מי האדם החסר ביותר בחייך?

מי האדם החסר ביותר בחייך?


אומרים שאין אדם שאין לו תחליף, אבל בחיי כל אחד מאיתנו היה פעם אדם אחד – חבר, הורה, מורה, בת/בן זוג – שאת חסרונו אף אדם אחר לא יכול למלא: אדם שידע תמיד לתת את העצה הנכונה ביותר, לסדר עבורנו את המציאות באופן המועיל ביותר, לעצור אותנו או להניע אותנו כפי ששום אדם אחר אף פעם לא היה יכול ולא יוכל לעשות.

ככל שעוברות השנים, אני נוכח שהאיש החסר ביותר בחיי הוא מורי וחברי פט גרוב, אבי סדנאות ה-I AM והג'ויספרינג. עם השנים נעשינו מקורבים וגם שכנים, ומצאתי שהוא האיש המתאים ביותר עבורי לתשובות, יעוץ ותמיכה כשנזקקתי. הוא האיש החכם והמועיל ביותר שהכרתי, ואחרי מותו נשארתי עם חלל ריק. עד היום, כשאני בדילמה או זקוק לשינוי זווית הסתכלות, אני מנסה לחשוב מה פט גרוב היה אומר לי.

מי האדם החסר ביותר בחייכם?

 
האדם החסר ביותר בחיי

היא אמי ז"ל
שנפטרה בגיל 55 ואני הייתי בסך הכל בת 27 נושאת בבטני את בתי.
היא הספיקה לראות רק את בכורי שהיה בן 3 כשהיא נפטרה.
היא הייתה החברה הכי טובה שלי בחיים מלבד היותה אימא אהובה
ואהבתי אותה הכי הרבה בעולם. כשהיא נפטרה, הרגשתי שחלק חשוב ממני
הלך איתה וקשה היה לי למלא את החלל שנפער בי למרות שהייתי נשואה והיה לי ילד.
במשך שנים רבות היא הופיעה בחלומות שלי והם היו כל כך מוחשיים שהייתי בטוחה שהיא בחיים והמוות שלה בעצם היה רק חלום רע. כמובן שהייתי מתעוררת ומבינה שבלילה בחלום הכל התהפך לי.
בהתחשב בכך שעברו מאז 40 שנה, גם החלומות איתה נמוגו ואינם.
היא עדיין חסרה לי ואם הייתה לי מכונת זמן הייתי רוצה לחזור לשוב לראות אותה ולו רק לכמה שעות. רק לכמה שעות...
 

שילה1

New member
החבר הכי טוב שלי,שלא יהיה יותר כמותו.

חברים מאש שנת 1980.צמחנו יחד,ידענו את הסודות הכי כמוסים ,ותמיד ידענו לפתור בעיות אחד לשני.
במהלך השניםףהוא עלה בסולם הדרגות,עד שקיבל תפקיד משמעותי וחשוב במג"ב.
מאוחר יותר-גם נפצע בזמן התפקיד.
אבל כל זה כאין וכאפס לעומת התקף לב שני שקיבל.היה לו כב רנסיון של אחד,אך הוא התבייש לבקש עזרה.משלא ענה-היגיעו אליו-מאוחר מדיי.אחרו בדקות ספורות.
לצערי,איני יכולה לעלות לקברו,כי חברי היה דרוזי,הם מאמינים בגלגלול נשמות ולא בקבר.
זכרונו שמור עמי.מובן שאני בקשר עם אלמנתו,ילדיו נכדיו וכל בני משפחתו.
כל ביקור בביתו,מבט על תמונותיו ,אותותיו והכל-מכאיב לי.
זו היתה חברות מיוחדת במינה,שידעה רגעים טובים,רגעים קשים,הרבה צחוקים,וגם
רגעים של מבצעים רציניים ולא קלים.מוצלחים.יש לציין.
איש מיוחד במינו היה ,החבר/אח לי.
רגיש,מבין,מפרגן,חריף ונעים הליכות.
ורק סיפור קטן עליו.לפני שנים,כחודשיים לפני פסח,ידע שישאר "קצין תורן" יחיד בבסיסו.
על כן הבין כי ייאלץ לנהל את ה"סיידר".ואפילו רצה בכך.חודשים,ישב קרא ולמד,שאל שאלות וראיין רבנים וכל זאת-להיות מוכן לנהל את ה"סייידר".
וכך עשה.אומרים שהיה מעולה.
בלוויה של הוריי,בשבעה,בכל שמחה ועצב-מכל מקום שהיה,היה מגיע ראשון.
אני מודה ליקום על חברות נפלאה שכזו,ומצרה שנפטר בטרם עת.
יהי הזכרו ברוך.(כשדמעות בעיניי)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

שילה1

New member
אכן כך היה.האיש התרגש והתקשר למחרת לספר

הנוכחים היו מלאי התפעלות.
אגב-בנותיו נהגו להתארח אצלינו בחופשת הפסח.אכלו מצות ואוכל פסח-בשקיקה.
 

שילה1

New member
יש לי עוד המון חוויות עם האח הזה.....

המון מצחיקות וחלק עצובות.
ועד היום,כשאני מבקרת בביתו,עומדת כמה דקות מול הקיר,עליו תמונות שצולמו לאורך שנים,מתגעגעת ובוכה עם אשתו.
זה חבר שממש חסר.
&nbsp
 
מצות (ואוכל פסח בכלל, בעיקר קניידלך) גם אני אוכל בשקיקה...

...רק לא בפסח.

אבל מוצא חן בעיני שלא יהודי מנהל שולחן סדר, למרות שקרוב לודאי הוא הקפיד לא לפספס אף מילה ואף פסיק...


 

שילה1

New member
מה זה הקפיד..שיגע אותם עם האפיקומן


כמה האי שהזה חסר לי וגם לגרוש וגם לבת...בטוחה בכך.
 
למעלה