בוקר טוב, יום שלישי פעמיים כי טוב

צליליתה

New member
בוקר טוב, יום שלישי פעמיים כי טוב

מה עשינו למען עצמנו השבוע?

היום היתה לי אופציה ליקיציה טבעית...והלכתי על זה...

הייתי בחדר בריחה. אז יכולתי לדעת מראש שכל הענין הזה של חידות לא בדיוק כוס התה שלי, אבל הייתי סקרנית. דמיינתי את זה לגמרי אחרת: הבנתי שמי שלא פותר נשאר שם עד שהוא פותר (וכשנכנסתי חששתי שלעולם לא אראה שוב אור יום), אבל זה ממש לא ככה, זה עסק, יש זמן קצוב, יש מי שנותן רמזים (וטוב שכך, אני מאבדת סבלנות מהר), ומשום מה חשבתי שהחלל, גם אם החידה אעלק היסטורית, יהיה גדול מאוד, ומעוצב עתידני, ובפועל, היינו בחדר קטן (ומחניק)

אבל זו היתה חוויה, ולו היה רשום על רשימת הדלי שלי חדר בריחה, הייתי יכולה לעשות V.

בוקר טוב, יום טוב לכולם
 
מיזם: למכור בחוץ טי שירט "נכנסתי לחדר בריחה - ויצאתי בחיים"

כל הכבוד שעשית את זה ונפטרת מהסקרנות.




לפני כמה ימים התחשק לנו לחגוג במסעדה תימנית בשם המעורר השראה 'התימניה' באזה''ת רעננה. בזמנו, כשגרתי בהרצליה הסמוכה, זו היתה מסעדת הבית שלנו ובתי הפעוטה ואני היינו מגיעים לשם לעתים קרובות, אני למרק רגל האהוב שלי והיא לשניצלים החביבים עליה.

אני מוכרח לספר שפעם נטפל אליה שם איזה יהודי עם זקן וכיפה ענקית של חוזרים בתשובה והתחיל להציק לה שתברך על האוכל. לא התערבתי כי ידעתי שהיא יודעת להסתדר במצבים כאלה, ואמנם היא אמרה לו שהיא רעבה מדי בשביל זה. ''אז מי יביא לך אוכל אם לא תברכי עליו?" היקשה האיש. "המלצר", היא הסבירה לו בקצרה ולקחה ביס מהשניצל.

אבל הפעם הגעתי עם בתזוגי, שחושדת שאני אחד מילדי תימן החטופים שנישבו אל בין הגויים, כנראה בגלל תשוקתי הידועה גם לרגל קרושה ולקניידלאך, אבל לא כמו למרק רגל כהילכתו.

צלחת מרק הרגל הקמצנית שלהם התרוקנה אצלי במהירות בלויית כמות מוגברת של חילבה וסחוג ולחוח אחד לייבוש הצלחת, ובינתים ארזו לי עוד שתי מנות לקחת הביתה.

השמחה נמשכה למשך עוד יומיים, בוקר, צהרים וערב. עכשיו בטח תגידו שלא רק בשבילי עשיתי את זה כי לונה קיבלה את העצמות בהתרגשות גלויה, אבל מה איכפת לי, לעצמי עשיתי תענוג גדול ורק החלפתי בגדים – לא חשוב איזה - ללא הרף מחמת הריח, אבל זה מחיר קטן לתענוג כזה.

 

קלייטון.ש

Well-known member
אני גאה לספר שהשבוע עשיתי קניות בעיר

לא מזון ושוטף אלא נסעתי לעיר במטרה לקנות נעליים. ממש ככה לא פחות. הנעליים שהיו לי כבר התפרקו סופית אחרי שלוש שנים (שהם בערך 6000 ק"מ בשטח מסולע ביער) וכבר לא היה טעם להדבקות בדבק מגע וכל החתיכות ספוג וגרביים ישנות שניסיתי להדביק בפנים לסתום את החורים.
נכנסתי למשביר וקניתי שני זוגות, אחד גבוהות ליער ואחד ללא-יער, וגם זו מהפכה אצלי, שלי יהיה יותר מזוג נעליים אחד.
קניתי שם גם כרית עם זיכרון ג'ל, ויסקו או ויסקי משהו, ואת הישנה שבאמת עבר זמנה זרקתי אחר כבוד לפח. בהחלט אין מה להשוות בין מה שהיה לי לויסקי הזו.
ולבסוף גם הורדתי ממתלה וקניתי "סכין שף" כזו גדולה, לא כי אני ממש צריך (אף שלא מזיק) אלא כבר מכוח האינרציה.
יש לי קצת רגשי אשם בגלל הסכין אבל בסה"כ חייב להודות שהחוויה היתה נחמדה. יכול להבין מה אנשים מוצאים במסע קניות.
 
גם אימלדה מרקוס התחילה ככה, זוג אחד ואחר כך עוד זוג אחד


אבל אל תשים לב אלי, אני סתם מדבר מקנאה. גם אני צריך זוג נעלי הליכה טובות.

אבל מדוע יש לך רגשי אשם בגלל הסכין, זה בגלל הבזבוז - או כי אתה הולך לחתוך בשר?

 

קלייטון.ש

Well-known member
בגלל הבזבוז, יש לי סכין סבירה, והחדשה עולה עשרות שקלים

אני לא יודע כמה בדיוק כי במשביר לצרכן יש להם שיטת הצגת מחיר גאונית: על המוצר רשום מחיר אבל מסביב יש שלטים שמכריזים על 30% הנחה, ועוד שלטים שמכריזים על עוד 18% הנחה אחרי ההנחה הראשונה. כך שאתה צריך לעשות חישובים מורכבים בראש לדעת כמה אתה הולך לשלם, ולמי יש כוח.
כשאתה מגיע לקופה מסתבר שכל ההנחות תלויות בחברות במועדון. חברות במועדון עולה 50 ש"ח לשנה אבל על הקניה שלי למשל היא יצרה הנחה של מאות ש"ח, כך שכמו שאמרה הקופאית "כדאי לך". בשורה התחתונה אפילו עם החשבון ביד אני לא יודע כמה שילמתי על כל פריט, בלי לבצע חישובים ושקלולים.
התוצאה של השיטה הגאונית הזו היא שהצרכן מפסיק להתייחס למחיר, ואין כמו אי התייחסות למחיר לעודד צרכנות.
 

צליליתה

New member
צריך להיות מאוד זהירים במשביר

על פניו, יש המון הנחות משמעותיות, אבל אם טורחים להשוות מול מקומות אחרים, מתברר שהרבה פמעים המחיר אחרי הנחה, אחרי הנחת מועדון, אחרי הנחת (------), עדיין גבוה מהמחיר במקומות אחרים.

לעניות דעתי המועדון הזה כדאי מאוד למי שקונה הרבה, רוצה את המותגים המוכרים ורוצה לקנות במקום אחד בלי להתרוצץ.

בשנים האחרונות אני מחרימה את המועדון הזה, אחרי שהם פרסמו משהו בטלוויזיה, התפתיתי, הגעתי לקנות, הסתבר שמה שפרסמו זה לא בדיוק מה שהם התכוונו שיקרה....בזבזתי כמעט יום שלם בהמתנה למנהל הזה והמנהל ההוא, ובסוף התיאשתי ולא קניתי.

כתבתי מכתב מנומס לשירות לקוחות בו הבטחתי לא לחדש את המועדון, ובינתיים, אני עומדת בזה מאוד יפה.
 

קלייטון.ש

Well-known member
ברור שכל האקרובטיקה התמחורית שלהם אינה לטובת הצרכן

ברור שהיא מיועדת להגדיל את שורת הרווח.
הבעיה, או המצב, שלי הוא שאני גר בסוף הצפון וגם נע רק בתחבורה ציבורית. כך שהאפשרויות שלי די מוגבלות וחנות המשביר לצרכן הכי נוחה לי, במסגרת האילוצים, לביצוע קניה של פעם בשנה שנתיים.
 

צליליתה

New member
ועוד יתרון אדיר למשביר

(איפה שמגיע, מגיע)
הם מקבלים את התלושים מהמקומות עבודה שברוב המקומות עושים עם זה המון התחכמויות
 

יוסי ר1

Active member
אתה יכול להרגע.

סכין השף האחרונה שרכשתי (בעצם קבלתי מהמשפחה ליומולדת) עלתה אז בארץ קצת יותר מאלפיים ש"ח.
(אני הזמנתי דרך האינטרנט, עלה לי פחות)
 

יוסי ר1

Active member
לפני כשנתיים עשינו כל המשפחה "חדר בריחה",

וכחווייה משפחתית היה ממש כיף.
לא חששתי להתקע, כי סוג הבילוי הזה חביב על צאצאי, כך שהם כבר מיומנים בגילוי הטריקים והשטיקים, האתגר היחיד שנותר להם הוא הזמן.
 

סופהו

New member
אפרופו חדרי בריחה- בהחלט חוויה..

בחופשת הקיץ בנו חדר בריחה לנמוכים באחד מקניוני ארצנו.
מיזוג, חניה מוצלת ואפשרות לחוות חדר בריחה, אז הלכנו.
היינו שלושה דורות- אם, בנות (אחת בעלת ניסיון בחדרי בריחה), נכדה.
מה אגיד לך.. מזל שהקטנה היתה. לא בטוחה שהיינו יוצאות משם בשלום אלמלא היא.

זו בהחלט היתה חוויה. יצאנו ואפילו לא נאלצנו לבקש עזרה.
גמני סימנתי "וי" והלאה.....
&nbsp
והיום פעמיים כי טוב. טוב שיום שלישי כבר כאן וטוב שעבר.
&nbsp
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
הייתי עונה לך

אבל אין לי אפילו שמץ של קצה קצהו של ספק שהבנת בדיוק למה אני מכוון
 
למעלה