איזה אנשים מעוררי השראה אתם מכירים באופן אישי? משפחה, חברים,

יוסי ר1

Active member
אכן. זה באמת המדרש. אבל המעניין הוא, כמו בכל מדרש,

מה היה הטריגר של הדרשן. מה היה חסר (או עודף) לו שהוא בחר לספר לנו על עמרם שגירש את יוכבד, וחזר ונשאה שנית, לתוכחת בתו מרים? (אגב, "משיב גרושתו" הוא מונך הלכתי).
אז המקרא מספר לנו על פי תומו:
"וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי.
ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.
ג וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.
ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. "
כלומר, משה הוא בן של איש משבט לוי שלקח את בת לוי, נולד בן ואי אפשר היה להחביאו עוד.
אבל מאיפה פתאום לעזאזל צצה אחותו הגדולה, מספיק גדולה כדי לשמור עליו מרחוק?!
ובדיוק ללקונה הזו נכנס הדרשן, ומספר לנו שבעצם מדובר במשפחה שהתפרקה, חוברה מחדש, ואז נולד משה.
&nbsp
-----------
ויש עוד הרבה להאריך באותם מדרשים, אבל מספיק בינתיים...
 
אני לא בטוח אם עלי להיות מופתע, אבל אם זה סיפור שחיבר

איזה דרשן כדי לתרץ קושיה, אני מעדיף להישאר עם קושיה מאשר עם תירוץ.

ועכשיו אני הולך לקרוא על "משיב גרושתו".

 

יוסי ר1

Active member
קצת חבל לטעמי. כי טיבם של מדרשים הוא

שהם מוצאים את הבקעה בה אפשר להתגדר, את המילה המיותרת, את המידע החסר, ושם דורשים דרשה, שאמורה מחד להבליט את הבעייה, מאידך לתת איזשהו פשר שמעביר מסר.
גם אם לא מתחברים למסר, מרוויחים את החידוד, את הזרקור שמופנה לאיזה קושי בטקסט, שאולי היינו מפספסים אלמלי קראנו את המדרש.
 
המסר והחידוד יפים בעיני, אין לי בעיה עם זה. הקושי שלי הוא כש

הם באים על חשבון העובדות. לי חשוב שתהיה ביניהם הפרדה. כמו שאמר האיש למלצר, אני מבקש לקבל את המרק לחוד ואת הזבובים לחוד.


 

יוסי ר1

Active member
מה העובדות? האם לטעמך מה שכתוב בתורה הן עובדות

ומה שבמדרשים "הזבובים"?
&nbsp
באחד מסיפורי אברהם מופיע מלך בשם "מלכיצדק". האם במקרה המלך הצדיק נולד עם השם "מלכיצדק"?
בסיפור של דוד המעלה את ארון הברית, תומך בארון בחור בשם "עוזה" ומשלם על כך בחייו. האם במקרה שמו היה "עוזה", כשבמקרה אחד מכינויי הארון הוא עוז?
האם כל העובדות שם הן דווח יבש של כתב שטח שמביא רק עובדות?
 
אם גם בעולם הדתי לא מייחסים אמינות למסופר בתנ"ך, אנחנו בצרות

יותר גדולות ממה שחשבתי. זה כבר לא מערת נטיפים בת 5000 שנה, זה כבר ערעור הבסיס של הציונות ואפילו של הדת היהודית עצמה.

אני יכול לחיות עם זה, אבל איך העולם הדתי יכול?

 

יוסי ר1

Active member
לא הסברתי את עצמי כנראה.

זה לא שלא מייחסים אמינות לכתוב.
זה שהכתוב לפעמים מספר על אירוע מסויים, שקרה במציאות מסויימת, ולפעמים מספר כביכול על אירוע ואדם, אבל מעביר מסר יותר כללי.
&nbsp
ואתן שתי דוגמאות לזה - בספר מלכים מסופר על המרד של מישע מלך מואב ועל המלחמה שלו בישראל - והנה בעבר הירדן נתגלתה "מצבת מישע" שמאששת את הדברים, מאורעות היסטוריים של ממש.
מצד שני, בבראשית מסופר על אחד, נמרוד, שהחל להיות גיבור ציד לפני אלוקים.
לא ברור מהו גיבור ציד לפני השם, אבל השם שלו מאוד זועק - נמרוד.
ואכן, המדרשים מספרים לנו בהרחבה על מרידתו באלוקים, על ניסיונו להרוג את אברהם שהאמין בא-ל האחד, וכו'.
בקיצור, בן אדם ששמו מתאים למעשיו, זה לא מקרי.
 
תראה רק באיזה שעה אנחנו מנהלים דיון תאולוגי...
אבל

בכל שעה, אני לא ברמה של בר פלוגתא מולך; לכל היותר אני יכול להציב שאלות, לא יותר מזה.

אתה מצוי היטב בפרטים, אבל אני שואל יותר בכללי, על התמונה הגדולה: איך אפשר להתייחס ברצינות לספר הספרים כאל כזה, אם לא ברור מה בו אמת ומה דמיון? אם הוא ספר של סיפורי מוסר ומשלים, איך להתייחס לסיפור הברית בין הבתרים או מעמד הר סיני, למשל? אין להם משמעות בפני עצמם?

או שאולי מוטב שאחזור למיטה להשלים שעות שינה...


 

יוסי ר1

Active member
ראשית, כל אחד הוא בר פלוגתא ראוי, באשר

יש לו תבונה ותהיות.
זה שלמדתי קצת יותר ספרים, לא הופך אותי לסמכות לא מעורערת.
שנית, זו באמת שאלה קשה.
אני לא חושב שסיפור הבריאה הוא סיפור על שישה ימים בהם נוצר העולם כפי שאנו מכירים אותו, אבל כן חושב שסיפור העקדה או ברית בין הבתרים הם מאורעות שקרו ממש אצל אבי האומה.
ולי יש סככה לבנות...
&nbsp
 

דיליה1

New member
לפני הרבה שנים הכרתי זוג קשישים במתנס בריקודי שנות ה-60

היא לבשה חצאית צינור לבנה (מצ"ב תמונה למי שלא יודע מה זה) וחולצה ורודה.הוא היה גבוה ממנה בהרבה וכל הזמן רקדו בחיוך ומחובקים. באחת ההפסקות דיברתי איתה ושאלתי איך מגיעים להתאמה כזאת אחרי כל כך הרבה שנים היא אמרה לי: בשלב ראשון נותנים לאגו לנוח ותלמדי לראות כדור רגל איתו ותלמדי אותו לראות נובלות איתך.

 
יש בזה הרבה חוכמה (והגיון). זה מזכיר לי מהנעשה אצלנו, כי אני

אוהב מאוד לראות סנוקר בטלויזיה והבחורה שלי אוהבת להסתכל איתי, אבל לא לבד בבית. כנ"ל לגבי סרטי מתח. אני שואל אותה תמיד אם זה באמת מעניין אותה וא שזה רק כי אני אוהב את זה, והיא עונה בהחלטיות שזה מעניין אותה. כדורגל, למשל, מעניין אותה הרבה פחות.

נובלות, צריך להודות, אנחנו לא רואים ביחד.

אבל החצאית שהבאת מוכרת וזכורה בהחלט לטוב.


 
התמונה הזאת מזכירה לי את המורה שלי בכיתה ב'

אף פעם לא הבנתי בתור ילדה, איך הציצים שלה כאלה שפיציים
 
תאמין לי שבתקופתי ילדים בכיתה ב' לא התעניינו במורות

אלא בכמות הג'ולות והגוגואים שיש להם...
 
קראתי ואהבתי את מה שכתבתם

אז החלטתי לספר לכם שלפני שנתיים הלכתי לטייל בשבת
עם בעלי, החזרנו ידים ולפתע נגדה אלי אישה את ואמרה
אפשר לשאול אותך משהו אישי. אמרתי ....תשאלי ואז בחוסר
נוחות היא שואלת אותי.......נכון שאתם פרק ב'. אמרתי לה מה פתאום
אנחנו פרק א' נשואים 48 שנים ו-3 שנות חברות.

אחיזת ידים שלנו היו אחיזת עיניים שלה.
 
למעלה