גם הורים עלולים לפגוע בילדיהם ואז להצטער על תגובתם הפוגענית

גם הורים עלולים לפגוע בילדיהם ואז להצטער על תגובתם הפוגענית

"מצד אחד כשהורה מבקש סליחה מהילד שלו הוא לוקח אחריות ומראה דוגמא אישית. מצד שני, אולי התנצלות בפני הילד גורמת דווקא לערעור הסמכות ההורית?"

לכאורה התשובה מובנת מאליה, אבל לא תמיד מבינים הורים עד כמה פגעו בילדיהם - ואולי לא תמיד הם רוצים להבין.

משפט אחד בכתבה ב'הורים וילדים' הטריד אותי מאוד:

"בקשת סליחה צריכה להתרחש בסמוך לאירוע." לפעמים עשוי לעבור זמן רב עד שההורה מבין עד כמה טעה, ולפעמים יש להתנצלות ערך עצום גם אחרי הרבה שנים.

אני נזכר לפחות בשתי הזדמנויות בהן התנצלתי בפני בתי הקטנה על התנהגותי כלפיה, ומנגד זכיתי פעם להתנצלות מאחד מהורי על דברים שקרו בעבר הרחוק. להתנצלות הזו היה ערך עצום והיא פתחה מערכת יחסים חדשה ומרגשת לשנים הבאות.

מי מאיתנו מצא אי פעם לנכון להתנצל בפני מי מילדיו, ומי... לא?

ומי מאיתנו זכה אי פעם להתנצלות ממי מהוריו, ומי... לא?

בעד ונגד - האם לבקש סליחה מהילדים?
http://m.nana10.co.il/Article/1268505?sid=120


 
הודיתי פעם בפני בתי הקטנה שמשהו שאמרתי לה היה טיפשי


והיא הסכימה איתי ואמרה 'נכון, זה באמת היה טיפשך'.

אבל ברצינות, אני חושב שהרבה מהאמון העמוק בינינו נובע מההתייחסות הזו באותם ימים.

 

קלייטון.ש

Well-known member
לא ולא

אמא שלי כנראה גרמה לנו, לאבי אחותי ולי, עוול משמעותי. מעולם לא הודתה ובוודאי לא ביקשה סליחה או הבנה. אני גם לא רציתי לא הסברים ולא התנצלויות. אהבתי אותה כמו שהיתה.
הקשר שלי עם ילדי גרוע אפילו יותר מהקשר של אמי עם ילדיה השונים ואין ויכוח שפגעתי בהם.
לא חושב שאני צריך להתנצל ולא מתכוון גם.
 

שילה1

New member
התנצלתי לאפעם וגם הודיתי

כשטעיתי.וזה הדדי.
מאמינה בסליחה ובהתנצלות אמיתית,זו שבאה מהלב ומשקיטה פגיעה .
 
לא בהתייחס לענייניך האישיים - את מחשבותי אני שומר לעצמי, חוץ

אם התבקשתי אחרת - אבל אני רואה כל כך הרבה פעמים איך מצבים כמו שתארתי עוברים מדור לדור כשאף אחד לא מחליט לנתק את השרשרת.

אני יודע על הרקע של ההורים שלי (וקצת גם על הוריהם) ועשיתי עבודה מסיבית ככל יכולתי לנקות את העבר, לקבל את ההווה ולהשפיע על העתיד. ככל אדם, היכולת שלי לחולל שינוי מוחלט מוגבלת, אבל מה שכן הצלחתי לעשות די הציל אותי.

 

קלייטון.ש

Well-known member
אז זהו, שאני לא רוצה לתקן או לנקות את העבר

לא כי לא נעשו טעויות ולא כי הכל טוב, וגם לא כי אני בלית ברירה מקבל את הרע (או מנסה ליפות אותו ולמצוא בו משהו טוב בכל זאת), אלא כי אני מקבל ברצון כל מה שקרה וכל מה שקורה ויקרה. לא הייתי רוצה שיהיה אחרת, כולל מה שאני חושב שלא טוב.
אני לא מצטער על שום דבר, לא שעשיתי אני ולא שנעשה לי. לא מצטער גם על הטעויות, אלה שעשיתי ואלה שבלי ספק אעשה.
לכן אני לא מתנצל ולא מעוניין שיתנצלו בפני. כי התנצלות מבטאת צער.
 
אני רואה הבדל משמעותי בין התנצלות להבעת צער. בעיני אלה

שני דברים שונים ומשתדל להשתמש בביטוי הנכון לפי המקרה.

לפעמים יש גם מקום לשניהם.

 

קלייטון.ש

Well-known member
מעניין, מה ההבדל בעיניך?

למה אתה מתנצל אם אתה לא מצטער על מה שקרה?
 
בשאלה 'למה' יש הנחה שגויה. זה לא מה שאמרתי

בהתנצלות יש קבלת אחריות, אבל לא בהכרח בהבעת צער. כשאני מנחם אבלים אני מביע צער, אבל לא מתנצל, חוץ אם אני מי שגרם למוות.

אגב יש עוד אלמנט למדרג של הבעת צער והתנצלות - בקשת סליחה.

 

קלייטון.ש

Well-known member
אני לא בטוח שהבנתי, אבל לקבל אחריות אני מוכן בשמחה

אני מאד מנוסה בקבלת אחריות והודאה באשמה באופן יומיומי.
מי שחושב שבכך התנצלתי בפניו, טועה. לא שאני אטרח לתקן אותו, שיחשוב מה שהוא רוצה. קבלת האחריות גם אינה איזו הבטחה שלא אחזור על המעשה. אם לא תהיה ברירה אחזור ועוד איך.
סליחה אני לא מבקש, לא צריך שיסלחו לי. כל אחד אחראי על הכעסים (והאכזבות) שלו. אלה מהרגשות השליליים המיותרים ביותר ואני יכול רק להמליץ להתרגל לוותר עליהם מראש.
(ואני אוהב פולניות ונמשך אליהן, במיוחד את אלה שממש קשורות לפולין).
 
או, סוף סוף אחד שמבין. הפולנים תמיד אומרים שאצלם

הבחורות היפות ביותר באירופה, אבל בטח גם אתה נמשך אלהן לא רק בגלל המראה.

 

סופהו

New member
ההתנצלות

באה גם כדי "לנקות" את הפוגע.
אם אין לך (עם עצמך) שום בעיה שפגעת ולא התנצלת, מצבך טוב. (ההתנצלות אינה מחייבת את הנפגע לסלוח לך).

לדעתי, אם פוגעים שלא במתכוון במישהו שממש יקר לנו, יש מקום ורצון להתנצלות.

מניסיון, אני יודעת שאחרי תקופה ארוכה של ספיגה, פגעתי פעם במתכוון .
אין בי כל צער על כך ואין בי כל רצון להתנצל.
רק כשפגעתי, הבין הצד השני מה עולל לאורך תקופה.
כבר לא היה מקום להתנצלות מהצד השני וגם לא לצער .
היה קשר, איננו עוד וטוב שכך.

מה זה ממש קשורות לפולין?(פולין המדינה או פולין האופי?)

 

סופהו

New member
אתה רציני?

פולניה (לפי התיאוריה/המציאות) כזו שמתקרבנת, מתמרנת, קרירה מינית (צריכה לצבוע את התקרה), שיושבת לבדה בחושך? שתנוח כבר בקבר?

&nbsp
 
את מדברת על יהודיה פולניה, שזה זן נפרד בפני עצמו

לפחות אני דיברתי על פולניות פולניות. יש גם יהודיות כאלה, אבל לא רואים אותן הרבה במקומותינו.


 

סופהו

New member


ואני בכלל שאלתי את קלייטון למה כוונתו, מכיון שלא הגדיר איזו פולניה: פולניה פולניה? מרוקאית פולניה? צברית פולניה?
 

קלייטון.ש

Well-known member
כן, בהחלט, אף שעוד לא נתקלתי באשה קרירה מינית

(לא שיש לי הרבה ניסיון), אבל המניפולציות, המשחקים, השימוש ברגשות אשמה, מושכים אותי.
 
למעלה