ומה אתמול? איזה סרט ישן וטוב, סידרה חדשה, דוקו מעניין?

[אורי גפני]

ומה אתמול? איזה סרט ישן וטוב, סידרה חדשה, דוקו מעניין?

הזיפזופ הראשון של הערב הביא אותי לסרט דוקו מעניין בערוץ 8, על הבלוז והקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים - מעניין ומהנה. נשאר לי רק לגלות מי הזמרת המדהימה שרק שמה לא הוזכר, אבל אני מת להשמיע אותה בתכנית שלי.

ואח''כ מאוחר מאוחר בלילה, קמתי לרגע וראיתי בטלויזיה הפתוחה שמריצים כמה פרקים מהעונה השניה, נדמה לי, של הסופרנוס. לא יכולתי לחזור לישון בלי לראות שוב... וגיליתי שני שחקנים שבעונות מאוחרות יותר היו להם תפקידים משמעותיים והופיעו כאן כדמויות אחרות בתפקידים זעירים. לחם בשביל אספן טריוויה כפייתי כמוני...

ואתם? מה ראיתם?

 

[סופהו]

בוקר אור.. אפרופו דוקו

לא צפיתי בסרט, לא ישבתי מול הטלויזיה.
היה דוקו פנים אל פנים.
חברים שארחו, ביקשו מהסבתא (שהתארחה אצלם בסופ"ש) להצטרף ולספר חוויות ילדות.
הסבתא, בת ה- 88 (ונראית צעירה בהרבה) המדברת בח' וע' כמו ערביה (כי גדלתי איתם), סיפרה על ילדותה ביפו-תל-אביב, בשנות השלושים.
על היחסים עם השכנים הערבים, על הילד הערבי שגדל בביתה ( כי אימו אושפזה בבית החולים).
על משחקי הילדות (כבר אז שיחקו סטנגה, לא כלום, גוגואים ..) על ה"כלניות" שהסתובבו בשכונה, על אירוע הכרזת המדינה ועוד..
אני מכירה סיפורי ילדות במושבים. היה מעניין לשמוע על העיר הגדולה.
יותר דוקו מזה, לא יכול להיות.

שבת מנוחה

 

[צליליתה]

מקסים, ובעיקר שאפו גדול לחברים

שנתנו לסבתא להרגיש רצויה ורלוונטית

 

[אורי גפני]

יותר דוקו מזה, לא יכול להיות. כמה אני אוהב לשמוע סיפורים

ועדויות וחוויות אישיות מעולם הולך ונעלם שכזה.

אני בטוח שגם הסבתא שמחה לעניין.

 

[סופהו]

בהחלט, ובסופו של דבר היה לעניין גם ערך נוסף

הצעתי לחברה שתצלם את המפגש.
הרעיון התקבל בשמחה והסיפורים תועדו.

לפני שנים, כשהבת הבכורה היתה בחטיבת הביניים, הוטל עליהם להכין עבודת שורשים.
בדרך כלל, הרצון והעניין של בני 13-15 לאסוף מידע, להקשיב ולתעד, לא היה בעננים.
החלטתי להיכנס לעניין.
הצלחנו לרתום למשימה את מרבית בני המשפחה.
סבי מצד אמי, שהיה כבר בשנות ה-90 שלו, שמח שהנכדה באה עם הנינה לשאול שאלות. הוא מאלו שהיה להם הרבה מה לספר.
למרות שזכרונו כבר בגד בו, הצלחנו לדלות די הרבה מידע.

למזלם של ילדי, הם היו בקשר נפלא עם הסבתא הצברית, טיילו איתה באתרי מורשת "פרטיים" שהיו קשורים לחוויות שלה,של אבי ומשפחותיהם ובשלב מסויים נכנסו לזה ועם השנים שאלו עוד ועוד.

הקושי היה מצד הסבתא השניה שחוותה את מאורעות השואה וטענה שאפחד אינו מעוניין להקשיב .. (ע"ע קשר השתיקה) אבל גם ממנה הצלחנו להוציא מידע.

זה היה משהו שהוא מעבר ללהקשיב לחוויות של מבוגרים. יש ספר שורשים.
ותודה למשרד החינוך.

 

[אורי גפני]

לעבודות שורשים יש ערך ששום תלמיד תיכון לא יכול להבין מראש

בהרבה מקרים, זו התרומה הראשונה שלו חזרה למשפחה המורחבת שלו.

בתו של בן דודי גילתה בזמן המחקר במסגרת העבודה שאמא של סבתי הגיעה לארץ מקזבלנקה. זו היתה הפתעה מדהימה לכולנו. כעת אנחנו יודעים שמוצא המשפחה שלנו משלוש יבשות.

 

[צליליתה]

אתמול לא

היה יותר מדי אוכל טוב
אבל כמה ימים קודם ראיתי את אגון שילה- מוות והעלמה. אז כסרט, זה סרט תקופתי על אמן. ובערך זהו. מה שמטריד (אותי) זה העיסוק בחיבתו של שילה לקטינות, מה שרק אומר שהסלבס בימינו לא המציאו את התועבה. אין בסרט אמירה חד משמעית, האם הוא @#$% את אחותו כשהיתה קטינה, או את אחת הקטינות האחרות שהיו סביבו. בשלב מסוים הוא מובל לכלא ולמשפט אחרי שבת השכנים , ילדה בת 13, סיפרה שהיא שוכבת איתו. אחרכך היא הודתה ששקרה, מה שהופך את כל הדיון לעוד יותר מורכב ואפור.

שילה טוען שמה שהוא עושה הוא עושה בשביל האמנות, אני אהיה כנה, ושמרנית, ונוקשה, וכל מה שתגידו, ואומר שלטעמי שילה אמן מענין וחשוב, ולא היה נגרע דבר מכבודו אם לא היינו זוכים לתיעוד של ערוות קטינות.

אם הגשם יפסק אולי אחהצ אלך לצפות בסרט של סקוט ריילי, כל הכסף שבעולם, שאין שם שום סקס עם קטינות אבל ריילי העיף את ספייסי מהצוות בדקה ה90ֿ , בגלל ההאשמות נגדו

 

[אורי גפני]

רידלי סקוט מסקרן תמיד, ותני לי את מארק וולברג ומישל וויליאמס

בכל עת. אבל כריסטופר פלאמר, עם כל הכבוד... טוב, נשאר רק לפנטז איך קווין ספייסי היה עושה את זה. חבל שהוא יצא כזה מניאק.

ספרי איך היה.

 

[צליליתה]

צריך להוריד את הכובע בפני סקוט ריידלי

כי החלפת שחקן עוברת מאוד חלק, לולא הייתי יודעת לא הייתי מנחשת.

הסרט עשוי היטב אם כי, לטעמי, חסר לחלוטין את אפקט הwow שיקפיץ אותו מטוב למצוין+.

אשר לשחקנים - אני נהניתי מאוד מצארלי פלאמר, (גגלתי. אין לו קשר לקריסטופר), ששיחק את הנער ומרומן דוריס, אחד החוטפים.

 

[אורי גפני]

"הסרט שראינו נקרא 'הנמר חי', פרק שני בסדרת סרטים מצליחה.

הפרק הראשון הציג שני סוכנים, הוא הודי והיא פקיסטנית, המתאהבים ובסופו של דבר יוצאים יחד לבנות חיים חדשים. נזכיר: הודו ופקיסטן אויבות. עדיין יש מדי פעם חילופי אש בגבולות, והמחבלים שביצעו את הפיגועים הקשים במומביי באו מפקיסטן ופעלו בהשראתה. כמו כן, כמה מארגוני הטרור הגרועים בעולם, כולל הטליבן, פועלים בחסות המודיעין הפקיסטני. כל זה לא מנע מן ההפי אנד לתאר כיצד סוכן הביון ההודי מתאהב בסוכנת הפקיסטנית ומקים עמה משפחה. מישהו יכול לתאר לעצמו סרט ריגול ישראלי, מופרך ככל שיהיה, שבסופו יימלט סוכן המוסד עם סוכנת ערבייה ויקים איתה בית, והקהל ימחא כפיים באולם לזיווג?''

לא, זה לא אני, זה אורן נהרי שראה סרט בהודו והכי התרשם מהקהל:

https://e.walla.co.il/item/3134440

 

[יחפהבפארק11]

אמש עליתי על מיטתי אחרי חצות והחלטתי לראות

עוד פרק מסדרה 'השורד המיועד' עם קיפר סטרלנד על נשיא ארצות הברית שנבחר במהירות בעל כורחו עקב פיצוץ נוסח ה-11 בספטמבר שאירע בקפיטול וכתוצאה מכך ניספו הנשיא המכהן, כל שריו, הסנט, הקונגרס ועוד...
הנשיא החדש היה בסך הכל שר זוטר במימשל ובמקרה לא היה בקפיטול בזמן האירוע. כמובן שבהתחלה מאשימים איזה אירגון טרור נוסח אל קעידה, אבל לאט לאט עולות שאלות רבות וכך העלילה מסתעפת ולמען האמת, די מרתקת. אין משחק גדול, הטובים הם טובים והרעים הם רעים, אין עומק בדמויות, הכל אמריקאי מדי אבל נהדר בשבילי במיוחד כשאני צופה כל לילה בפרק אחד לפני השינה (נטפליקס) אלא שאמש דווקא לא בא לי להירדם ואיכשהו נשארתי לעוד פרק ועוד פרק כשמופע אור קולי של רעמים וברקים מרעיד את הבית. וכך ראיתי כמה פרקים עד השעה 03.00.
בדרך כלל אני לא צופה בסדרות, אבל מאחר והיא לא כבדה מדי העדפתי אותה על פני סדרות אחרות ומשובחות הרבה יותר שדורשות ממני הקשבת יתר, משהו שחסר לי לאחרונה.

 

[אורי גפני]

הרעיון המרכזי של העלילה דווקא נשמע מעניין, וכנראה שאתמול היה

לילה מתאים לסדרות, כנ''ל כאן...

 

[קלייטון.ש]

את הוידאו הכי מעניין אני מוצא דווקא ביוטיוב

יוטיוב הרי מציע סרטונים לפי איך שגוגל מבינים את תחומי הענין של הגולש, ובזמן האחרון גוגל חושבים שאני מתעניין בשעוני יד. בשישי בערב יוטיוב הציע לי סרטון שמסביר את ההבדל בין שעון יד זול שעולה רק 1000 פאונד, שעון במחיר בינוני שעולה 8000 פאונד, ושעון מהיותר יקרים (בסדרי הגודל בו דנים בסרטון, יש סדרי גודל אחרים לגמרי) שעולה 80000 פאונד.
מסתבר שכדי להעריך את ההבדל בין השעונים צריך עדשה מגדילה פי 5, וצריך לבחון היטב את הגימור - זויות, שיפועים, איכות השטחים - לא רק של החלקים הגלויים אלא בעיקר של חלקי המנגנון.
יובהר ש"שעון" בסרטונים האלה אינו שעון אלא כאשר הוא מכני.
השעון היותר יקר מתאפיין בגימור יותר איכותי, והסיבה לכך - שגם תורמת למחיר - היא שגימור איכותי מבוצע בעבודת יד ע"י שענים מומחים ומנוסים ביותר. לעומת זאת גימור רגיל (כאשר כאמור לא ניתן להבחין בהבדל בעין בלתי מזויינת) מבוצע במכונה, ולכן הוא דורש הרבה פחות עבודה.
גוגל צודקים שאני מתעניין בשעוני יד, אבל למעשה אני מתעניין בסרטונים ולא בשעונים עצמם, ומעניינת אותי כמות תשומת הלב, ההשקעה וההתלהבות, בחפץ שאין לו שום ערך מעשי. הרי את השעה יכול להציג שעון שעולה 100 ש"ח באותה מידה של דיוק ואף יותר מדוייק. מדובר במוצר שמשלב בצורה מעניינת מטרה מעשית לכאורה, עם אמנות, עם סמליות להשקעה וחריצות לשמן, עם הפגנת עושר לשמה.

 

[יוסי ר1]

מזכיר לי ידיד שביקר בבנגקוק, וחלף על פני אחד מאלפי הדוכנים

בהם מוכרים גם שעונים.
המוכר הביט בו, ופער זוג עיניים.
זה ברייטלינג! אמר, והצביע על היד של התייר.
לא תודה, אני לא קונה, השיב זה.
לא, זה ברייטלינג! חזר המוכר. אמיתי!
כן, התפלא ההוא. אז מה?
בא, בא, משך אותו המוכר.
הוציא מגירות מגירות. ברטלינג בעשר דולר, בריטלינג בעשרים.
שלך אמיתי!
ההוא הסתכל בפקפוק. הכל היה נראה לו אותו דבר בדיוק. לך תבחין בין זיוף לאמיתי.
שלך אמיתי! התעקש המוכר.
איך אתה יודע? הסתקרן ההוא.
אני יודע. סתם המוכר, ומבט של כבוד בעינייו.

 

[אורי גפני]

נכון, יש להם ברייטלינגים באיכויות שונות... על באמת! :-

 

[יוסי ר1]

לא יודע איכויות - מה שאני חשבתי זה על

מקורי מול מזוייף.
והמוכר, השד יודע איך, מהצצה חטופה ידע לזהות את המקורי.

 

[אורי גפני]

מסכים בהחלט שעינו החדה של מוכר השעונים ראויה לציון

פשוט נזכרתי שאחרי גירושי רציתי לקנות מתנה לעורך הדין של אקסתי, שיצא לבסוף גיבור גירושינו, ממש בנאדם. הוא ביקש ממני ברייטלינג מזוייף אחד כזה מבנגקוק. בטיסה הבאה נסעתי לפטפונג וקניתי שם את השעון היקר ביותר בדוכן. אחרי שנה-שנתיים התברר לי שהעו''ד עוד מתהדר בשעון ההוא ולא מוכן להסיר אותו מידו.

באותה הזדמנות קניתי שעון אחר וזול יותר גם למישהי בארץ, אבל בבית גיליתי שבינתיים נפל לו מחוג אחד.

 

[יוסי ר1]

עובר אצלינו בתורשה משפחתית איזה פטיש לשעונים:

החוזה מלובלין שאני מצאצאיו, ובנו הרעבע מחנטשין, היו מטפלים בשעונים הרבים שבבית, כחלק מעבודת הבורא שלהם.
אבי זל גם הוא אהב שעונים, היה לו מבחר גדול בהחלט.
&nbsp
אורלוגין עתיק שהובא בשנות ה20 במאה הקודמת נמסר לאיזה אספן שפיתה את סבתי לתת לו (זה מקולקל, תראי...). הוא שיפץ אותו לאורך תקופה ארוכה.
תמכור לי חזרה? שאלתי אותו פעם כשנפגשנו. "אין לך מספיק כסף בשבילו", הוא צחק.
לא ראיתי אורלוגין כזה יפה גם בחו"ל במוזיאונים לשעונים.

 

[שילה1]

גם לי יש פטיש לשעונים

אורלוגין מדהים מ 1882 או קודם,לא בא לי לבדוק בדיוק,שהובא בחלקים אחרי ששופץ,מדרום אמריקה.
במקור-תוצרת גרמניה.מדהים ביופיו.עובד בהחלט אבל לא אצלי.
ויש עוד כמה דוקסה(שעוני יד) ישנים.מלבד אלו שמכרתי.

 

[אורי גפני]

לא אוהבים אצלכם השכמות, הה?