יום רבעי - גם לא רע

מתלבט. אחליט ברגע האחרון, והסיכוי הוא שאעדיף סנוקר

לא כי הערב חצי הגמר של הטורניר בבלגיה אלא כי בתגובה ראשונה קשה לי להתמודד עם הנושא. מוזר, דווקא איתו, ובמיוחד שאחת מארבע הדמויות בו היא סמדר קילצ'ינסקי, שאהבתי כל כך בגדולתה.

נראה איך יהיה מצב הרוח שלי. לא תמיד אני יכול להתמודד עם כאב.

 

צליליתה

New member
יצא לי לפגוש את קילצ׳ינסקי

באיזה פרויקט, שנים לפני הסרט הזה
מקצועית, ענינינת ומוכשרת מאוד
אישה יפה מאוד ומעוררת כבוד - הסיפור שלה באמת היה לי הכי קשה
 
עם הרזומה המשחקי שלה יש עדיין סיכוי לפריחה מאוחרת חוזרת

אני יכול לחשוב מיד על שרלוט רמפלינג כדוגמה קרובה. יש יופי עצום בשחקניות עבר יפות בבגרותן.

 

ruven7

Active member
ראיתי את "סארו", מיוחד

אבל טיפה ארוך מדי.
הסוף במיוחד מרגש,דרמטי ונוגע ללב.
למי שלא ראה-החופשה הסקוטית שלי-חובה! נהדר,חם,אנושי.
אבל סרטים שהצליחו ולא ברור לי מדוע-
'מנצ'סטר שעל הים'-נוכחתי שממש אוהבים או לא סובלים.שייך לקבוצה השנייה.
מייגע וטרחני.טעם אישי.
'מים לא שקטים'- כמה אפשר לראות את בלייק לייבלי (למרות שכיף לראות אותה בביקיני) מתפתלת על סלע מאימת כריש כשהחוף ממש קרוב?
 
איך אני שמח ומתפלא כל פעם שמישהו אוהב את החופשה הסקוטית שלי

אולי כי לא קראתי ולא שמעתי עליו לפני כן וסתם נפלתי עליו אגב זיפזופ וישר התאהבתי, כמו כולם. בונבון אמיתי.

אבל גם את 'מנצ'סטר שעל הים' אהבתי מאוד. נכון,מייגע וטרחני, טעם אישי, מה שתגיד... ודווקא בגלל זה.


 

צליליתה

New member
גמני אהבתי את החופשה הסקוטית

סרט מקסים ומלא אהבה

אני מאוהבי מנצ׳סטר על הים. מענין, האם ראית את הסרט בקולנוע? יש לי הרגשה שהמסך הגדול מיטיב עם הסרט הזה.
 

ruven7

Active member
לא,על מסך 42 אבל ספק אם היה משנה

not my cup of tea
גם ארוך מדי וזה מוסיף לתחושה המייגעת
על אותו מסך ראיתי את סארו ו'הסקוטית' והוקסמתי
באותה נשימה ממליץ על 'מלכה שחורה' -על אוגנדית צעירה, עילוי שחמטאי.
 
ראיתי את החופשה הסקוטית שלי ואף המלצתי עליו כאן


גם הוא וגם סארו הצליחו להשאיר בי רושם שנשאר ימים ארוכים אחר כך...
 

דיליה1

New member
סארו זה סרט מקסים (הלכה לי חבילה של טישו)

גם שזה מבוסס על סיפור אמיתי ובסוף את גם רואה את האנשים האמיתיים.הילד הזה זה משהו מיוחד (השחקן)

 
את הסרט הזה ראינו בהמלצתו של הבן

אשר ראה את הסרט בבית קולנע בברלין ויצא ממנו שטוף דמעות ומוקסם כולו מהילד הקטן והשחקן ששיחק את דמותו של סארו. פשוט הילד הזה נכנס ללב ואתה שוכח שהוא שחקן. המשחק שלו כל כך אותנטי שלא ברור לי איך הוא לא זכה בפרס כלשהו.
 
למעלה