אתרי הכרויות: נשים נעשות שיכורות כוח וגברים - מרירים ופגועים

[אורי גפני]

אתרי הכרויות: נשים נעשות שיכורות כוח וגברים - מרירים ופגועים

"נשים יודעות שכמה תמונות פוטוגניות, לצד כיתוב מינימלי, יספיקו כדי למשוך עניין. גברים, לעומת זאת, ייאלצו להזיע בתיאור עצמי. מלבד הגברים החתיכים ביותר, הגבר הטיפוסי יודע שהוא יכול להיפסל על כל מלה שאינה במקומה, תחביב שנראה חריג או תמונה שאינה מחמיאה."

הכתבה הזו בהארץ הפתיעה אותי, עד כמה השתנה התחום מאז שחיפשתי בת זוג. הרבה זמן עבר, והרבה השתנה מאז.

גבריאל בוקובזה/באתרי ההיכרויות הנשים מנצלות את כוחן


https://www.haaretz.co.il/gallery/.premium-1.5820333


"היחס לפניות הגברים הוא עוד דוגמה מעניינת לפערי הכוח. גברים מואשמים בכך שהם בוטים, מגושמים, מתייחסים למראה חיצוני ולהוטים למין. יש קבוצות פייסבוק שבהן פניות של גברים מוצגות ומושמות ללעג ולקלס משל היו דמויות בקרקס. זהו שיח מתחסד. בתוך זירה שבה אתה משולל כוח, אין זה בלתי סביר שתכתוב בצורה מוזרה, בוטה או פתטית. יתרה מכך, המראה החיצוני הוא אלמנט שמודגש ומושקע מאוד בהצגה נשית באתרים. איך אפשר להתפלא, אם כן, אם הוא מקבל תשומת לב גברית יתרה."

עד עכשיו הייתי תחת הרושם שדווקא לגברים פנויים יש ביקוש גבוה ועיקר המאמץ שנדרש מהם הוא סינון – האם אני פשוט לא מעודכן, או שתחום ההיכרויות היה תמיד הרבה יותר קשה מכפי שחשבתי?

 

[קלייטון.ש]

אני מעולם לא חיפשתי זוגיות ולא מכיר מישהו שממש עסק בחיפושים

את אשתי פגשתי בצבא, זוגתי השניה עבדה ועובדת באותה חברה כמוני (וגם אותה אני למעשה מכיר מהצבא). בעלה השני של גרושתי התאמן במכון כושר שלה וכך הכירו. בתי הכירה את בעלה בחוג חברים. אנשים אחרים שאני מכיר הכירו בני זוג בלימודים, בצבא, ודרך הצעות של חברים. אני לא מכיר אישית אף אחד שהשתמש באתרי הכרויות או באפליקציות שיש היום.
בעיני כל השיטה של אתר הכרויות היא לא טבעית ולא נכונה. הבעיה לדעתי שהדגש בהכרות מושם על הזוגיות המתוכננת עצמה, ועל איזו התאמה שמחפשים מראש, ומנסים לברר אותה על סמך רשימת מאפיינים ולפי תמונות וסיפורים. אלה כאלה הם ברובם שקרים. אי אפשר להעריך אדם על סמך אלה, אי אפשר לדעת מראש מי ימצא חן בעיניך, וברור שליבם של ההולכים בדרך זו נעשה גס עם הזמן.

 

[יוסי ר1]

"חיפוש זוגיות" בסך הכל אמור לתת לך יותר הזדמנויות

להכיר את בן/בת הזןג.
מכאן והלאה, עניין של כימיה והתאמה.
גם אני לא הכרתי באמצעות אתרים או שידוכים יזומים.
צחוק הגורל, שאת זוגתי באמת 'שידכה' לי מכרה משותפת.
ויצאתי לפני כן עם מאות (כן, מאות) בחורות, חלקן הכרתי במסיבות, בלימודים, ברחוב, באוטובוס.
מעולם לא פסלתי דרך נוספת להכיר.

 

[קלייטון.ש]

כן, אבל ב"חיפוש" אני מתכוון לאותה פעולה שמכוונת למצוא זוגיות

בניגוד לאנשים שפשוט חיים, פוגשים אנשים כי הם לא חיים במערה על הר בטיבט (אף שגם שם, למעשה, אפשר לפגוש אנשים), ואחד או יותר מאנשים אלה שהם פוגשים פשוט כי הם חיים הופך לבן זוג.
כל חיי יצאתי עם שתי נשים ושתיהן נעשו בנות זוג, ואת שתיהן הכרתי קודם כל כבנות חווה ולא כבנות זוג פוטנציאליות.

 

[יוסי ר1]

נניח שאתה חי במקום מסויים, עובד במקום מסויים, ומבלה במקומות

מסויימים.
מטבע הדברים, מספר הנשים שתיחשף אליהן יהיה יחסית מוגבל.
מוגבל לעשרים או לאלף, תלוי אם אתה חי/עובד/מבלה במקום קטן או עיר גדולה.
&nbsp
כדי שתווצר זוגיות, אתה צריך את הקליק/כימיה או כל מה שגורם לאנשים להיקשר זה לזו.
ומה קורה אם באותו מאגר פוטנציאלי לא קורה לך הקליק משביע הרצון?
אתה יכול להתפשר, או פשוט להרחיב את מעגל ההזדמנויות.
היכירויות יזומות הן הגדלת מעגל ההזדמנויות.
&nbsp
נתמזל מזלך ומצאת את בנות זוגך במעגל הקרוב.
יש כאלה שכדי למצא את הזוגיות הטובה, נאלצים לחפש.
&nbsp

 

[קלייטון.ש]

שמעתי על הקליק המפורסם

מעצמי לא מכיר. לא היו לי שום קליקים. גם המזל לא במיוחד היה מעורב ביצירת הקשרים הזוגיים שלי. גם לי אבל במיוחד להן היו הרבה אפשרויות בו זמניות, ואם לא היו בוחרות בי (כי הן בחרו בי ולא אני בהן) היו בוחרות גבר אחר מאותה סביבה, או מסביבה אחרת ששהו בה באותם זמנים. אני בטוח שאשתי לשעבר היתה מתחתנת בכל מקרה בגיל 20-21, אם לא איתי אז עם גבר אחר. אני מתרשם, מכל הטענות נגד אתרי הכרויות, שהחיפוש אחר קליקים וכימיות לא ממש עובד ומוביל בעיקר לאכזבה.

 

[קלייטון.ש]

אגב ענין הקליק אני מכיר בחור אחד

שהיה נשוי לאשה שחלתה במחלה ניוונית והפכה סיעודית. הוא שכר מטפלת פיליפינית, אותה תיאר בהתחלה במילים "אפילו בתור פיליפינית היא ממש מכוערת".
הפיליפינית - שמה מרים - גרה איתם וטיפלה גם באשה וגם בבית. עם השנים הדיבור שלו עליה השתנה. לא אמר שהיא יפה אבל סיפר שהיא טובת לב, שהיא נאמנה, שהיא חרוצה. אחר כך שהיא אינטליגנטית, אפילו חכמה, מצחיקה, שנעים לשוחח איתה.
אחרי כמה שנים האשה נפטרה וחודשים ספורים אחרי כן האיש נשא את הפיליפינית המכוערת שלו לאשה.

 

[שילה1]

שןב-ההתרשמות שלך לא נכונה ,בעליל.

גם מנסיון שלי וגם של אחרים בסביבתי הקרובה.עובד.
לא ניסית,אל תניח הנחות.

 

[diday]

האישה תמיד בוחרת את הגבר, גם אם הוא לעתים

מאמין שהוא זה שבחר

 

[אספרסו2]

 

[אורי גפני]

בעיני, גישה כזו מדגימה את ההבדל בין דיעה לידיעה. כל אדם זכאי

לדיעה משלו, אבל היא נשארת לא יותר מדיעה כשהיא לא מגובה בנסיון אישי.

והאמת?... כניסה לתחום ההיכרויות יכולה להיות התנסות מעניינת מאוד, ואפילו מעשירה, אם לוקחים אותה בפרופורציות הנכונות. ואני מדבר מנסיון אישי.

 

[שילה1]

מסכימה איתך ומוסיפה.גם אם "לא יוצאת זוגיות"-

לעיתים נולדת ידידות אמת,שערכה רב.ושוב-מנסיון.

 

[שילה1]

צר לי כלל לא להסכים איתך.כי בניגוד אליך-ניסיתי

ומנסה,עדיין,בקטנה.
"ליבם של ההולכים בדרך זו נעשה גס עם הזמן"-קביעה מכלילה שאינה במקומה.שקרים-נו באמת.כמו בכל מקום ושוב-לא ניסית.
לא ניסית-אינך יודע ,אלא רק משער.
אכן-חיפוש לא קל ,אבל אפשרי.
לצערך ולשמחתי-בגילים מבוגרים,אין הרבה דרכים וזו דרך מעולה,אם משתמשים בה בתבונה רבה.נסיון בנושא מגיע.עם הזמן.
אני בהחלט בעד.