בוקר טוב. יום שלישי פעמיים כי טוב. שנה אזרחית

[סופהו]

חח.. זו הודעה מתפתחת.. בבוקר, הם הסתדרו בזוגות,

עכשיו הוא כבר מנסר.
או שסיים.
&nbsp

 

[אורי גפני]

אנא עארף, אולי הן ראו אותו מנסר כמו משוגע והתחילו להסתדר בזו

גות כי ככה כתוב בתנ"ך שצריך לעשות. בזה צריך לראות מה יוסיר אומר.

 

[יוסי ר1]

אני אומר שטוב שמהכשרות הוא סידר שיבעה שיבעה,

אחרת איך יכול הייתת לפתוח מנגל כמה הודעות מעל?

 

[diday]

ליד הכפר יש משק דמטר

כדי לפשט אכנה את זה חקלאות אנתרופוסופית או ביו דינמית.
האיכרים שהחזיקו משקי דמטר היו (וכנראה גם כיום) ככלל יותר אינטליגנטים מחקלאים רגילים.
הבן הבכור של האדם שחכר את המשק והפך אותו לפני 60 שנה למשק דמטר היה טייס בלופטהאנזה, כטייס היתה לו גישה לתחזית מזג אוויר שלאדם הפשוט לא הייתה.
האיכרים בסביבה הבינו די מהר שאם מר תום חורש/קוצר או עושה כל פעולה שתלויה במזג אוויר - אצלנו גם בקיץ יש גשם -, כדאי לחקות אותו.

 

[יוסי ר1]

וואו. ל ס. יזהר יש קובץ סיפורים קצרים,

אחד מהם שאיני זוכר את שמו מספר על הזריעה הראשונה של החלוצים, בסמוך לשכינהם הבדווים, שעושים הכל לפי מזג האוויר ולפי הזקן של הכפר.
סיפור חזק.

 

[שיח סלימאן]

לפי זקני הבדואים, הא ?

זה מזכיר לי סיפור ישן שרץ ברשת לפני הרבה שנים.
&nbsp
היה זה סתו, והאינדיאנים בשמורה המרוחקת שאלו את הצ'יף החדש שלהם האם החורף עומד להיות קר או מתון.
&nbsp
הואיל והוא היה צ'יף אינדיאני בחברה מודרנית, הוא מעולם לא חונך על ברכי הסודות העתיקים. כאשר הביט בשמיים, לא יכול היה לומר מה עומד להיות מזג האויר. ובכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, ענה לבני השבט כי החורף אכן עומד להיות קר, ושעל בני הכפר לאסוף עצים להסקה כדי להיות מוכנים.
&nbsp
כמו כן, בהיותו מנהיג מעשי, עלה במוחו לאחר מספר ימים רעיון. הוא הלך עד לתא הטלפון הקרוב, התקשר לשירות המטאורולוגי ושאל: "האם החורף הקרב עומד להיות קר?"
&nbsp
"נראה כאילו חורף זה אכן עומד להיות קר למדי," ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
&nbsp
לפיכך חזר הצ'יף אל אנשיו והורה להם לאסוף עוד יותר עצים, כדי להיות מוכנים.
&nbsp
שבוע מאוחר יותר הוא התקשר שוב לשירות המטאורולוגי.
&nbsp
"האם זה עומד להיות חורף קר מאד?"
&nbsp
"כן, זה בהחלט עומד להיות חורף קר מאד."
&nbsp
הפעם הורה הצ'יף לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שיוכלו למצוא.
&nbsp
שבועיים מאוחר יותר, הוא התקשר לשירות המטאורולוגי שוב.
&nbsp
"האם אתם בטוחים לגמרי שהחורף עומד להיות קר מאד?"
&nbsp
"לגמרי," השיב האיש מצידו השני של הקו, "זה עומד להיות אחד החורפים הקרים ביותר מאז ומעולם."
&nbsp
"איך אתה יכול להיות בטוח כל כך?" הצ'יף שאל.
&nbsp
והחזאי השיב: "האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים..."

 

[סופהו]

 

[יוסי ר1]

הסיפור ההוא שונה לגמרי.
זהירות, ספויילר

לזריעת התבואה היו בוררים את הגרעינים המובחרים, זקן הכפר היה אוסף אותם בסיבוב מיוחד בנפה.
וזורע לפי סימני הירח והעננים.
ואז הגיעו החלוצים.
זרעו בלי לברור זרעים, זרו מעין מלח על השדה.
נחמץ ליבו של הבדואי. כל כך עמל, ואין להם מושג שלא ממליחים את הזרעים?
עברו ימים, החלה התבואה לנבוט.
אצל הבדואי, כמו בכל שנה.
אצל החלוצים, בגלל הדשן, תבואה צפופה וגבוהה ובריאה.
בקיצור, ליבו לא עמד בתחושת הכשלון שלו, מומחיות של שנים ככה נרמסה בידי צעירים בורים מקרוב באו.
וסמילנסקי כמובן כתב זאת טוב ממני.
&nbsp

 

[יוסי ר1]

בישראל לא ממש מכירים את השם משק דמטר. בישראל

מכירים כחקלאות ביודינאמית.
(לא שיש כאן כל כך הרבה...)

 

[נושיתי האחת]

 

[קלייטון.ש]

גם אני לא מבין מה "אזרחי" בה, זו שנה חדשה לפי ספירת הנוצרים

אין בה שום דבר אזרחי, הכל בה דתי לפי הנצרות. מבחינת הישראלים הדבר העיקרי שקורה ב-31 בדצמבר הוא שמסתיימת שנת מס. אז תגידו "שנת מס טובה". דווקא ברכה עם היגיון.

 

[diday]

שנת מס טובה היא ברכה דו משמעית

האם שנת מס טובה כששלמת הרבה מס, או ההפך?

 

[קלייטון.ש]

וודאי שעדיף לשלם יותר מס

שהרי המס נגזר מההכנסות, ואם הוא יותר גבוה ההכנסות היו יותר גבוהות.

 

[נושיתי האחת]

גם אני תוהה מה זה שנה אזרחית. כתבתי כך, כי אני מציינת

וחוגגת ראש שנה לפי לוח השנה העברי. רוב הזמנים בחיי, מצויינים לפי השנה האזרחית?

 

[יוסי ר1]

גם את ראש שנה עברי? נהדר!

איזה מהם? יש ארבעה, אל אחד...
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ." (משנה מסכת ראש השנה)

 

[אורי גפני]

שששש, יוסי, ירחם השם. ישר יעשו לנו עוד חגים בלי בית ספר ובלי

סופר ובלי תחבורה ציורית, ירחם השם ויפה שעה אחת פעמיים. עוד לא עבר לי ההנגאובר מראשהשנהיוםכיפורסוכותשמחתתורהשמיניעצרתשמחת בית השואבה הזה.