למזלי, חלק מילדי התבקשו להכין עבודת שורשים
והחלטתי שאני אעשה ככל שאוכל כדי שתהיה עבודת שורשים שתישאר גם לדורות הבאים. ( כי לדור הצעיר לא היה ממש מעניין).
גדלתי עם שני זוגות סבים וסבתות, ככה שחלק מהמידע כבר היה והיכרתי.
כשעלה ענין עבודת השרשים אצל בכורתי, סבי מצד אמי עדין חי.
הזכרון קצת בגד בו (ככה זה בגיל 94 או יותר), אבל מה שזכר היה נהדר ומזה יכולנו להמשיך.
הוא ואישתו היו ציונים. עזבו את המשפחות ..( מצד סבתי- מאוד דתיים, מצד סבי- חילונים) ועברו לקיבוץ "תל-חי" - הכשרתם לקראת עליה לישראל בסוף שנות העשרים. לא לפני שישבו בגירוש בסיביר בשל השתייכותם לתנועה ציונית שם גם הכירו.
מהצד השני, עלו בתחילת שנות השלושים לארץ והגיעו לגוש תל מונד.
עם השנים, מצאתי תיעוד בישובים שונים שהסבים חיו או הקימו פה, בארצישרואל, (סבי היה רופא המשפחה בגוש תל מונד והיו מי שזכרו את שמו ומהצד השני- חיו בגן יבנה, שם נולדה אמי והקימו את מושב ביצרון.
בחגיגות השמונים למושב, שמחתי לראות תיעוד מסמכים עם חתימת סבי כאחד ממקימי ומוועד המושב).
מכתבים ומסמכים שהיו, נשמרים היטב ואנו בודקים האם קיים גוף כלשהו המתעד ומשמר מסמכים בצורה מסודרת.
לימים, נוספו עוד פרטים מהעבר, עוד מסמכים , נולדו עוד ילדים ואנחנו דואגים לעדכן את הספר וגם את עץ המשפחה (שכולל חמישה- שישה דורות) בבית התפוצות.
עבודה לא פשוטה אבל מעניינת ובהחלט כדאי להכינה.
