באתי רק לאחל לכם חלומות פז

[יוסי ר1]

רגע, אם זה יקום מקביל, אז יש לו אלוהים משלו?

אחד יחיד ומיוחד?

 

[קלייטון.ש]

אלוהים יש אחד, "בונה עולמות ומחריבן"

אולי "מחריבן" מבחינת העולמות האחרים שעבור החיים בהם שאר העולמות לא קיימים.

 

[יוסי ר1]

יפה. תשובה נכונה, דוז פואה...

 

[יוסי ר1]

וואו. על זה לא חשבתי, לרשום את החלום.

אולי אנסה איזה זמן, נראה מה ייצא.
&nbsp
הלילה למשל חלמתי חלום ארוך ומפותל על איזשהו טיול ארוך, שכל הזמן עוברים ממקום למקום.
בבוקר התעוררתי, ומיד היה ברור לי מקורו - ספר שסיימתי לקרא אמש, "מחבואים" של ליסה גרדנר,על משפחה שנאלצת לברוח ולהחליף מקום מגורים כל שנה שנתיים, בגלל החשש שאיזשהו פדופיל פסיכופאט שם את הבת שלהם למטרה לו.
אז המעברים מוסברים, אבל טיול?

 

[גילגם אש]

הייתי בוחר כנקודת מוצא דווקא באסוציאצייה, לא בחלום.

על חוסר השקט שמתעורר בך בעקבות מישהו קרוב אליך, שפורש את כנפיו ויוצא מתחת לכנפיך לעבר המסע האישי שלו בעולם.

 

[יוסי ר1]

אתה טוב אתה!

רק תזכור, שהאינסטנציה הבלעדית לפרשון חלומות היא של יוסף.
כבר מימי פוטיפר ואסנת ואשת.
ואתה לא קוראים אותך יוסף, גם לא דניאל.

&nbsp

 

[יוסי ר1]

ומילה של רצינות -

את הדאגה שלי ליקירי הפורשים כנפיים סביבי ומנסים את מעוף הסולו הראשון שלהם, אני לא צריך לחלום.
אני חווה את זה בעינרות מלאה, בתודעה ובתת המודע.

 

[יוסי ר1]

עירנות

 

[קלייטון.ש]

כשאני מצליח לזהות את סיבת או מקור החלום אני מתאכזב

החלומות הלא מוסברים מעניינים הרבה יותר.

 

[סופהו]

האם תוכל לענות לי

מדוע לא זוכרים חלומות?

 

[יוסי ר1]

סתם ניחוש שלי, משתי סיבות:

הראשונה - חלום הוא לא משהו ששייך לתודעה היומיומית שלנו, זו פעילות מאחורי הקלעים של המח.
אז למה להטריד במידע מיותר?
סיבה שנייה, הייתרון של זכרון הוא באפשרות לסנן ו'לשכוח' ולא להיות מלא, מוצף כל הזמן בזכרון בלתי פוסק.
אני מניח שזה חלק מהתהליך, לסנן את מה שלא רלוונטי ליומיום, ולאכסן במגירה צדדית.

 

[קלייטון.ש]

לדעתי בעיקר כי המוח לא מחשיב אותם

מאותה סיבה שלא זוכרים הרבה דברים אחרים, כי הם לא חשובים. למעשה רוב החיוויים ורוב המחשבות והתחושות אנחנו לא זוכרים. כי רוב מה שקורה לא חשוב ואין צורך לעבד ולרשום אותו לזכרון. הרי גם דברים יחסית חשובים אנחנו שוכחים, כמו שם של אדם שנאמר לנו (אני שוכח שמות שניות אחרי שנמסרו לי), החלטות ומחשבות (הרבה פעמים חושבים על משהו, קמים לעשות אותו, ואחרי כמה שניות לא זוכרים מה בעצם רצינו). אז מה שלא חשוב בוודאי שהמוח לא ישקיע מאמץ לזכור.
בנוסף חלומות בדרך כלל מאד לא רציונליים, הם לא משהו שיש לו מבנה שאפשר לרשום. יש מרכיבים רציונליים גם אבל אפילו הם מחוברים בצורות מוזרות. קשה למוח לאחוז בחלק בר קיום שאותו אפשר לזכור.
כמו כן חלומות מורכבים אומנם מתמונות ועלילה אבל גם הרבה מתחושות, כמו פחד, התרגשות, שמחה ועצב. גם את אלה קשה לזכור. אנחנו הרי לא זוכרים כל תחושה לאורך החיים. זוכרים אולי שהתרגשנו או פחדנו אבל לא את ההתרגשות או הפחד עצמם. הם מתפוגגים, כמו שמתפוגג החלום.
אגב לדעתי גם מי שחושב שהוא לא זוכר את החלום, חלק כן נשמר לו ויכול גם לצוף, אבל האדם עשוי לא לזהות שמקור הזכרון הוא בחלום שחלם.

 

[סופהו]

ויש עוד סיבה, לדעתי

מניסיוני, כשאני מתעוררת באופן טבעי, יש לי סיכוי רב יותר לזכור חלום.
כשהשעון מעיר אותי (וככה זה ברוב המקרים) אין סיכוי שאזכור.
אבל ממש לא מפריע לי שאיני זוכרת אותם.
&nbsp