כמעט שכחתי:קוראת יותר ותופרת יותר.

בוקר טוב. יום שלישי פעמיים כי טוב.

חזרתי לשגרה ולפינה השבועית. מה עשינו השבוע בשביל עצמנו? הזמנו את אחי ואחותי ובני זוגם לארוחת ערב אצלנו. היה מפגש נחמד ומהנה כמו תמיד. לא יוצא לנו להפגש הרבה בשגרה, אז מפגש כזה זה כיף ואווירה חיובית.בשבת יצאתי לצעידת בוקר. היה אוויר נעים,תנועת רכבים דלילה ופה ושם צועדים נוספים.בשעות הבוקר כשאני צועדת, יש לי הרגשה של ׳ מלכת השטח׳. אוהבת את השקט ואת חוסר הצפיפות בתנועה בשעות האלה. מומלץ.
שתפו וספרו מה אתם עשיתם בשביל עצמכם.
 
בוקר אור. לא ממש מובן לי איך, אבל בתוך כל השבוע הנסער הזה

סביב לונה, החל מיום שני שעבר, כולל אישפוז ובדיקות ושברון לב נוראי שהתגלה כמוקדם מדי, הרבה מוקדם מדי...

...ובתוך כל זה מצאתי זמן וחשק לעשות גם למען עצמי. נסעתי לשוק נתניה כדי לקנות מופ נסחט - מכשיר הכרחי ביחוד כעת, כשלונה מתקשה לשלוט בצרכיה בגללל התרופות שהיא מקבלת... וגם עגלת קניות ענקית, שכבר דיסקסנו כאן בהרחבה. האמת היא שקיוויתי לקנות גם זיתים כבושים שאהובים עלי יותר מכולם, מין סורים קטנים ומרירים להפליא, אבל כנראה שהדוכן נסגר. אם לא אתעצל אסע היום לשוק רמלה-לוד לחפש אותם אצל הטורקי הזקן.

וביום שישי יצאנו עם חברים יקרים, לכבוד ביקורו של עוד חבר מהחבורה שהגיע לביקור מטורונטו ונסענו ל... יהוד, למועדון בשם גריי, לראות להקה בשם הסיקסטיז שניגנה אולדיז בהתאם. היה כיף אדיר ואני שרתי בקולי קולות ורקדתי במעבר וגם הקהל, שגם הוא היה בד''כ בגיל הסיקסטיז ומעלה בעצמו התמוגג מלהיטי אלוויס, הביטלס, לד זפלין, תחיית קלירווטר, המרמלדה, החיות ואפילו פט בון.

ולונה פורחת וחוזרת לעצמה וביום שני הבא ניפגש עם הנאורולוגית שלהבתקווה לשמוע עוד חדשות טובות.

 
המשפט האחרון שכתבתי משקף יותר משאלת לב מאשר מצב ריאלי

אין לי ציפיות שהגידול ייעלם כלעומת שבא, אבל אם מה שהתאסף סביבו ימשיך להצטמצם, תיחלש גם הבעיה המיידית ולונה תקבל עוד פסק זמן ללא כאבים ותופעות לוואי נוספות, וזה כבר יהיה הרבה מעל המצופה
 

שילה1

New member
שבוע של די באסה,עבר עליי.ברונכיט שקצת הסתבך

ובתוך כל זה-תיקונים וסידורים.דגלי שמחת תורה לנכדים,ארוחות משפחתיות...
כעת הכל מאחוריי,כמעט וגם התפוז שב לשפעול כמיקודם.
 
יופי. רפואה שלמה ומהירה לך


ויפה בעיני שעם כל זה את עדיין דואגת גם לבריאותם של אחרים.

 

שילה1

New member
ברור.גם של הנכדודים שלי...ואורי.חיות לא יודעות להסביר

מה והיכן מציק או כואב להן.למדו אותי שאיתן-עוד יותר חמלה.וכל פעולה שתקטין את הסבל.
בצ'כונה שלי,יש כלבה מדהימה שלה-3 רגליים.יש ביננו סיפור אהבה של ממש.כשאני צועדת והיא בסביבה-מושכת אליי.לא יודעת מה קרה לה.כך "אמצו" אותה,אנשים עם לב ענק ואהבה ללא גבולות.(זוג צעיר עם תינוק)
&nbsp
 

סופהו

New member
רק רציתי להגיד שהלוחשת לסוסים

סיפרה לי שסוסים רומזים על מה ואיפה כואב/מציק. הם מביטים לכיוון המקום שכואב להם.
חשבתי שזו סתם מעשיה, אבל מסתבר שמי שמבין בסוסים/וטרינר סוסים, עוקבים אחר הסוס ובהחלט מתייחסים לעניין ברצינות.
וחוצמזה, תרגישי טוב
 

סופהו

New member
גיל ? גובה? צבע עיניים?


מכיר את הספר/סרט הלוחש לסוסים? על ההוא שידע לתקשר עם סוסים?
&nbsp
ככה היא, אבל לא בסרט (ולכן לא יכולה לאפשר לעצמה טעויות כמו שהיו בסרט).
בלי שוט, וכמה שפחות מושכות/ראשיה/מתג.
קול שקט/מצמוץ שפתיים, הגוף משדר והסוס "נענה".
לפעמים לא צריכה הרבה כדי להבין שיש בעיה ולאתר אותה. מספיק מגע קל, התנהגות הסוס או מבטו.
&nbsp
הדבר היחידי שלא הצליח לה (ולא יצליח לה)- ללחוש לאמא שלה ולשכנעה לעלות על סוס.

&nbsp
 

יוסי ר1

Active member
וואו. אני מאוד מעריך את זה,

בתור איש שבעלי חיים הם מרכיב חשוב ומאוד משמעותי בחיים שלו.
חנחנ ששיתפת.
 

יוסי ר1

Active member
בהחלט. בעלי חיים יודעים לשדר המון.

אפילו בסגנון של "תגרד לי כאן".
&nbsp
ולא רק יונקים.
כשאני אוכל משהו והתוכית שלי רוצה, היא מרימה את "כף היד" שלה, סוגרת אצבעות, ומעבירה לכוון הפה.
ממש תנועה של לקיחת פיסת מזון והבאתה לפה.
אם זה לא שידור ישיר, אז מה כן?
 

סופהו

New member
אפרופו תוכים

את התיאור שהבאת איני מכירה, אבל מריטת הנוצות משדרת -הלו.. יש בעיה. עכשיו לך תגלה אם הבעיה נפשית או גופנית.
 

יוסי ר1

Active member
כלל אצבע - רוב מריטות הנוצות הן תוצאה

של עקה, נפשית.
פחד, תיסכול, קנאה, שעמום, צער.
 
קיבלתי מצב רוח טוב מלקרוא את הפוסט שלך.

שמחה שיש שיפור בהרגשה של לונה. תהיתי מה שלומה ולא רציתי לנדנד בנשא.
 
חלק מהפעילויות

טיול עם הנכדים בשמורת טבע ליד הבית. תמיד כיף ויש מה לצלם. כשהזום במצלמה ענק, ניתן אף להגיע לתוצאות מעולות (צירפתי הדגמה).
החלפתי ליותר מיממה את העובדת הזרה הסועדת את אימי. עברנו על צילומי משפחה עתיקים שברצוני לסרוק וקראתי את הספר "לטוס עם עין אחת" (דני בז). הסיבה מדוע רכשתי וקראתי את הספר (הנחתי שמדובר במתחזה) נמצא בקישור הבא:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=471339#post4667008
וכרגיל, הליכה ספורטיבית בחוף תמיד מאפשרת תמונות מיוחדות. כמו התיירות מגרמניה שלא עשו חשבון ורקדו בכיף. עד שהבנתי שכדאי גם לצלם מעט וידאו:
https://www.youtube.com/watch?v=EilbtC3r9rk
והשקיעה של אתמול, בין ענני הגשם, היתה מחזה מרנין.





















 
למעלה