רגע של נוסטלגיה? קצת, אבל לא של געגועים...

[אורי גפני]

רגע של נוסטלגיה? קצת, אבל לא של געגועים...

חבר חפר ומצא כרזת פרסומת של אל על מסוף שנות ה-60, לפי המדים. הרעיון קצת נועז לזמנו - דיילות הוצגו אז רק כנערות זוהר מטופחות, בכל מצב ובכל זמן, אבל המציאות נראתה הרבה מדי פעמים כמו בתמונה הזו, בין אם לבשנו מכנסיים או חצאית, והטקסט מעל התמונה המשיך להדהד לנו עוד הרבה שעות אחרי הנחיתה.

היו זמנים... וטוב שהיו.

 

[צליליתה]

הטקסט קטן מדי, לא מצליחה לקרוא

חברה שלי היתה דיילת קרקע באלעל, בשנות ה70
אני זוכרת שהיו לה הנחיות חד משמעיות לגבי האיפור שהיא היתה חייבת להיות מכוסה בו
היא היתה בחורה יפה מאוד, מיוחדת, והאיפור, על פי גרסת אלעל, ממש לא התאים לה. המפקחת שלה אמרה לה שהיא מבינה ללבה, ואכן, האיפור לא מוסיף לה, אבל אין מה לעשות, ככה זה באל על.

 

[אורי גפני]

גם לי היה קשה לקרוא את זה. חיפשתי גירסה ברזולוציה יותר גבוהה

ולא מצאתי.

ואת צודקת לגבי האיפור. הפער בין ההופעה של הדיילים לדיילות - גם באוויר - היה ממש בולט, ולא לטובת הדיילים. כשהתחלתי לטוס היו לי פאות לחיים ארוכות ושפם גדול ברוח התקופה ואף אחד לא העיר לי כלום.

 

[יוסי יערי]

אולי כאן

ניתן יהיה לחלץ יותר מילים.

 

[שיח סלימאן]

ואולי כאן

 

[צליליתה]

חןחן! קריא!

 

[אספרסו2]

ועבשיו רואים גם בפרסומת

שאחד היעדים הוא טהרן.היו זמנים.