"בתוך הארון זה מרגיש אסון, אפשר להיות שונה"

"בתוך הארון זה מרגיש אסון, אפשר להיות שונה"


את השורה הזו צריך להלחין ולעשות ממנה שיר. שאפו לאורי קוקיה, שחקן הכדורסל בהפועל ר"ג, בן ה-36, שהשלים את תהליך ה'יציאה מהארון' (איזה ביטוי צולע...) בהצהרה לתקשורת שהוא הומו.

"בראיון חושפני לספורט 5 הסביר את ההחלטה הדרמטית: 'זה משהו שחשבתי עליו הרבה שנים, פורמלית כלפי המשפחה, החברים והכדורסל אני מחוץ לארון כבר כמה שנים. היה לי חשוב לעשות את זה ולכן אני פה'".

דרך ארוכה עבר הכדורסל הישראלי מאז ימי 'אמסלם ההומו':

"ב-1994 פורסמה כתבה במדור הספורט של המקומון התל אביבי "העיר" אודות המשחקים הגאים בלוס אנג'לס. העיתון בחר בכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט 'אמסלם ההומו' שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות של הפועל ת''א במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה שקרית על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. פסיקה תקדימית שנודעה מאז בתור 'הלכת אמסלם'.מקומון 'העיר' ערער לבית-המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה ב-1997.''

 

קלייטון.ש

Well-known member
נו היה יכול להיכנס להיסטוריה לצד אלן טיורינג

או לפחות אלן דג'נרס, אם רק היה בא קצת יותר מוקדם.
 
אכן כל הכבוד לו !

לציבור הרבה יותר קל להזדהות עם אנשים בשר ודם שלמדו להכיר עם הזמן, מאשר עם מושג מופשט או לא ברור בכלל שלא נמצא בנורמות המקובלות של החברה כמו המילה הומוסקסואל...
 

צליליתה

New member
הסופש מצא אותי קורסת מעייפות

והתאוששתי על הספה, מול jj

אמאלה, איזו אישה בהמית, גסת רוח, שיפוטית, צרת אופקים, יהירה ומתנשאת.
אבל מה שהכי מענין בתוכנית, אלה נושאי התביעה: סבתא תובעת את הנכדה על שכשהחזירו את הכסף ששתיהן שילמו על ערבות לאבא שהובא למאסר, הנכדה לא החזירה לה את חלקה, אישה תובעת את הארוס לשעבר על כרטיס טיסה ששילמה עבורו, במחשבה שיצאו יחד לחופשה, אבל הוא זרק אותה קודם, וכו. ומה שעוד יותר מענין, זה איך אנשים מסכימים להופיע בתוכנית. כי כל מי שראה תוכנית או 2 יודע שמישהו יחטוף ביג טיים מג׳ודי (לוזר! אפס! מטומטם! וכו)

העיקר שהרדימה אותי היטב והשלמתי (המון) שעות שינה
 
השופטת ג'ודי זכתה בתפקיד דווקא בגלל חוסר העדינות שלה


לספר שכתבה לפני הסידרה (ואחרי שפרשה מבית המשפט לענייני משפחה במנהטן) היא קראה "אל תשתין לי על הרגל ותגיד שזה גשם".

והנה, למרות כל זה - ואולי דווקא בגלל... - היא מחזיקה ברמת הדירוג הגבוהה ביותר של תוכנית טלוויזיה בשעות היום וממשך חיי ההפקה האינדיבידואלי הארוך ביותר מכל סדרת משפט אחרת בטלוויזיה, כולל רישום בספר השיאים של גינס, כך לחשו לי מויקיפדיה.

מדוע, או למה אנשים מסכימים להופיע בפניה לבוררות? אני לא בטוח. לא פעם היתה לי הרגשה שלפחות חלק מהם שחקנים, ובכל מקרה, כולם רוצים להופיע בטלויזיה.

 

צליליתה

New member
ובכלל, יש המון קללות עם אופי מיני שלגמרי לא מובן לי

לכנות מישהו הומו, כשאינו הומו, דומה בעיני להעליב מישהי ב:יא מוצצת. זה בסדר גמור אם אתה עצמך אינך מעונין ביחסים עם אמסלם או גבר אחר, או אינך נהנה כשמוצצים לך, אבל למה זה בכלל העניין שלך או של מישהו אחר? כמו שלהגיד למישהו לך תזדיין נשמע לי יותר כמו ברכה מאשר קללה

ובטח יש עוד כמה שנשמטו ממקלדתי

הלוואי שנגיע למקום בו כל אחד יוכל לעשות במיטה הפרטית שלו (או על השולחן במטבח, אם זה הקטע שלו) כל מה שמתחשק לו כל עוד הפרטנר מסכים, ומבלי שכולנו נרגיש שזכותנו וחובתינו לשפוט
 

סופהו

New member
למה צולע? לא נראה צולע.

מבוסס היטב בביטוי שלדים בארון, ששומרים עליהם לבל יחשפו.
אח"כ יוצאים מהארון.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אפרופו שיר וקוקיה, לפני כעשר שנים בערך כתבתי משהו

בנושא, שנקרא 'בדיוק כמוך' על הדרך בה הילד רואה את עצמו מול אמו:

בדיוק כמוך

עוד כשהיה ילד קטן,
הלך ליבו שבי אחר השמלה.
וכשהגיע חג הפורים,
הוא ענד עגילים.
שפתיו העגולות והמלאות
נמשכו בצבע אדום,
ריסיו הארוכים והיפים
נצבעו והתארכו בשחור.
מחרוזת צבעונית נתלתה על צווארו
ולחייו הסמוקות זרחו באור יקרות.
עיניו השחורות והבוהקות
נישאו אל אימו באהבה שאין לה סוף
והרי הוא עכשיו ילדה ככל הילדות.
בבית הספר הוא שיחק עם הבנות,
ואל הבנים הוא הביט בעיניים עורגות.

לאחר תלאות רבות ומסעות אל הבפנים והבתוך,
הילד הפך לאיש בארון
מסתיר ומעלים ומשקר לעצמו,
מספר סיפורים לאביו ואימו,
רוקם מעשיות מארץ האגדות.
עד שיום אחד
לאחר שנים של שקרים ומסתור,
נסע למקום רחוק
שם השמש שוקעת מאוחר מאוד
הוא התחתן עם גבר גבוה ודק.
"את מבינה" הוא אמר לאימו - "אני מרגיש בדיוק כמוך,
כל מה שעובר בראשך ובגופך כשאת רואה גבר יפה, ככה אני מרגיש, בדיוק כמוך..."
 
למעלה