sunday morning blues
אצלהם זה מאנדיי, דוחים את הקץ
אז מה היה לנו כל כך טוב בשבת?
אחרי שהשמצתי את סינימטק חיפה, שאינו מתנהג כמו סינימטק, בסופש בילינו במחווה לזכרו של הארי דין סטנטון. הספקתי לראות את לאקי, ובעה, יש מצב שהערב אגיע לפאריס טקסס. אשרי האיש שסרט כזה ליווה את יציאתו . לא שהסרט הוא סרט ענקי, כי הוא לא, אפילו הייתי מעזה להרוג פרה קדושה ולומר, הוא ממש לא. אבל זה סרט קטן, כאילו מחווה של שחקן נפלא אחד ( ג׳ון קארל לינצ) לשחקן נפלא אחר, עם צוות שחקנים מהשורה הראשונה, כולל דיויד לינץ בכבודו ובעצמו, והוא שחקן נהדר. יש כל מיני רמזים ביוגרפיים בסרט, וסטנטון מנגן במפוחית, וגם גונב את ההצגה ביום הולדת של ילד בן עשר, כשהוא פתאום קם ומתחיל לשיר בספרדית, והתזמורת מאריצי מצטרפת ומלווה אותו. ועוד.
שיעשע אותי שהוא מתחיל את היום עם הרוטינה הטיבטית. תרגילי יוגה (לטעמי ממש לא יוגה, אבל מי שואל אותי) שאמורים לשמור על נעורי נצח. הצחיק אותי, כי סטנטון מסתובב המון בלבניו, ותאמינו לי, אלה תמונות קשות לצפיה. הצחיק אותי כי גם אני תרגלתי לפני המון שנים, ותראו אותי היום. לפני לא המון שנים, כמה שנים, היה לי מורה ליוגה, גבר צעיר וחזק, שהיה קורע לנו את הצורה בשיעור יוגה, ולקינוח, מגיש את הטיבטים. לא היה קל. ממש לא.
הסרט עוסק הרבה במוות, ובפחד ממוות, ובעובדה ההכי פשוטה, שכולנו מתים. לעולם לא אדע, אבל מענין אם סטנטון ידע שהסרט הזה ילווה את הפרידה שלו.
וכדי להעצים את הבלוז של יום ראשון, אני מחכה כאן בבית לביקורת טכנאי גז, שבטוח ימצא מיליון דברים שיעלו לי הון כסף, ולמרות שבקשתי מיליארד פעם להגיע לפני 1030, כבודו טרם הופיע, נראה לי שאני מאחרת לפגישה שקבעתי
אצלהם זה מאנדיי, דוחים את הקץ
אז מה היה לנו כל כך טוב בשבת?
אחרי שהשמצתי את סינימטק חיפה, שאינו מתנהג כמו סינימטק, בסופש בילינו במחווה לזכרו של הארי דין סטנטון. הספקתי לראות את לאקי, ובעה, יש מצב שהערב אגיע לפאריס טקסס. אשרי האיש שסרט כזה ליווה את יציאתו . לא שהסרט הוא סרט ענקי, כי הוא לא, אפילו הייתי מעזה להרוג פרה קדושה ולומר, הוא ממש לא. אבל זה סרט קטן, כאילו מחווה של שחקן נפלא אחד ( ג׳ון קארל לינצ) לשחקן נפלא אחר, עם צוות שחקנים מהשורה הראשונה, כולל דיויד לינץ בכבודו ובעצמו, והוא שחקן נהדר. יש כל מיני רמזים ביוגרפיים בסרט, וסטנטון מנגן במפוחית, וגם גונב את ההצגה ביום הולדת של ילד בן עשר, כשהוא פתאום קם ומתחיל לשיר בספרדית, והתזמורת מאריצי מצטרפת ומלווה אותו. ועוד.
שיעשע אותי שהוא מתחיל את היום עם הרוטינה הטיבטית. תרגילי יוגה (לטעמי ממש לא יוגה, אבל מי שואל אותי) שאמורים לשמור על נעורי נצח. הצחיק אותי, כי סטנטון מסתובב המון בלבניו, ותאמינו לי, אלה תמונות קשות לצפיה. הצחיק אותי כי גם אני תרגלתי לפני המון שנים, ותראו אותי היום. לפני לא המון שנים, כמה שנים, היה לי מורה ליוגה, גבר צעיר וחזק, שהיה קורע לנו את הצורה בשיעור יוגה, ולקינוח, מגיש את הטיבטים. לא היה קל. ממש לא.
הסרט עוסק הרבה במוות, ובפחד ממוות, ובעובדה ההכי פשוטה, שכולנו מתים. לעולם לא אדע, אבל מענין אם סטנטון ידע שהסרט הזה ילווה את הפרידה שלו.
וכדי להעצים את הבלוז של יום ראשון, אני מחכה כאן בבית לביקורת טכנאי גז, שבטוח ימצא מיליון דברים שיעלו לי הון כסף, ולמרות שבקשתי מיליארד פעם להגיע לפני 1030, כבודו טרם הופיע, נראה לי שאני מאחרת לפגישה שקבעתי