 

[יוסי ר1]

חזרנו עכשיו מיום טיול נהדר.

עם זוג חברים, הוא אחד ממורי הדרך הטובים בארץ, היא הייתה פקידה פלוגתית אצלינו בסדיר.
התחלנו במרבדי פריחה ליד בריכות הדגים של מעגן מיכאל.
המשכנו לאמת המים בדרך לקיסריה, משם לג'אסר א' זארקה - פעם ראשונה שאני במקום המופלא ובחוף הנפלא - וסיימנו במעגן הסירות של מכמורת.
היה נהדר.
&nbsp

 

[נושיתי האחת]

נשמע מאוד יפה.

 

[יוסי ר1]

גם יפה גם מהנה.

הייתי ממליץ על כל אחד מהקטעים בפני עצמו.
אבל מרבדי הפריחה (כלניות רקפות צבעונים ועוד) או טו טו יגמרו.

 

[אורי גפני]

ג'אסר א' זארקה, כל כך קרוב וכל כך רחוק

בזמנו לא התלהבו שם יותר מדי מביקורים של יהודים, בפרט בחוף - איך היתה האווירה שם?

 

[צליליתה]

מעולם לא בקרתי שם

גם אנחנו תמיד הוזהרנו שעדיף לשמור מרחק

 

[יוסי ר1]

על פני העיירה די חלפנו באיטיות, לא עצרנו להליכה.

חוץ מאשר על פני האכסניה של ג'וחה. הצחיק אותי השם, אז נעצרתי לצלם.
חוף הים היה חף מאנשים, למעט זוג תיירים שצילם, ודייגים מ'כפר הדייגים' , שטיפלו בסירות, וברכו אותנו לשלום.
&nbsp
אנקדוטה משעשעת שלמדתי אתמול שם, שצפונית לשפך נחל תנינים שם, יש שרידי יישוב מהתקופה הרומית "קרוקודופוליס" היה שמו - יעני עיר התנינים!

 

[אורי גפני]

נשמע רגוע למשעי. תגיד, ראית שם מסעדת דגים? משום מה מנקר לי

במוח שקראתי משהו על זה, אבל אולי אני עושה בויאבז עם גבעת אולגה.

 

[יוסי ר1]

אינלי מושג...