חיפשתי?

[אורי גפני]

חיפשתי?

 

[קלייטון.ש]

מזכיר לי שפעם התכתבתי עם מישהו בעבודה

מישהו די טיפש, והשיחה לצערי התחילה להתדרדר (אני מצטער שלא חתכתי כבר בהתחלה). בשלב כלשהו הוא כתב לי בנימה מתנשאת "אתה צריך ללמוד להפריד בין המוץ והתבן". עניתי לו רק "אכן אתה מפריד מוץ מתבן". לא זוכר מה הוא כתב הלאה, לא תפס את הנקודה אלא המשיך בניתוחים המטופשים שלו, אבל כבר לא עניתי להם.

 

[סופהו]

 

[נושיתי האחת]

 

[יוסי ר1]

גדול - תרתי משמע!

כשהלכתי בזמנו לקחת את הבן שלי מהגן, מצאתי חבר שלו, זאטוט בן ארבע או חמש, מחפש דבר מה, לא זוכר מה.
חיפשתי איתו יחד כמה רגעים, והתייאשתי.
זה כנראה באמת הלך לאיבוד, אמרתי.
בא נחפש שוב, אמר לי ברצינות תהומית.
כי כפי שאתה יודע, כשמחפשים טוב, מוצאים.
הייתי המום מה"כפי שאתה יודע", אצל ילד בן ארבע.
חיפשתי איתו שוב. מה יכולתי לעשות?

 

[אורי גפני]

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹונְקִים...

 

[יחפהבפארק11]

זה מזכיר לי שהנכד הקטן שלי בן ה-8 שיהיה בריא, אוכל אצלי

צהריים ובאחת הפעמים כשאכל את האיטריות האהובות עליו,
אמר לי "'לפידייקוס (איטריות מטוגנות) האלו יש מרקם שונה..."
אז הסברתי לו שאלה איטריות שונות ורחבות יותר. אבל די הפתיע אותי
השימוש במילה 'מרקם' בקשר לאוכל. מי אמר שהם לא יודעים עברית הזאטוטים הללו?

 

[נושיתי האחת]

כשאני שומעת טענות על רמת העברית של הדור הצעיר,

אני לפעמים תוהה על מה המבוגרים מתלוננים. אני נתקלת בלא מעט ילדים ונערים שמדברים עברית ממש טובה.

 

[יוסי ר1]

יש כאלה. אבל הרוב? הרוב מסתפקים בשפה של כאילו כזה,

עם עושר לשוני מצומצם. פחות קוראים, פחות נחשפים לעושר השפה.

 

[אורי גפני]

תמיד חשבתי שעושר לשוני מעניק לילדים תחושת בטחון עצמי

היכולת לביטוי אישי מדויק היא מתנה לכל החיים לכל אדם.

 

[סופהו]

איני יודעת מה מקור המידע של נכדך, אבל

אם איני טועה, בכתה ג ? (גיל שמונה) הילדים נתקלים במונח מירקם במסגרת שיעורי יצירה/אמנות/מלאכה.
(מעניין אם הוא השתמש במילה אחרי שטעם את האטריות, או אחרי שמישש אותן).
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[יחפהבפארק11]

הוא בכיתה ב'

הוא אמר מירקם אחרי שאכל מהן, אבל בלי קשר למילה הזאת, יש לו שפה מאוד עשירה והוא משתמש בה מאז שהחל לקרוא ספרים באופן שוטף. בכל אופן, אני מקווה שהוא לא יתקלקל כמו האחים שלו שעברו לדבר ערסוואטית וזאת לאחר שדיברו עברית כל כך יפה כשהיו קטנים, כנראה שהלחץ החברתי עושה את שלו ואם אתה לא מדבר בשפה של הערסים אתה לא יכול להיות שייך למקובלים של הכיתה.
הקטנצ'יק בכיתה ב' והוא עדיין בסדר עם החברים בכיתה, אבל תוך שנה שנתיים הם יאלצו אותו לעבור לשפה "אחרת" יותר מקובלת.

 

[אורי גפני]

לדלעתי חשוב שיידעו לדבר גם ערסוואטית, זה לא חייב לבוא

על חשבון שפה יפה אלא במקביל לה, לא?

יפה שהוא חיפש הזדמנות להשתמש במילה לא שגרתית כמו 'מרקם' (וזיהה גם את הסביבה המתאימה).

 

[יחפהבפארק11]

מסכימה כל זמן שזה נעשה במקביל

אבל אתה יודע, כאשר משתמשים רוב הזמן בשפה מסויימת, בסופו של דבר השפה האחרת שידעת בילדותך, הולכת ונשכחת. כמו ילדות נשכחת גם שפה נשכחת.
אצל הילדים שלי אין דבר כזה. שלושתם מדברים עברית תקינה ומשובחה. מעולם לא דיברו ערסוואטית. וגם אם השתמשו פה ושם באיזה ביטוי זה היה כדי להבהיר פואנטה אבל לא כשפה בפני עצמה.
היום יש אשכרה שפה רשמית לא תקנית.
הבן הצעיר שלי שהוא מומחה לעברית, טוען שכל שפה שעוזרת לילדים לתקשר, זה בסדר. אני יותר קשה ממנו בקטע הזה ואותי זה מעצבן כשאני שומעת שיבושי לשון מחרידים. שני ההורים של הנכדים שלי מדברים עברית משובחת ולכן הם מדברים עברית טובה. מקווה שההשפעה הסביבתית לא תהיה חזקה מדי.