נתקלתי בכתבה המשעשעת הזו
https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3731507,00.html
כשרואים בוגרי אוניברסיטה, ילידי הארץ, שמתקשים (עד מאד) בהבנת המקרא, משתמשים בי' בגוף ראשון עתיד, לא שמעו על "כש.." ומסתפקים לכן ב"ש..", אפשר לתהות עד כמה שווה הסטטיסטיקה הזו.
ישראל צריכה להכיר בעוד כמה אוניברסיטאות קיקיוניות, לקבוע עוד מקצועות שמקנים תואר אקדמי ואולי תגיע למקום הראשון.
על פי הכתבה, ישראל שנייה רק ליפן. ביפן מי שרוצה להתקבל לעבודה משרדית, חייב תואר אקדמאי, למרות שאין קשר בין העבודה שיעשה שאותה ילמד במקום לתואר.
אז מה עושה מי שחלש? אם ההורים אמידים הוא יכול ללמוד, לפחות חלק מלימודי התואר באוניברסיטה בחו"ל שהרמה בה מקבילה ל"אוניברסיטה עממית" או ללמוד חקלאות למשל.
אני מכיר יפנית בעלת תואר בספרות אנגלית, שאותו סיימה מחוץ ליפן מסיבות מובנות, שמתקשה מאד להתנסח בשפה זו.
לצערי גרמניה מנסה גם לעלות על גל כזה. אמנם תואר מאוניברסיטה שאינה אוניברסיטה עדיין לא מוכר ודר' בהתכתבות לא יעז להשתמש - בניגוד לישראל - בתואר. אבל גם כאן יש מקצועות שהפכו להיות אקדמאים כמו אחות ובמספר מדינות פדרליות גם שוטר.
https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3731507,00.html
כשרואים בוגרי אוניברסיטה, ילידי הארץ, שמתקשים (עד מאד) בהבנת המקרא, משתמשים בי' בגוף ראשון עתיד, לא שמעו על "כש.." ומסתפקים לכן ב"ש..", אפשר לתהות עד כמה שווה הסטטיסטיקה הזו.
ישראל צריכה להכיר בעוד כמה אוניברסיטאות קיקיוניות, לקבוע עוד מקצועות שמקנים תואר אקדמי ואולי תגיע למקום הראשון.
על פי הכתבה, ישראל שנייה רק ליפן. ביפן מי שרוצה להתקבל לעבודה משרדית, חייב תואר אקדמאי, למרות שאין קשר בין העבודה שיעשה שאותה ילמד במקום לתואר.
אז מה עושה מי שחלש? אם ההורים אמידים הוא יכול ללמוד, לפחות חלק מלימודי התואר באוניברסיטה בחו"ל שהרמה בה מקבילה ל"אוניברסיטה עממית" או ללמוד חקלאות למשל.
אני מכיר יפנית בעלת תואר בספרות אנגלית, שאותו סיימה מחוץ ליפן מסיבות מובנות, שמתקשה מאד להתנסח בשפה זו.
לצערי גרמניה מנסה גם לעלות על גל כזה. אמנם תואר מאוניברסיטה שאינה אוניברסיטה עדיין לא מוכר ודר' בהתכתבות לא יעז להשתמש - בניגוד לישראל - בתואר. אבל גם כאן יש מקצועות שהפכו להיות אקדמאים כמו אחות ובמספר מדינות פדרליות גם שוטר.
