רכבים אוטונומיים מעלים הרבה סוגיות חשובות
מעבר לסוגיות שמעניינות מתכנתים. סוגיות חברתיות וכלכליות וארגוניות שעשויות לשנות לגמרי את הצורה שבה בני אדם משתמשים בתחבורה.
למשל עולה השאלה האם יהיה טעם לבעלות אישית על רכב אוטונומי? הרי הרכב לא חייב לעמוד ליד הבית אחרי שסיימת להשתמש בו. הוא יכול לנסוע לשרת מישהו אחר, ואם כל הרכבים הקיימים משתתפים בשיטת השיתוף כל אחד יכול להזמין רכב כמו שמזמינים מונית אבל ביעילות מושלמת.
כל נושא החניה משתנה. הרכב לא צריך לעמוד בחניה ולחכות לאף אחד. הוא נוסע עד שמישהו קורא לו.
כל הנושא של לימודי נהיגה ונהיגה אנושית יורד או בכל אופן הופך לתחביב איזוטרי - בסופו של דבר אי אפשר יהיה שנהגים אנושיים ונהגים ממוחשבים ינהגו על אותם כבישים, משום שחלק גדול מיעילות ובטיחות התחבורה האוטונומית היא היכולת של הרכבים לשדר את כוונותיהם ומצבם למרחקים, כך שרכבים אחרים יידעו עליהם ויתחשבו בהם מראש. נהג אנושי לא יוכל להשתתף בשיחה זו.
אחד המקצועות הנפוצים ביותר - נהגים - יתבטל. תחבורה ציבורית תאבד את משמעותה.
תיווצר תופעה של עשרות ומאות אלפי רכבים שנוסעים ריקים בכבישים על דעתם העצמית, לפי התוכניות שלהם. מי יודע לאילו מעשים תוביל אותם האינטליגנציה המלאכותית שלהם? אולי יתארגנו וימרדו באנושות?
גם ליהודים דתיים תעלה התלבטות שאני בטוח שלא תרד מסדר היום הדתי: נסיעה בשבת אפילו לבית הכנסת. אם הרכב יודע מראש לחכות לנוסע, ויודע מראש לאן לנסוע, ומתי לחזור לאסוף את הנוסע, ואם יעשה פעולות אלה אפילו לא יהיה נוסע, הרי הנוסע לא משתתף בפעולת הרכב. לכן כמו שעון שבת או מעלית שבת פעולתו עשויה להחשב לכשרה מבחינת הנוסע הדתי.
אכן ילדינו ובוודאי נכדינו צפויים לחיים מעניינים מבחינה זו.
